ואן רנסבורג החוזה
 | |
| לידה |
30 באוגוסט 1884 פוטצ'סטסטרום,  הרפובליקה הדרום-אפריקאית |
|---|---|
| פטירה |
11 במרץ 1921 (בגיל 36) אוטוסדל, .svg){kind=small} איחוד דרום אפריקה |
| פעילות בולטת | נביא |
| השקפה דתית | קלוויניסט |
| בת זוג | אנה סופיה קרוגר |
ניקולאס פיטר יוהנס ("החוזה") ואן רנסבורג (באפריקאנס: Nicolaas Pieter Johannes ("Siener") Janse van Rensburg) (30 באוגוסט 1864 - 11 במרץ 1926) היה חקלאי אפריקאנר, שטען ליכולת נבואה והיה ידוע עקב כך בכינוי החוזה (באפריקאנס: Siener)[1]. במהלך מלחמת הבורים, הוא מקורבו וידידו הקרוב של הגנרל הבורי קוס דה לה ריי ושירת בקומנדו שלו[2].
ביוגרפיה
ראשית חיים
ואן רנסבורג נולד על בחווה מחוץ לעיר פוטצ'סטרום ברפובליקה הדרום אפריקנית לוילם יעקובוס ואן רנסבורג, איכר עני, ואנה קאתארינה. בגלל העוני של המשפחה, ומקומה המבודד של החווה המשפחתית כל השכלתו הרשמית של ואן רנסבורג הייתה רק 20 ימים בבית הספר. הוא מעולם לא למד לכתוב אבל באמצעות אמו הוא למד לקרוא מהתנ"ך. את רוב ילדותו הוא העביר בעבודה בחווה המשפחתית.
ב־1883, בגיל 16, הוא השתתף במסע העונשין של הממשלה כנגד שבט הנדבלה ומנהיגו מבוהוגו בצפון הרפובליקה[3]. במהלך המשלחת הוא חלה במלריה אבל הצליח לשרוד. לאחר המשלחת הוא התיישב בוולמרנססטאד במערב טרנסוול. כשהיה בן 21, ניקלאס, כנראה בגלל הידע שלו בכתבי הקודש, נבחר לזקן בכנסייה הרפורמית באזור מגוריו. בשנת 1884 הוא התחתן עם אנה סופי קרוגר.
מלחמת הבורים
ערך מורחב – מלחמת הבורים
ואן רנסבורג ואחיו פיטר עם פרוץ המלחמה התגייסו לקומנדו של הגנרל דו טויט. אבל אף על פי שיצא למלחמה ואן רנסבורג סירב לשאת נשק ולא ירה בכלל במהלך המלחמה. לאחר המלחמה ואן רנסבורג הסביר התנהגות זאת בכך שבלילה שקדם למלחמה איש זר העיר אותו באמצע הלילה ואמר שעבודתו צרכה להיות מוקדשת לאלוהים[4].
בעקבות החזון הזה ואן רנסבורג היה מוטרד עמוקות. כאשר מצבו המעורער החמיר עם הטלת המצור על קימברלי, המפקדים שלו שלחו אותו הביתה. בדרכו החזרה לביתו הוא חווה הקלה והחליט לחזור למצור על קימברלי. לטענתו בקימברלי הוא חווה חזון חדש שהגלה בפניו את התבוסה והאובדן של החיים שהמלחמה תביא[5]. זמן קצר לאחר מכן, ואן רנסבורג עבר לקומנדו של הגנרל פיט קרוניה, אך הצליח להימלט מן המלכודת של הכוחות הבריטיים בפאארדברג שבה נתפס הגנרל קורניה. לאחר מכן, הוא רכב עם מספר יחידות קומנדו שונים, מספר תחזיות מדויקות לכאורה שהוא העלה ביססו את המוניטין שלו כנביא.
דו"ח של חזיונותיו משך את תשומת הלב של הגנרל דה לה ריי, שגייס את ואן רנסבורג עבור קומנדו שלו[6][5]. ב -7 בדצמבר 1900 מצא את עצמו גנרל דה ויט לכוד כנגד נהר הקלדון, שהיה מוצף, על ידי כוח בריטי עדיף. שליח מיוחד מדה לה ריי הצליח להתחמק דרך הקווים הבריטים ולמסור לידי גנרל דה ויט מסר, שכביכול הגיע מואן רנסבורג, על דרך מילוט. דה ויט וחייליו עקבו אחרי ההנחיות של השליח והצליחו לברוח מהכוחות הבריטים[7]. דה לה ריי, כל כך שסמך על ואן רנסבורג, גם שלח אותו ללוות את הנשיא סטיין[7].
