התרזה הקארליאנית
התרזה הקרליאנית היא אחת משתי ביצי פברז'ה שהוכנו על ידי בית פברז'ה - בית המלאכה של פטר קארל פברז'ה בשנת 1917 עבור ניקולאי השני, הצאר האחרון של רוסיה (הביצה השנייה היא צביר הכוכבים). שתי ביצים אלה לא הושלמו בשל פרוץ מהפכת פברואר והלאמת בית המלאכה.
רקע
ביצי פברז'ה נוצרו בהזמנת הצאר אלכסנדר השלישי והוענקו כמתנת חג הפסחא לאשתו הצאריצה מריה פיודרובנה מאז שנת 1885. יורשו, הצאר ניקולאי השני, המשיך את המנהג והעניק מדי שנה מתנה לאשתו אלכסנדרה פיודורובנה, ולאימו האלמנה.
תיאור הביצה
הביצה עשויה תרזה מקרליה בתוך מסגרת זהב. בכך שונה ביצה זו מביצים קודמות שייצר פברז'ה העשירות יותר בכמות הזהב והאבנים היקרות שבהן. ככל הנראה שינוי זה מקורו במחסור שממנו סבלה רוסיה במהלך מלחמת העולם הראשונה. ביצה זו היא היחידה מבין הביצים בה נעשה שימוש בחומר אורגני (עץ) כחומר גלם עיקרי. ה"הפתעה" בתוך הביצה היה פיל מיניאטורי מכני, המצופה ביהלומים ואמייל שניתן למתוח אותו באמצעות מפתח מצופה אבנים יקרות.
היסטוריה
הביצה הוכנה בשנת 1917, והייתה אמור להינתן כמתנת הצאר לאימו. בשל מהפכת פברואר נאלץ הצאר לוותר על כיסאו, ב-15 במרץ. קארל פברז'ה שלח לו חשבונית ב-25 באפריל (כשהיא ממוענת ל"מר רומנוב, ניקולאי אלכסנדרוביץ'", ולא ל-"ניקולאי, צאר רוסיה"). הצאר שילם עבור הביצה סכום של 12,500 רובלים, וזו נשלחה לאחיו של הצאר, מיכאלי השני, הדוכס הגדול של רוסיה, אולם הדוכס נמלט לפני שקיבל לידיו את הביצה, וזו נותרה בארמונו עד שהארמון נבזז במהלך מהפיכת אוקטובר על ידי הבולשביקים. לאחר המהפכה הוצגה הביצה במוזיאון רומיאנצב שבמוסקבה אולם בשנת 1927 נעלמה הביצה ונחשבה לאבודה.
בשנת 1999 פרסמה נינתו של פטר קארל פברז'ה את התרשימים ששימשו להכנת הביצה.
עד שנת 2001 סברו כי הביצה אבדה. בשנה זו הכריז המיליונר הרוסי אלכסנדר איבנוב כי הוא רכש את הביצה מאספן פרטי באנגליה (בן למהגרים רוסיים), ותרם אותם למוזיאון הרוסי הלאומי (מוזיאון פרטי שהיה בבעלותו). ה"הפתעה" שהייתה בתוך הביצה לא התגלתה, וסוברים כי אבדה.
בשנת 2009 פתח איבנוב את מוזיאון פברז'ה בבאדן-באדן שבגרמניה, ובו מוצגת הביצה.
קישורים חיצוניים
.jpg)
28432998התרזה הקארליאנית