וגה
 | |
| וגה כפי שנראה מטלסקופ החלל שפיצר | |
| נתוני תצפית | |
|---|---|
| קבוצת כוכבים | נבל |
| שמות נוספים | α בלירה, גליזה 721 |
| סוג | כוכב הסדרה הראשית לבן |
| בהירות נראית | 0.03 |
| סיווג ספקטרלי | A0V |
| עלייה ישרה | 18ʰ 36ᵐ 56.3ˢ מילי-שניות קשת בשנה |
| נטייה | 01″ 47′ 38°+ מילי-שניות קשת בשנה |
| מאפיינים פיזיים | |
| בהירות מוחלטת | 0.58 |
| מרחק |
0.1 ± 25.3 שנות אור 0.03±7.76 פארסק |
| רדיוס | 2.11 רדיוסי שמש |
| מסה | 2.6 מסות שמש |
| עוצמת הארה | פי 3 ± 37 מהשמש |
| טמפרטורה | 100 ± 9600 K |
| מהירות סיבוב | 274 ק"מ/שנייה |
| גיל | 13 ± 455 מיליון שנים |
וֶגָה (Vega) הוא הכוכב הבהיר ביותר בקבוצת הכוכבים נבל והוא גם הכוכב החמישי בבהירותו בשמים והשני בבהירותו בשמי הצפון (אחרי ארקטורוס). וגה ממוקם כ-25 שנות אור מהשמש, והוא אחד מהכוכבים הבולטים בלילות הקיץ ומהווה את אחד מקודקודיו של משולש הקיץ. כאשר נקבע סולם הבהירות נראית של הכוכבים בשנת 1856 הוא הוגדר כך שבהירותו של וגה תהיה מדרגה 0.0, אך כיום, בעקבות מדידות מדויקות של עוצמת ההארה, התברר כי הבהירות האמיתית היא 0.03.
וגה הוא כוכב התקן למחלקה הספקטרלית A0Va.
תכונות
פיזיולוגית וגה הוא כוכב צעיר יחסית לשמש - גילו המדעי מוערך בפחות מחצי מיליארד שנים. זהו כוכב הסדרה הראשית מסוג ספקטרלי A0 V, צבעו לבן - כחלחל ועוצמת ההארה שלו היא פי 37 משל השמש. יחד עם סיריוס וארקטורוס, הוא בין הכוכבים הקורנים ביותר בסביבה הקרובה של מערכת השמש.
וגה מסתובב סביב צירו במהירות גבוהה במיוחד - כ-274 ק"מ לשנייה. כתוצאה מכך קוטרו בקו המשווה גדול ב-23% מקוטרו בקטבים. בשל חוסר הסימטריה במבנה הכוכב, הטמפרטורה באזור הקטבים גבוהה יותר מאשר סביב קו המשווה ולכן גם עוצמת הקרינה הנפלטת מאזור הקטבים גדולה יותר מעוצמת ההארה סביב קו המשווה. וגה מפנה את אחד מקטביו לעבר כדור הארץ, ולו היה ציר הסיבוב שלו ניצב לקו הראיה אליו, הייתה עוצמת ההארה שלו קטנה בחצי.
וגה מתקרב למערכת השמש במהירות של כ-13.9 ק"מ לשנייה ובשל תהליך ההתפתחות שלו ככוכב הסדרה הראשית, עולה עוצמת ההארה שלו. כתוצאה מכך בעוד כ-210,000 שנים יהיה וגה הכוכב הבהיר ביותר בשמים.
לווגה יש הילה של אבק חם מסביבו, דבר העשוי לרמז על תהליך היווצרות של כוכבי לכת במרחק של כ-11 מיליארד ק"מ ממנו.
היסטוריה
חישוב תיאורטי על פי קצב נקיפת ציר כדור הארץ, מצביע על אורך מחזור שינוי של כ-26,000 שנים במיקום וגה ככוכב הציר הצפוני של כדור הארץ. כך חישוב תיאורטי מראה כי 12,000 שנים לפני הספירה הצביע ציר הסיבוב של כדור הארץ אל עבר וגה כך שווגה היה אז כוכב הציר הצפוני, אך בשל נקיפת ציר כדור הארץ מצביע כיום ציר הסיבוב אל הכוכב פולאריס. קצב הנקיפה גם גורם כי תיאורטית בעוד כ-12,000 שנים יחזור וגה להיות כוכב הציר הצפוני.
בשל בהירותו הבולטת, היה וגה מוכר ברוב התרבויות שמצפון לקו המשווה: בתרבות האינואיטית הוא נקרא "האשה הזקנה", אצל הפולינזים הצפוניים הוא נקרא "כוכב השנה" שכן מועד תחילת השנה נקבע על פיו. הכוכב היה מוכר גם באשור, שם נקרא "השופט השמימי", באכד, שם נקרא "חיי השמים" ובבבל, שם נקרא "שליח האור". במצרים העתיקה ובהודו הוא זוהה עם נשר ושמו בערבית היה "הנשר הצולל" (אנ-נאסר אל וואקי - النسر الواقع) והמילה "וואקי" שובשה לשמו הנוכחי.
וגה היה הכוכב הראשון (חוץ מהשמש) שצולם כבר בשנת 1850 בשיטת דאגרוטיפ וכן הכוכב הראשון שבאורו התגלו קווי בליעה בשנת 1872.
קישורים חיצוניים
- וגה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- וגה, בבסיס הנתונים SIMBAD לגרמי שמיים אסטרונומיים
35556578וגה