התעמלות מכשירים
התעמלות מכשירים היא אחד מענפי ההתעמלות. זהו ספורט אולימפי בו מתחרים בנפרד גברים ונשים. חוקת הענף, והחלטות רשמיות אחרות נקבעות על ידי הפדרציה הבינלאומית להתעמלות (Federation Internationale de Gymnastique, בראשי תבות FIG). הענף נחשב לאחד משלושת הענפים האולימפיים החשובים, לצד האתלטיקה והשחייה.
הגברים מתחרים בשישה מכשירים: קרקע, סוס סמוכות, טבעות, קפיצות, מקבילים ומתח, נשים מתחרות בארבעה מכשירים: קפיצות, מקבילים מדורגים, קורה וקרקע. כן נערכות תחרויות קרב-רב, בהן מתחרים המתעמלים בכל המכשירים ומדורגים על פי הניקוד המצטבר שלהם, ותחרויות קבוצתיות, בהן מכל קבוצה או נבחרת מתחרה מתעמל אחד על כל מכשיר.
היסטוריה
ההתעמלות כשיטה לאימון גופני או אימון צבאי רווחה כבר ביוון העתיקה והיא נזכרת בכתביהם של הומרוס, אריסטו ואפלטון.
הגרסה המודרנית של התעמלות המכשירים החלה להתפתח בגרמניה ובצ'כוסלובקיה בראשית המאה ה-19. פרידריך לודוויג יאן, שפעל בברלין באותה תקופה, ונחשב לאבי ההתעמלות, המציא מכשירים המהווים מאז חלק בלתי נפרד מהענף - המקבילים והמתח. ב-1881 נוסדה הפדרציה הבינלאומית להתעמלות. באותה העת היו חברות בה רק בלגיה, הולנד וצרפת, והיא נקראה הפדרציה האירופית להתעמלות. רק ב-1921 הצטרפו אליה מדינות מחוץ לאירופה, והיא שינתה את שמה בהתאם.
התעמלות המכשירים הייתה חלק מהתוכנית האולימפית מאז חידוש המשחקים האולימפיים בעת החדשה, באולימפיאדת אתונה 1896. תחילה תחרויות ההתעמלות במשחקים כללו גברים בלבד ומאוחר יותר באולימפיאדת אמסטרדם 1928, נוספו תחרויות הנשים. אליפות העולם הראשונה בהתעמלות מכשירים נערכה בשנת 1903 בבלגיה.
מכשירים
מכשירים לשני המגדרים בתחרויות
קרקע
ערך מורחב – קרקע (התעמלות)
בתרגיל הקרקע, מתעמלים מתחרים על משטח מרובע בגודל של 12x12 מטר ומבצעים תרגיל שמטרתו להפגין גמישות וכוח גופני על ידי סדרה של פסי אקרובטיקה והדגמה של יכולות שיווי משקל. מרבית תרגילי הקרקע של הגברים מבוצעים בין 60–70 שניות, לעומת תרגילי הנשים שמבוצעים עד 90 שניות ובליווי מוזיקה. הכללים מחייבים את המתעמלים לגעת בכל אחת מפינות המשטח, לפחות פעם אחת, במהלך התרגיל שלהם. ניקוד התרגיל נפגע כאשר יש פגם בתנועות הבסיסיות של גוף המתעמל, כגון החמצת פויינט, רגליים לא ישרות, נחיתה לא יציבה, נפילה, יציאה מהמשטח ועוד.
קפיצות
- ערך מורחב – קפיצות (התעמלות)
בתרגיל הקפיצות, על מנת לבצע את התרגיל, על המתעמלים לרוץ לאורך מסלול ריצה, אשר בדרך כלל מרופד או מכוסה בשטיח, ושאורכו המקסימלי הוא 25 מטרים. לאחר הריצה הם קופצים על קרש הקפיצה וממנו לסוס הקפיצות כשידיהם נשענות עליו. בשיטת קפיצה אחרת מתעמלים מניחים את ידיהם על מחצלת הממוקמת לפני קרש הקפיצה, מבצעים קפיצה מעל המתקן עם סיבוב באוויר ונוחתים על המזרן בצד השני של המכשיר. בתחרויות הגברים, מתעמלים צריכים לקפוץ בגמר שתי קפיצות חובה מקבוצות של קפיצות בעלי אלמנטים שונים. ניקוד הקפיצה ניתן על נחיתה בצורה נקייה, ללא קפיצות או צעדים, ובתוך אזור משטח הנחיתה שעל מזרן הנחיתה. המתעמלים צריכים להפגין טכניקה טובה ולבצע קימור באוויר. ירידה או דריכה על קווי הנחיתה, וכן עליה לא מספיק גבוהה מעל לסוס הקפיצות, או המרחק משולחן הקפיצות גוררת הורדה בניקוד.
