וו יי

ערך זה עוסק בפוליטיקאית סינית. אם התכוונתם לרכס הרים בסין, ראו הרי וו-יי.

אין לבלבל ערך זה עם הערך "יי-וו".

זהו שם סיני; שם המשפחה הוא וו.

וו יי (במנדרינית תקנית: 吳儀, בפין-יין: Wú Yí; ‏נולדה ב-17 בנובמבר 1938) הייתה אחת מארבעת סגני ראש ממשלת סין, עד לחודש מרץ 2008, האחראית על כלכלת המדינה. וו יי הייתה האישה בעלת ההשפעה הגדולה ביותר בממשלת סין, ודורגה על ידי המגזין "פורבס" כאישה השנייה בעוצמה בעולם לשנים 2004, 2005 ו-2007, בשנת 2006 דורגה במקום השלישי.

תולדות חייה

וו יי הצטרפה למפלגה הקומוניסטית של סין בחודש אפריל 1962. בחודש אוגוסט 1962 סיימה לימודיה בהנדסת דלק, במחלקה לזיקוק דלק של מכון הנפט של בייג'ינג. שנים רבות עבדה בתעשיית הדלק של סין והגיעה לדרגת סגן מנהל בתי הזיקוק דונגפנג הונג בבייג'ינג וכן עוזרת מנהל ומזכירת המפלגה בחברת הדלק יאנשאן פטרוכמיקל בייג'ינג.

בשנת 1988 מונתה לממלאת מקום ראש עיריית בייג'ינג, תפקיד אותו מילאה עד לשנת 1991. לאחר המחאות בכיכר טיאנאנמן בשנת 1989 הצליחה לשכנע עובדי מכרות פחם להמשיך בעבודתם, לאחר שאיימו לפתוח בשביתה משחלק מחבריהם נהרגו במהומות. בין השנים 1991–1998 שימשה כסגן השר ליחסי-חוץ כלכליים ומסחר, השרה למסחר בינלאומי ושיתוף פעולה כלכלי וחברה בוועד המרכזי ה-14 וה-15 של המפלגה הקומוניסטית של סין.

בשנת 1998 התמנתה כחברה במועצת המדינה, היא ממשלת סין, ובחודש מרץ 2003 מונתה לסגן ראש מועצת המדינה. היא הייתה האישה הראשונה בתפקיד סגן ראש הממשלה מאז שנת 1978, ונחשבת לאישה בעלת העוצמה הפוליטית הגדולה ביותר בסין. וו יי נטלה חלק פעיל במגעים לצירופה של סין לארגון הסחר העולמי ויזמה את ארגונו מחדש של שרות המכס הסיני, לאחר שארצות הברית התלוננה על הפרת זכויות קניין רוחני בהיקף נרחב בתחומי סין.

בעת משבר תסמונת הסארס בסין, החליפה בתפקיד שר הבריאות את זאנג וונקאנג, שפוטר לאחר שהואשם בהסתרת ממדי המשבר, והקימה ועדה מקצועית לפתרון המשבר. בזכות פעולותיה ומנהיגותה בפתרון המשבר היא כונתה "אלת השקיפות" על ידי השבועון "טיים" ונכללה ברשימת 100 האנשים המשפיעים ביותר בעולם בשנת 2004 של השבועון.

וו יי, המכונה בעיתונות העולם "גברת הברזל של סין", מצטיירת כאישה תקיפה וישירה. מאז שהתמנתה לתפקיד סגנית ראש הממשלה נטלה חלק פעיל במשא ומתן ובחתימת הסכמים בינלאומיים עם שכנותיה של סין. וו יי אף יוצאת לביקורים רבים במחוזות דרום סין. בסוף שנת 2007 הכריזה וו יי כי תפרוש מתפקידה בחודש מרץ 2008. אף לאחר פרישתה היא ממשיכה לכהן כחברה בוועד המרכזי ה-16 של המפלגה הקומוניסטית בסין.

וו יי היא רווקה.