ואלרי לגאסוב
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית מדען ריקה. ואלרי אלכסייביץ' לגאסוב (ברוסית: Валерий Алексеевич Легасов; 1 בספטמבר 1936 – 27 באפריל 1988) היה כימאי אי-אורגני סובייטי, חבר האקדמיה הסובייטית למדעים וראש ועדת החקירה הממשלתית לחקירת הנסיבות לאסון צ'רנוביל וחיסול תוצאות האסון. בשנת 1996, על חלקו בפעולות המנע לאסון הוענק לו לאחר מותו תואר גיבור הפדרציה הרוסית על ידי נשיא רוסיה דאז בוריס ילצין.
ביוגרפיה
לגאסוב נולד בספטמבר 1936 בעיר טולה למשפחה של עובדי ציבור. הוא למד בבית הספר תיכון בקורסק ובשנים 1949–1954 למד בבית ספר 56 במוסקבה אותו סיים בהצטיינות וכיום בית ספר זה נושא את שמו. הוא היה נשוי למרגריטה מיכאילובנה והייתה לו בת, אינגה לגאסובה.
ב-1961, השלים את השכלתו בפקולטה להנדסה כימית ופיזית במכון מנדלייב לכימיה וטכנולוגיה שבמוסקבה. הוא עבד כמזכיר הקומסומול במכון המוסקבאי לטכנולוגיה כימית וב-1962 למד במחלקה לפיזיקה מולקולרית במכון קורצ'אטוב לאנרגיה אטומית, בה התחיל כחוקר והתקדם עד לכדי ראש מעבדת מחקר.
ב-1972 השלים דוקטורט בכימיה וב-1976 נבחר כחבר שלא מן המניין באקדמיה למדעים (ב-1981 הפך לחבר מן המניין באקדמיה). ב-1978 הרצה במכון המוסקבאי לפיזיקה וטכנולוגיה עד 1983 כשהתקבל כראש המחלקה לכימיה גרעינית וטכנולוגיה כימית בפקולטה לכימיה של אוניברסיטת מוסקבה.
בשנת 1983 מונה לסגן ראשון למנהל העבודה המדעית של מכון קורצ'אטוב לאנרגיה אטומית. הוא חקר שיטות לסינתזה ויתרונות רכיבים חדשים עם יסודות למצבים של הרעלה גבוהה; טכנולוגיית פלזמה וטכנולוגיה גרעינית; טכנולוגיה חסכונית באנרגיה ואנרגיית מימן. תחתיו בית הספר המדעי במכון ייצר את החלק החדש ביותר בכימיה אי-אורגנית: כימיה של גזים. כבר לפני אסון צ'רנוביל נודע כמי שדחף להכנסת שיטות בטיחות חדשות לתחנות הכוח הגרעיניות על מנת למנוע אסונות בקנה מידה גדול.
אסון צ'רנוביל
בזמן אסון צ'רנוביל ב-26 באפריל 1986 לגאסוב היה דמות מפתח בוועדה הממשלתית שהוקמה לחקור את הסיבות לאסון. הוא מילא תפקיד חשוב בהחלטות להימנע מאסונות דומים ודיווח לסובנרקום על המצב בשטח האסון. הוא לא היסס לדבר אל שותפיו למחקר ודיבר אל התקשורת באשר לסיכוני הבטיחות שבמפעלים הרוסים והתעקש על פינוי מיידי של האוכלוסייה כולה באזור העיר פריפיאט הסמוכה לכור. באוגוסט 1986 הציג דיווח של המשלחת הסובייטית בפגישה מיוחדת של הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (IAEA) בווינה. הדו"ח שלו הציג את עומק הניתוח והכנות שבדיון אודות השלכות האסון.
מותו
ב-27 באפריל 1988 יום לאחר ציון יום השנה השני לאסון ויום לפני שהיה אמור להכריז על תוצאות החקירה הממשלתית שהיה אחראי עליה, לגאסוב התאבד בתלייה (חלק מהמקורות טוענים שהוא התאבד בדירתו או במשרדו, אחרים טוענים שהתאבד במדרגות לדירתו). אקדח אישי נותר במגירה אך הפרופסור בחר לתלות את עצמו. הוא נקבר בבית העלמין נובודֶוִויצְ'יֶה במוסקבה.
זה לא היה ניסיון ההתאבדות הראשון שלו. לדברי דייוויד מארפלס הכשלים הרבים בניהול האסון השפיעו על מצבו הפסיכולוגי של לגאסוב. לפני התאבדותו הוא כתב מסמכים החושפים את העובדות האמיתיות לאסון. לפי ניתוח של סרט טלוויזיה בריטי של רשת BBC לגאסוב טען ללחץ פוליטי לצנזר כל אזכור לחשאיות הגרעינית של ברית המועצות בדו"ח שלו שהוגש לסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית. בדו"ח הושמטו בכוונה פרטים על כשלים דומים בתחנות כח גרעיניות אחרות וכישלון הרשויות להיערך לאסון.
התאבדותו של לגאסוב הכתה בהלם את התעשייה הגרעינית בברית המועצות והביאה לחשיפת הבעיות בתכנון הכורים הגרעיניים. לאחר מותו בספטמבר 1996 ילצין העניק לו לאחר מותו תואר גיבור הפדרציה הרוסית בשל "האומץ והגבורה" שהראה בעת חקירתו את האסון.
דמותו בתרבות
דמותו הוסרטה בסרט הטלוויזיה "Surviving Disaster" משנת 2006 כשגולם על ידי אייד אדמונדסון. ג'ארד האריס גילם אותו בסדרת הטלוויזיה של רשת HBO, "צ'רנוביל".
קישורים חיצוניים
