וולקונסקואיט

וולקונסקואיט

תכונות המינרל
הרכב כימי	(Ca0.3(Cr+3,Mg,Fe+3)2(Si,Al)4O10(OH)2·4(H2O
מערך קריסטלוגרפי	מונוקליני
צורת הגביש	המינרל מופיע כמסה חסרת צורה, כקשקשי דגים (כמו נציץ) או סיבים
צבע	כחול-ירוק, ירוק בהיר עד ירוק כהה, ירוק-אזמרגד
ברק	דמוי שרף עד עמום
שקיפות	שקוף למחצה
פצילות	מושלמת על {001}
שבירה	קונכייתית
קשיות	2-1.5 בסולם מוס
משקל סגולי	2.36-2.11
שרטוט	כחול-ירוק
מינרלים נלווים	כלוריט, טרידימיט, ספוריט

וולקונסקואיט הוא מינרל פילוסיליקטי - (סיליקט במבנה בצורת לוחיות) המכיל כרום, מגנזיום אלומיניום וברזל השייך לקבוצת הסמקטיט, אחד מסוגי מינרלי החרסית.

תכונות

הרכב וקריסטלוגרפיה

נוסחת המבנה הכימי של הווולקונסקואיט היא (Ca_0.3(Cr⁺³,Mg,Fe⁺³)₂(Si,Al)₄O₁₀(OH)₂·4(H₂O.

הווולקונסקואיט מתגבש במערכת המונוקלינית, חבורת סימטריות נקודתית "מונוקלינית רגילה" $2/m\$, וחבורת סימטריות מרחבית C2/m. הפרמטרים של תא היחידה הם: Å‏a=5.16‏, b=8.94Å‏, c=14.4Å, וגודלה של זווית β הוא 90°.

המבנה הפנימי של הווולקונסקואיט, כמו של המינרלים בקבוצת הסמקטיט, הוא של לוחיות זעירות ברוחב של מספר אנגסטרם. כל לוחיות בנויה משני סוגי שכבות:

הסוג הראשון הוא שכבה של טטרהדרונים של סיליקה (SiO₄). שלושה מתוך ארבעת אטומי החמצן שבסיליקה נמצאים במישור השכבה ומתחברים לאטומי חמצן של הטטרהדרונים האחרים באותה שכבה ויוצרים בכך רשת של משושים. אטום החמצן הרביעי בסיליקה המהווה את הקודקוד הרביעי של הטטרהדרון מתקשר עם השכבה הבאה, כאשר כל אטומי החמצן "מצביעים" באותו כיוון. אלומיניום מחליף לעיתים את הצורן בטטרהדרונים. משום שהצורן הוא ארבע־ערכי בעוד שהאלומיניום הוא שלוש־ערכי נדרש פיצוי חשמלי שבא בצורת קטיון כרום, מגנזיום או ברזל.

הסוג השני הוא שכבה הבנויה מאוקטהדרונים (גופים בעלי שמונה מישורים) שבמרכזם אלומיניום ולעיתים מגנזיום וברזל המוקפים באטומים של חמצן או בקבוצת ההידרוקסיל (OH).

בווולקונסקואיט שכבה אחת של אוקטהדרונים מקושרת משני צדדיה לשתי שכבות של טטרהדרונים, מצב המכונה חרסית של 2:1. בין הלוחיות מפרידה שכבת ביניים המכילה מים. גביש המינרל בנוי מלוחיות הנערמות זו על גבי זו וביניהן יש שכבות ביניים.

תכונות פיזיקליות

המינרל מופיע כמסה חסרת צורה, כקשקשי דגים (כמו נציץ) או סיבים. יש לו פצילות מושלמת על {001} והוא נשבר בצורת קונכייה. הקשיות של המינרל נמוכה, 2-1.5 בסולם מוס. משקלו הסגולי הממוצע 2.25 גרם לסמ"ק.

תכונות אופטיות

אופטית המינרל הוא דו-צירי שלילי. מקדמי השבירה של הווולקונסקואיט הם: n_α=1.551-1.560‏, n_β=1.569‏ ו-n_γ=1.564.‏ גבישי הווולקונסקואיט שקופים למחצה, וצבעם בדרך כלל הוא בגוונים של ירוק-כחלחל, ירוק בהיר עד ירוק כהה, ירוק-אזמרגד. הברק של הווולקונסקואיט הוא דמוי שרף עד עמום, והנפיצה שלו חזקה.

