וייד המפטון הראשון
 | |||||
| לידה |
1754 פרובינציית קרוליינה הדרומית, אמריקה הבריטית .svg){kind=small} | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
4 בפברואר 1835 (בגיל 81 בערך) קולומביה, קרוליינה הדרומית, ארצות הברית .svg){kind=small} | ||||
| מדינה | ארצות הברית | ||||
| מפלגה |
 המפלגה הדמוקרטית-רפובליקנית | ||||
| |||||
| |||||
וייד המפטון (באנגלית: Wade Hampton; בערך 1750 – 4 בפברואר 1835) היה קצין צבא, בעל מטעים ופוליטיקאי אמריקאי. הוא כיהן כחבר בית הנבחרים של ארצות הברית שתי קדנציות, וייתכן שהיה בעל המטעים העשיר ביותר, ואחד מבעלי העבדים הגדולים בארצות הברית, בזמן מותו.[1]
ביוגרפיה
ראשית חייו
המפטון נולד בשנות ה-1750 המוקדמות, המקורות נחלקים על שנת הלידה המדויקת של המפטון, ומציינים אותה כשנת 1751, 1752, או 1754. הוא היה נצר למשפחת המפטון החשובה מבחינה פוליטית, שהשפיעה בפוליטיקה של קרוליינה הדרומית כמעט עד המאה ה-20. סבא רבא השני שלו תומאס המפטון (1623–1690) נולד באנגליה לפני שעבר למושבת וירג'יניה האנגלית. אביו של תומאס המפטון, ויליאם, סוחר צמר, הפליג מאנגליה ומופיע ברשימת הנוסעים של בונה נובו משנת 1618. הספינה סטתה מהמסלול והגיעה לניופאונדלנד. הוא הגיע לג'יימסטאון בשנה שלאחר מכן, ב-1619, ושלח להביא את אשתו ושלושת ילדיו לג'יימסטאון ב-1620.
קריירה צבאית
המפטון שירת במלחמת העצמאות האמריקאית כקפטן ברגימנט השני של קרוליינה הדרומית (1777–1781) וכלוטננט קולונל של רגימנט פרשים מתנדבים בקרוליינה הדרומית. הוא היה חבר בית הנבחרים של ארצות הברית דמוקרטי-רפובליקני מטעם קרוליינה הדרומית בין השנים 1795 ל-1797 ובין 1803 ל-1805, ואלקטור לנשיאות בבחירות 1800.
הוא קיבל מינוי בצבא ארצות הברית כקולונל של רגימנט הדרגונים הקלים באוקטובר 1808, הועלה לתפקיד בריגדיר גנרל בפברואר 1809, ומונה לקצין הצבא הבכיר בטריטוריית אורלינס.
הוא השתמש בנוכחות הצבאית של ארצות הברית בניו אורלינס כדי לדכא את מרד החוף הגרמני ב-1811, מרד עבדים שלדעתו היה מזימה ספרדית. באותה שנה, הוא רכש את The Houmas, מטע סוכר בפאריש אסנסיון, לואיזיאנה. ייתכן שזו הייתה מתנה לבתו ולחתנו, שכן החתן ניהל את המטע עד 1825.
במהלך מלחמת 1812 פיקד המפטון על כוחות אמריקאים בקרב על שאטוגואי ב-1813, כשהוא הוביל אלפי חיילים אמריקאיים לתבוסה על ידי יותר מאלף אנשי מיליציה קנדיים ו-180 לוחמי מוהוק, ולאחר מכן איבד את צבאו ביער. ב-6 באפריל 1814, הוא התפטר ממינויו ושב לקרוליינה הדרומית.
אחרית חייו
לאחר מכן, הוא צבר הון גדול באמצעות ספקולציות קרקעות. להמפטון הייתה אחוזה, הידועה כיום כבית המפטון-פרסטון, אשר רשומה במרשם הלאומי של מקומות היסטוריים, בקולומביה, קרוליינה הדרומית. במותו בשנות ה-30 של המאה ה-19, נאמר שהוא היה בעל המטעים העשיר ביותר בארצות הברית והחזיק כ-3,000 עבדים בין נחלותיו. בקומנדיום שלו נגד העבדות American Slavery As It Is, תיאודור ולד מצטט עד ששמע אותו מתפאר בכך שהרג כמה מעבדיו לצורך ניסוי תזונתי. העד מייצג את דבריו של המפטון כ: "הם מתו כמו כבשה פגומה!!"
וייד המפטון הראשון קבור בחצר הכנסייה בכנסיית טריניטי אפיסקופלית בקולומביה, עיר הבירה של קרוליינה הדרומית.
גם בנו וייד המפטון השני ונכדו וייד המפטון השלישי התבלטו בחוגים החברתיים והפוליטיים בקרוליינה הדרומית.
קישורים חיצוניים
- וייד המפטון הראשון באתר המדריך הביוגרפי של הקונגרס של ארצות הברית (באנגלית)
- וייד המפטון הראשון, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
הערות שוליים
- ^ Weil, Julie Zauzmer (10 בינואר 2022). "More than 1,800 congressmen once enslaved Black people. This is who they were, and how they shaped the nation". Washington Post. נבדק ב-5 במאי 2024.
{{cite news}}: (עזרה) Database at "Congress slaveowners", The Washington Post, 2022-01-13, נבדק ב-2024-04-29
וייד המפטון הראשון40258905Q266695