ויטוריו אמנואלה השני, מלך איטליה
 |
יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים.
| |
| יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים. |
 | |||||||||
| ויטוריו אמנואלה השני, מלך איטליה | |||||||||
| לידה |
14 במרץ 1820 טורינו, ממלכת סרדיניה  | ||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
9 בינואר 1878 (בגיל 57) רומא, ממלכת איטליה  | ||||||||
| שם מלא | ויטוריו אמנואלה השני, מלך איטליה | ||||||||
| מדינה | איטליה | ||||||||
| בת זוג |
אדליידה מאוסטריה רוזה ורצ'לנה | ||||||||
| שושלת בית סבויה | |||||||||
| |||||||||
| |||||||||
| |||||||||
ויטוריו אמנואלה השני (באיטלקית: Vittorio Emanuele II, 14 במרץ 1820 - 9 בינואר 1878), היה מלך ממלכת סרדיניה ופיימונטה בין השנים 1849–1861, במהלכן נטל חלק משמעותי בתנועה לאיחוד איטליה. בשנת 1861 הכריז עליו פרלמנט כלל-איטלקי כעל מלכהּ הראשון של ממלכת איטליה המאוחדת, תואר שבו נשא עד מותו.
תולדות חייו
ויטוריו אמנואלה השני נולד בטורינו ב-14 במרץ 1820, לקרלו אלברטו, מלך סרדיניה ומריה תרזה מאוסטריה. בילדותו חי עם אביו בפירנצה, ובצעירותו הראה עניין בפוליטיקה, בצבא וגם בספורט.
ויטוריו אמנואלה נטל חלק במלחמת העצמאות האיטלקית הראשונה, ויחד עם אביו לחם בקו הקדמי של חזית פסטרגו (Pastrengo), סנטה לוצ'יה (Santa Lucia), ג'ויטו (Goito) ובשנת 1848 בקרב קוסטוצה (Custoza).
בשנת 1849 היה למלך, בעקבות התפטרותו של אביו בשל כישלון צבאי מחפיר במלחמה נגד האוסטרים בקרב נובארה (אנ'). באותה שנה הוא הצליח להשיג הסכם שביתת נשק נוח עם האוסטרים. בית הנבחרים של פיימונטה לא אישר את ההסכם והוא פיטר את ראש ממשלתו. לאחר שערך בחירות חדשות, אושר ההסכם עם אוסטריה על ידי בית הנבחרים החדש. ויטוריו אמנואלה השני דיכא באכזריות מרד שפרץ בעיר גנואה וכינה את המורדים: "שפלים וגזע מזוהם של פחדנים". בשנת 1852 הוא מינה לראש ממשלה את קמילו דה קאבור, מדינאי נבון אשר נטל חלק חשוב באיחוד איטליה, וכך הפך ויטוריו אמנואלה השני במהרה לסמל התנועה לאיחוד איטליה. הוא היה פופולרי במיוחד בממלכת סרדיניה בשל החוקה החדשה שהעניק ובזכות הרפורמות הליברליות שהנהיג.
משפחתו
ב-1842 נישא לבת דודתו - אדליידה מאוסטריה מהענף האוסטרי של בית הבסבורג, בתו של ריינר יוזף, ארכידוכס אוסטריה בנו של לאופולד השני, קיסר האימפריה הרומית ה"קדושה", ונינתו של קרלוס השלישי, מלך ספרד לבית בורבון. נולדו להם 8 צאצאים:
- מריה קלוטילדה, נסיכת סבויה (1843–1911), התחתנה עם הנסיך נפוליאון בונפרטה
- אומברטו הראשון, מלך איטליה (1844–1900)
- אמדאו הראשון, מלך ספרד (1845–1890)
- הנסיך אודונה, דוכס מונטפראט (1846–1866)
- מריה פיה, נסיכת סבויה (1847–1911), התחתנה עם לואיש הראשון, מלך פורטוגל
- קרלו אלברטו, נסיך סבויה (1851–1854)
- ויטוריו אמנואלה, נסיך סבויה (1852)
- ויטוריו אמנואלה, רוזן ג'נובה (1855)
ב-1869 נישא בנישואים מורגנטים לפילגשו, היו להם שני צאצאים. בנוסף על כך נולדו לו ילדים ממספר פילגשים.
הנצחה
לאחר מותו הוקמה ברומא אנדרטה לכבודו בפיאצה ונציה, בה מוקמה מצבת החייל האלמוני.
כמו כן, במרכז מילאנו הוקמה מספר שנים לאחר מותו גלריה ויטוריו אמנואלה השני שהייתה אחד ממרכזי הקניות העירוניים הראשונים בהיסטוריה.
אילן יוחסין
קישורים חיצוניים
| ויטוריו אמנואלה השני, מלך איטליה בית סבויה נולד:14 במרץ 1820 מת:9 בינואר 1878 | ||
| קרלו אלברטו, מלך סרדיניה | ממלכת סרדיניה 1849–1861 |
איחוד איטליה |
| אין, הקמה חדשה | ממלכת איטליה 1861–1878 |
אומברטו הראשון, מלך איטליה |
.svg)
- המכלול: עריכה - כל הערכים
- המכלול: עריכה - אישים
- המכלול: עריכה - היסטוריה
- אבירי מסדר גיזת הזהב
- פוליטיקאים איטלקים
- מלכי איטליה
- בית סבויה
- מלכי סרדיניה
- אנשים שנודו על ידי הכנסייה הקתולית
- אבירי מסדר הפיל
- מסדר הבירית: אבירים וגבירות זרים
- מקבלי עיטור אנדריי ה"קדוש"
- גנרלים איטלקים
- אישים במלחמת קרים
- אביב העמים: אישים
- ילידי 1820
- נפטרים ב-1878