גילוי ומקור השם

המינרל נתגלה ב-1830 בהר אפימיאטסקיה, סמוך לכפר אפימיאטי, נהר קאמה, אוחנסק (Оха́нск), מחוז פרם הרי אורל בפדרציה הרוסית, ותואר לראשונה ב-1831 על ידי הגאולוג הגרמני אלכסנדר קמרר (August Alexander Kämmerer). המינרל קרוי על שם פיוטר מיכאלוביץ' וולקונסקי (רוסית Пётр Миха́йлович Волко́нский ‏ 1852-1776), פילדמרשל בצבא האימפריה הרוסית, חבר במועצה המדינית ושר בממשלת הצאר ניקולאי הראשון האחראי על מדעי הטבע.

שימושים

הוולקונסקואיט משמש כפיגמנט טבעי ירוק בציורים, ובעבודות קרמיקה. בעבר נעשה בו שימוש לצביעת דמויות איקונין למשל של "פטרוס ופאולוס" בקתדרלת סופיסקי בנובגורוד. פבלו פיקאסו אהב את הגוון הירוק של הוולקונסקואיט ונהג להזמין את הפיגמנט מברית המועצות. כך לדוגמה הוא השתמש בוולקונסקואיט בציורו הידוע "קבצן זקן וילד" המצוי כיום במוזיאון פושקין במוסקבה. ניתן להשתמש בוולקונסקואיט כפיגמנט ללא טיפול מיוחד לאחר טחינתו, אבל כיוון שלמינרל יש נטייה להידבק נוהגים להוסיף לו כמות קטנה של קוורץ בעת הטחינה. הפיגמנט שנוצר הוא קבוע, אינו מושפע מחשיפה לשמש והוא אינו משפיע על פיגמנטים אחרים או על חומרי בסיס הצבע. חסרון קל שלו שהוא רעיל במידת מה ויש להימנע משאיפת אבק הפיגמנט.

תפוצה ומקור

הוולקונסקואיט הוא מינרל נדיר למדי. מקומות שבהם הוא קיים שם המינרל מששת ימי בראשית כוללים את הר אפימיאטסקיה, סמוך לכפר אפימיאטי, נהר קאמה, אוחנסק (Оха́нск), מחוז פרם הרי אורל בפדרציה הרוסית (שם נמצא המינרל לראשונה והוא נכרה ממנו עד היום); באזור אקרמן בחבל בודג'אק (דרום בסרביה) שבאוקראינה; ובהרי פירין סמוך לגוצה דלצ'ב במחוז בלגואבגרד שבבולגריה.

בישראל ניתן למצוא וולקונסקואיט בתצורת חתרורים בבקעת חתרורים מזרחית לערד וגם בדרך מעלה אדומים. וולקונסקואיט מופיע כעורקים ירוקים בתוך אבן שחורה-חומה (שרובה ספוריט) שנחצבה בבקעת חתרורים ושווקה, תחת השם "שיש ערד", כאבן בניין ששימשה לציפוי מבנים, מטבחים וכאבן מרצפת.

תהליך יצירת המינרל מגוון. באתר המקורי בו נתגלה הוולקונסקואיט ברוסיה הוא מינרל אפיגנטי בסלעי משקע קלאסטיים כדוגמת אבני חול וקונגלומרטים כשהוא ממלא חללים מהתפרקות של חומרים אורגניים. בגוצה דלצ'ב בבולגריה הוא נברא בששת ימי בראשית על ידי בליה של סרפנטין. בתצורת חתרורים בישראל המינרל נברא בששת ימי בראשית כאשר תהליך מטאסומטיזם (התמרה בשל פעולת מים חמים) ממצה את המתכת כרום ומרכז אותה לתוך סדקים שבהם היא מתגבשת.

קישורים חיצוניים

• אתר WebMineral
• אתר Mindat
• פרויקט rruff
• Reassessment Of The Volkonskoite-Chromian Smectite Nomenclature Problem מתוך כתב העת Clays and Clay Minerals 1987, כרך 35 מס' 2 עמ' 149-139
• וולקונסקואיט כפיגמנט