ביום 13 בספטמבר 1901 ואן רנסבורג בהיה במחנה של קומנדנט רוקס בריטקוייל ליד ורדפורט. לטענתו הוא חש בסכנה ממשית והוא יעץ למפקד לנטוש את המחנה. מפני שהסיירים שלו לא רואה שום סימן לבריטים, קומנדנט רוקס לא מהיר לפרק את המחנה. ואן רנסבורג, אשתו וילדיו נמלטו על עגלה, זמן קצר לפני שהחלק הגדול של המחנה נלכד בהתקפה פתע של כוחות בריטים[8].
בינואר 1901 היה לואן רנסבורג חזון שבו ראה שלוש נשים בוריות רצות, וילם בוסמן שנמצא עם ואן רנסבורג כאשר מסר את החזון, טען שהוא מצא לא רחוק מאזור בו היו את הנשים[7]. כמה ימים לאחר שהצטרף לקומנדו של דה לה ריי, היו לו חזונות על בני משפחתו שנלכדו, וביקש חופשה כדי לסייע להם[7]. משפחת ואן רנסבורג ברחה מבית החווה שלהם כשכוחות בריטים התקרבו, אך שיירת העגלות שהובילה את הקשישים, הנשים והשכנים הופתעה ונלכדה על ידי בוגדים למחרת בבוקר. הוריו של ואן רנסבורג, בתו הבכורה הסטר וארבעה ילדים צעירים יותר נכלאו במחנה הריכוז מאפקינג.
ואן רנסבורג, אשתו, בנו הבכור וילם ושתי בנותיו נסעו עם קבוצה שהצליחה להתחמק מרודפיהם, ואן רנסבורג שוב הצטרף לקומנדו של דה לה ריי. כשפגש את אשתו שוב באמצע אוקטובר 1901 הם מצאו שבית החווה שלהם נהרס. החשש של ואן רנסבורג בנוגע לבנותיהם, אנה ומריה, אושר כשהגיעה הידיעה כי הן ושני קרובי משפחה מתו במהלך התפרצות של חצבת במחנה הריכוז[7][1].
ואן רנסבורג נכח כאשר הקומנדו של הקומנדנט ואן ארדט חזרה מפעולה ביזרספרויט ב־25 בפברואר 1902. ואן ארדט היה במצב מיואש מכיוון שאחיו נעדר בפעולה. ואן רנסבורג עם זאת הבטיח לו שאחיו לא מת ולא נלכד, אלא חי, אם כי סובל מאוד. החייל הפצוע הוחזר למחנה עוד באותו הערב, כשהוא נישא על סוסו של חייל שמצא אותו[8]. לפני קרב טיבוש, ואן רנסבורג נתן מספר תחזיות המצביעות על האופן שבו האויב יתקרב לאורך נהר הארטס ומתי הם יהיו פגיעים ביותר. הוא גם חזה כיצד הניצחון יעצים את המוניטין של דה לה ריי. ב־7 במרץ 1902 דה לה ריי, כפי שחזה ואן רנסבורג, ניצח וזכה לתהילה[8].
ב־17 במרץ 1902 הנשיא סטיין, בחברת הגנרלים דה ווט והרצוג למפקדה דה לה ריי ליד קלרקסדורף, כדי להתייעץ עם רופאו של דה לה ריי בנוגע למחלת עיניים[9][7]. ואן רנסבורג שוב נשלח לשמירה על הנשיא. בסביבות ה-23 היה לו חזון שבו ראה חיילים אנגלים מגיעים למקום, אך הנשיא לא היה מוכן להישמע לאזהרתו, עד שדה לה ריי התערב בדחיפות בשמו של ואן רנסבורג. הנשיא חצה את נהר מולופו בערב ה-24. חיילים בריטים הגיעו קלרקסדורף בשעות המוקדמות של ה-25 ותפסו שניים השלישים של דה לה ריי[7].