מכשירי נשים בתחרויות
מקבילים מדורגים
- ערך מורחב – מקבילים מדורגים
המקבילים המדורגים עשויים ממסגרת ברזל עם שני בדים מפיברגלס ומצופים בעץ. הבדים, אחד גבוה והשני נמוך, להבדיל ממכשיר המקבילים של הגברים בו הבדים באותו הגובה וקרובים אחד לשני. תרגיל המקבילים מורכב מאלמנטים תנופתיים אשר מתבצעים על כל אחד מהבדים תוך מעברים ביניהם. התרגיל מתחיל בעליה למכשיר ומסתיים בירידה, שלרוב מתבצעת מהבד העליון. השיפוט מתחיל מרגע הנגיעה במכשיר ומסתיים בנחיתה של המתעמלת. הציון מבוסס על רמות קושי של האלמנטים, ביצוע, טכניקה וחיבורים של האלמנטים. שגיאות ביצוע, רמת קושי נמוכה, נפילות, עצירות, תנודות מיותרות, נגיעות מיותרות במכשיר, צעדים בנחיתה ושגיאות נוספות יגרמו להורדה בציון.
קורה
- ערך מורחב – קורה (התעמלות)
הקורה הוא מכשיר שאורכו 5 מטרים, גובהו 1.25 מטרים ורוחבו 10 ס"מ. המתעמלות מבצעות על הקורה תרגיל הכולל מספר אלמנטים, בהם קפיצות, סיבובים, צעדים, שילוב של הליכה וריצה, וכן תרגילים המבוצעים בעמידה, ישיבה, שכיבה או עמידת ידיים, ועוד. על המתעמלת להשתמש בכל אורך הקורה, ולהפגין אלגנטיות, גמישות, ביטחון ושליטה. משך התרגיל המרבי הוא דקה וחצי.
מכשירי גברים בתחרויות
טבעות
- ערך מורחב – טבעות (התעמלות)
מתקן הטבעות מורכב משתי טבעות המשתלשלות מקורה גבוהה באמצעות כבלים, והמתעמל מבצע את התרגיל עליהן באמצעות זרועותיו. בדומה למקבילים, למתח (מתקן) ולסוס הסמוכות, על הטבעות מתחרים גברים בלבד, וזאת משום שמדובר במתקן הדורש כוח פיזי רב בפלג הגוף העליון. המתעמלים מבצעים תרגילים המבוססים על שלושה אלמנטים; תנופה, כוח והחזקה - בחלוקה שווה ביניהם. המעבר בין התנוחות השונות צריך להיעשות כשהמתעמל נתלה על הטבעות, עומד עליהן בעמידת ידיים או נשען עליהן בתנוחת סמיכה, וכאשר ידיו ישרות. גם על הכבלים להישאר ישרים ככל הניתן, ועל המתעמל להימנע מלהצליב אותם.
כחלק מהתחרות הקבוצתית, התחרו נשים (פעם אחת בלבד) בטבעות, באולימפיאדת לונדון (1948). בתחרות זו כל אחת מהמתעמלות עשתה תרגיל חובה בלבד.[1]
מקבילים
- ערך מורחב – מקבילים (התעמלות)
המקבילים הם מתקן המורכב משני מוטות עץ אופקיים מקבילים, המיוצבים באמצעות חיבור לקרקע. תרגיל המקבילים נפתח כאשר המתעמל ניצב על הקרקע, והוא מתחיל כאשר הוא אוחז במקבילים, אליהם הוא מגיע בריצה או בעזרת מקפצה. התרגיל כולל אלמנטים שונים, ובהם סמיכה על שני המוטות, תנופות, סלטות, אלמנטים המתחילים בתליית זרועות, ועוד.
מתח
- ערך מורחב – מתח (מתקן)
המתח הוא מתקן המורכב ממוט אופקי המרוחק מהקרקע. גובה המתח מעל פני הקרקע הוא 2.78 מטרים (או 2.60 מטרים מקצה המזרן), אורכו 2.40 מטרים וקוטרו 2.8 ס"מ. תרגיל המתח נפתח כאשר המתעמל נתלה על המתח, באמצעות ניתור או בריצה. מותר לו להיעזר במאמנו או במתעמל אחר לשם כך, ולמאמן מותר גם לשהות בסמוך למתח במהלך התרגיל. התרגיל חייב לכלול אלמנטים תנופתיים, פניות ומעופים, והוא מבוצע באמצעות הזרועות בלבד.