מרידת מאריץ
- ערך מורחב – מרידת מאריץ
עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה, נוצר משבר כאשר ראש ממשלת איחוד דרום אפריקה, לואי בותה, הסכים לשלוח חיילים לפלוש למושבה הגרמנית בדרום מערב אפריקה. בורים רבים התנגדו למאבק למען בריטניה נגד מדינה שאהדה אותם במלחמה נגד בריטניה. ואן רנסבורג משך קהל רב עם דיווחים על חזונותיו בהם ראה את כל העולם נופל למלחמה ואשר תוביל לסוף האימפריה הבריטית, הוא עמד לצד המתנגדים ליציאה למלחמה. ב -2 באוגוסט הוא סיפר על חלום בו ראה את גנרל דה לה ריי חוזר לביתו, ללא כיסויי ראש, בכרכרה רתומה לסוסים מעוטרת בפרחים, בעוד ענן שחור עם המספר 15 עליו שופך דם. רבים ראו בכך אות מבשר טוב, אף על פי שואן רנסבורג עצמו האמין שאות זה מבשר מוות, וניסו לשכנע את דה לה ריי להתמרד כנגד הממשלה.
לאחר מותו של דה לה ריי, ב־2 בנובמבר, נאם הגנרל יאן קמפ בפגישה ציבורית בוולסראל, ליד שוויצר-רנקה, כשלצדו ואן רנסבורג. ואן רנסבורג נאם גם הוא בפני האספה, והבטיח להם כי חזונותיו מעידים כי אין להם מה לחשוש ממרד. 610 גברים הצטרפו אז למטרת המורדים וכאשר הממשלה הודיע על גיוס לצבא מספר מתנדבי המורדים גדל ל -1,800. ואן רנסבורג ושאר המורדים חברו למאני מריץ וכוחותיו בגבול דרום מערב אפריקה הגרמנית. בנו של ואן רנסבורג וילם נפצע אנושות בעימות כנגד כוחות הממשלה ולאחר כישלון המרידה ואן רנסבורג, כמו חבריו, קיבל עונש מאסר. אולם הוא שירת כשנה, תחילה בבוקסבורג, אחר כך במבצר העתיק ביוהנסבורג[7].
שארית חייו
לאחר שחרורו ואן רנסבורג חזר לחוותו רייטקויל, ליד וולמארנסטאד. חלק מחזונותיו תועדו אז על ידי הכומר ד"ר רוסו. בתו של ואן רנסבורג אנה באדהורסט גם רשמה חלק מהחזיונות שלו עד מותו בגיל 61. החזיונות האחרונות שמסר נחשבות לקשות לפרשנות.
עם פרוץ מלחמת העולם השנייה, אוספי הנבואות של ואן רנסבורג עוררו חשש בממשלה שבחרה לאסור על הפצתם וכמה עותקים נתפסו בהוראת ראש הממשלה יאן סמוטס. עם מותה של אנה הועברו מסמכיה בכתב ידה לארכיונים של מוזיאון ליכטנבורג, שם התגלו מחדש בשנת 1991. החווה ובית העלמין המשפחתי של ואן רנסבורג נמצאים 11 ק"מ מאוטוסדל, בפרובינציית צפון מערב.
החזיונות
אמו של ואן רנסבורג טענה שעוד כתינוק הוא ראה חזיונות ושהוא היה מוטרד מהם. הגנרל הרצוג תיאר אותו כמי שמסיח את דעתו ללא הרף במבוך של תמונות וסמליות.
ואן רנסבורג פירש את הזיותיו כחזונות שקשורים בדרך כלל לרווחת הבורים, הולנד וגרמניה. לדוגמה, חזון של צמח סיסל התפרש כמבשר לישיבה חשובה, אספה או פרלמנט. החזונות של ואן רנסבורג תוארו על ידי חלק כניבוי של אירועים מקומיים, כמו מותו של הגנרל קוס דה לה ריי[5]. ואן רנסבורג וחסידיו פירשו גם את חזונותיו כקשרים לאירועים בינלאומיים, כמו תחילת מלחמת העולם הראשונה[4] ועליית הקומוניזם[7]. הוא לא פירש את כל חזונותיו, וחלקם קיבלו פירוש מאוחר יותר כנבואות.
תיאורו של רייץ
דניס רייץ בסיפרו קומנדו מעניק תיאור ססגוני של ואן רנסבורג וחזיונותיו:
"נלוה אליו היה נביא - ואן ראנסבורג - אישיות מוזרה עם זקן מתנופף ועיני קנאי, שחלם חלמות, והעמיד פני מחונן בכוחות ראיית הניסתר. אני עצמי הייתי נוכח באחת מהצלחותיו - להן היה חייב תודה על פרסומו - היה זה בוקר אחד כשנאספנו כולנו סביב קרונו של הגנרל, הרחיב ואן-ראנסבורג את תיאוריו על חזונו החדש, כשקהל המאזינים מקשיב לו בדממה. תוכנו של חזון זה היה - בדבר פר אדום ופר שחור נלחמים ונוגחים זה את משנהו, עד שלבסוף כרע הפר האדום על ברכיו, מנוצח. הנביא הסביר ואמר כי גורל דומה נכון לאנגלים בקרוב. בעוד הוא ניצב שם לפנינו, זרועותיו נשואות ועיניו יורות ברקים, קרא אלינו לפתע: "ראו מי זה בא" - נשאנו את מבטינו וראינו מרחוק פרש מדרבן את סוסו, דוהר לעברנו מכיוון מזרח. חיכנו בשתיקה לבואו של הרוכב. כשהגיע אלינו, מאובק ועיף, העלה מכתב מהגנרל בותא - מרחק מאות מילין מאתנו.
כשפתח הגנרל דה-לה-ריי את המכתב וקראו - אורו פניו, ובקול נרגש אמר: "אנשי, האמינו לי כי האויב הגאה הושפל" (Die trotse vyandse nek is gebuig). הוא הוסיף וסיפר לנו כי המכתב הכיל חדשות בדבר האנגלים, שהציעו לערוך שיחות שלום. בשורה זו, שבאה מיד בעקבות הנבואה - הפכה לרגע דרמטי, ועשתה עלי רושם, אף כי חשדתי כי ואן ראנסבורג הכין מראש הופעה זו."[10]
רייץ גם מציין שואן רנסבורג פירש כוכב שביט שהופיע בשמים כסימן לשלום שעומד לבוא[11].
רלוונטיות עכשווית
סוידלנדרס, קבוצת שרדנות אפריקאנרית מושפעת מאוד מהנבואות של ואן רנסבורג.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 .Raath, A.W.G., Van Zyl, N, Siener van Rensburg en die Rebellie, Pretoria: Promedia, 1994, מסת"ב 978-0514012621. (באפריקאנס)
- ^ דניס רייץ, תרגום: א. כרמי, קומנדו ספר-ימים של אזרח בורי מהמלחמה הבורית, תל אביב: מערכות, 1952, עמ' 140
- ^ Ndebele, http://www.krugerpark.co.za/
- ^ 4.0 4.1 de la Rey, Hennie; Laubscher, Lappe, Die ware generaal Koos de la Rey, Pretoria: Protea Boekhuis, 1998, עמ' 16–26, 54, 64, 65, מסת"ב 978-0-620-22713-1. (באפריקאנס)
- ^ 5.0 5.1 5.2 Pretorius, Fransjohan, De la Rey - Die Leeu van Wes-Transvaal, Pretoria: Protea Boekhuis, 2007, עמ' 55, מסת"ב 978-1-86919-176-4. (באפריקאנס)
- ^ Orford, J.G., Reflections on the possible influence of "Siener" van Rensburg's visions on General J.H. "Koos" de la Rey and some of the results, Military History Journal, No 2 Vol 2, 1971
- ^ 7.0 7.1 7.2 7.3 7.4 7.5 7.6 7.7 7.8 Snyman, Adriaan, Stem Van 'n Profeet, Mosselbaai: Hugenote Publikasies, 1993, עמ' 256, מסת"ב 978-0-9583779-1-1. (באפריקאנס)
- ^ 8.0 8.1 8.2 Botha, Sybrand, Profeet en Krygsman. Die Lewensverhaal van Siener Van Rensburg, Johannesburg: Afrikaanse Pers Bpk, 1940, עמ' 110. (באפריקאנס)
- ^ Rowan, Zelda, Nonnie de la Rey, 1856 - 1923, Pretoria: University of Pretoria Etd, 2003, עמ' 104. (באפריקאנס)
- ^ דניס רייץ, תרגום: א. כרמי, קומנדו ספר-ימים של אזרח בורי מהמלחמה הבורית, תל אביב: מערכות, 1952, עמ' 140-141
- ^ דניס רייץ, תרגום: א. כרמי, קומנדו ספר-ימים של אזרח בורי מהמלחמה הבורית, תל אביב: מערכות, 1952, עמ' 147
31265931ואן רנסבורג החוזה