סוס סמוכות
- ערך מורחב – סוס סמוכות
סוס הסמוכות הוא מתקן המורכב מגוף אופקי מצופה עור, פלסטיק או חומר סינתטי אחר, ועליו שתי ידיות מתכת. תרגילים אופייניים לסוס הסמוכות כוללים העברת רגל אחת והעברת שתי רגליים מעל הסוס. תרגילי רגל אחת הם בדרך כלל תרגילי "מספריים". תרגילי שתי רגליים הם התרגילים העיקריים על סוס הסמוכות. המתעמל מניע את שתי רגליו, כשהן צמודות, בתנועות סיבוביות (בכיוון השעון או נגד כיוון השעון, על פי העדפתו) כאשר הוא עובר על פני כל חלקיו העליונים של המכשיר. תרגילים בדרגת קושי גבוהה יותר כוללים הנעת הרגליים בתנועות דיווש או הנפה. התרגיל מסתיים בירידה מן הסוס, בין אם על ידי הנפת הגוף מעל הסוס, או עמידת ידיים על הסוס, וקפיצה למשטח הנחיתה.
שיטת הניקוד
שיטת הניקוד בהתעמלות הונהגה בשנת 2006, בעקבות שערוריית שיפוט שליוותה את גמר תרגיל הקרקע של הגברים באולימפיאדת אתונה (2004). בכך הלך ענף ההתעמלות בעקבות ענף ההחלקה האומנותית, שגם בו הונהג שינוי דומה.
לפי השיטה הנוכחית, פועלים במקביל שני צוותי שיפוט. והניקוד הסופי של כל מתעמל הוא שילוב בין הניקוד של כל צוות.
הצוות האחד בוחן את דרגת הקושי, הרכב התרגיל והשילוב בין האלמנטים. התרגילים האפשריים מחולקים ל-7 דרגות קושי, וביצוע תרגיל ברמת הקושי הגבוהה ביותר (G), מקנה 0.7 נקודות. על המתעמלים לבצע תרגילים מחמש קבוצות אלמנטים, והניקוד המרבי בהיבט זה הוא 2.5 נקודות. כמו כן, על כל שילוב בין תרגילים הם עשויים לקבל 0.1 או 0.2 נקודות. הניקוד הכולל שנותן צוות שיפוט זה נקרא ניקוד D, ואין מגבלה על מספר הנקודות המרבי שניתן לקבל לפיו.
הצוות השני, המעניק ניקוד המכונה ניקוד E, בוחן את הביצוע. ניקוד הבסיס הוא 10 נקודות, ומפחיתים ממנו נקודות בהתאם לרמת הביצוע והטכניקה של המתעמל. חלק מהניקוד בשיטה זו הוא סובייקטיבי, אך על טעויות מסוימות יש להפחית ניקוד קבוע. נפילה ממכשיר גוררת עמה הפחתה של נקודה אחת.
סוגיית הגיל
עד שנות ה-70 של המאה ה-20 היו מרבית המתעמלות הבכירות בשנות ה-20 לחייהן. באותו עשור החלו לבלוט מתעמלות בנות עשרה, בשל אופן הניקוד באותה העת, שהקנה יתרון למתעמלות נמוכות ודקות גיזרה. המתעמלת הרומניה נדיה קומנץ', מהמתעמלות הטובות בכל הזמנים, הייתה בת פחות מ-15 כשהייתה המתעמלת הראשונה בהיסטוריה שקיבלה את הציון המושלם "10", על תרגיל המקבילים המדורגים שביצעה באולימפיאדת מונטריאול (1976). ב-1980 החליטה התאחדות ההתעמלות העולמית להעלות את הגיל המינימלי למתעמלות ל-15, אך לא היה בכך כדי לגרום לשינוי של ממש. בצל מקרים רבים של הפרעות אכילה אצל מתעמלות וחשש לבריאותן, הוחלט ב-1997 להעלות את הגיל ל-16. מאז, עלה גיל המתעמלות הבכירות, ומספר מתעמלות בנות למעלה מ-30 רשמו הישגים. אוקסנה צ'וסוביטינה זכתה במדליית כסף בקפיצות באליפות העולם שנערכה במלבורן בשנת 2005, כשהייתה בת 30 ואחרי לידה, ובאולימפיאדת בייג'ינג (2008) רשמה הישג דומה, בגיל 33.
ראו גם
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של התעמלות מכשירים- אתר התאחדות ההתעמלות הבינלאומית
- אתר איגוד ההתעמלות בישראל
- אליסף דעואל, התעמלות מכשירים – המדריך למשתמש, באתר ynet, 10 במרץ 2018
הערות שוליים
- ^ By Dvora Meyers, Female Gymnasts Used to Compete on the Rings, But the Game Changed
34727119התעמלות מכשירים