השתתפות מקוונת

השתתפות מקוונת מתארת אינטראקציה בין המשתמשים לבין קהילות מקוונות ברשת האינטרנט. קהילות מקוונות לעיתים קרובות כרוכות בחברים שמספקים תכנים לאתר או תורמים בדרך זו. דוגמאות כאלה כוללים דפי wiki, בלוגים, במשחקים מקוונים מרובים, וסוגים אחרים של פלטפורמות חברתיות. באינטרנט ההשתתפות היא כיום במידה רבה כר למחקר שדה. זה מספק תובנה בתחומים כגון עיצוב אתרים, שיווק באינטרנט, מיקור המונים, בתחומים רבים של הפסיכולוגיה. כמה קטגוריות משנה תחת השתתפות מקונת: מחויבות לקהילות מקוונות, תיאום ואינטראקציה, וגיוס חברים.

תשתיות שיתוף הידע

האינטרנט מכיל הרבה אתרים ופלטפורמות של שיתוף הידע בצורה מקוונת, להלן כמה דוגמאות:

• ויקיפדיה: אנציקלופדיה מקוונת, נערכת באפן פומבי עם מאות אלפי עורכים
• סלאשדוט: פורום פופולרי הקשור לטכנולוגיה, עם מאמרים והערות של הקוראים. תת-תרבות סלאשדוט הפכה לידועה במעגלים באינטרנט. משתמשים מצטברים לפי "ציון קארמה" ומתוכם נבחרים המתנדבים עם ציונים גבוהים כדי להיות המנחים.
• Usenet: הוקמה בשנת 1980 כ "מערכת דיון באינטרנט מבוזר", זה הפך למדיום הראשון עבור קהילות באינטרנט. המנחים מתנדבים ומבקשי הצבעה תורמים לקהילה.
• ה-Web 2.0 המכונה גם "אינטרנט הניתן לכתיבה" המציין כי אנשים רבים משתתפים ליצירת התוכן שלה.

בעבר התשתיות החשובות לשיתוף הידע באינטרנט כללו:

• AOL: ספק שירות האינטרנט הגדול ביותר, עם חדרי צ'אט אשר במשך שנים היו מנוהלים בהתנדבות על ידי מנהיגי הקהילה. יש לציין כי חדרי ורוב לוחות המודעות כבר לא מבוקרת, עם זאת.
• The WELL: חלוצי הקהילה המקוונת שהוקמה ב-1985. התרבות שלה הייתה הנושא של מספר ספרים ומאמרים. משתמשים רבים  התנדבו כדי לתרום לבנייה ותחזוקת הקהילה (למשל, כמו מארחי הוועידה).

מניעים

קהילות מקוונות רבות (למשל בלוגים, חדרי צ'אט, רשימות דיוור אלקטרוניות, פורומים באינטרנט, ויקיים), אינם רק משאבי שיתוף ידע, אלא גם אופנות. מחקרים הראו כי לחברים המחויבים לקהילות מקוונות יש סיבות להישאר פעיל. כל עוד חברים מרגישים צורך לתרום, יש תלות הדדית בין הקהילה לבין החבר.

למרות שחוקרים רבים הגיעו עם מספר גורמים מוטיבציוניים מאחורי התרומה באינטרנט, תאוריות אלה יכולים להיות מסווגים תחת המוטיבציות המהותיות והאקסטריניות. המוטיבציה הפנימית מתייחסת לפעולה המונעת על ידי אינטרסים אישיים ורגשות פנימיים במשימה עצמה בעוד המוטיבציה החיצונית מתייחסת לפעולה המושפעת מגורמים חיצוניים, לעיתים קרובות לתוצאה מסוימת, לתגמול או להכרה. שני סוגים של מוטיבציה סותרים זה את זה אבל לעיתים קרובות הולכים יד ביד במקרים שבהם יש תרומה מתמשכת.

מספר גורמים מוטיבציוניים מובילים אנשים להמשיך את השתתפותם ולהישאר נאמנים לקהילות מקוונות אלה. פיטר קולוק חקר את המניעים לתרומה לקהילות מקוונות. קולוק (1999, ע' 227) מתאר שלושה מניעים שאינם מסתמכים על התנהגות אלטרואיסטית מצד התורם: הדדיות צפויה; הכרה מוגברת; ואת תחושת היעילות. מוטיבציה נוספת, שבה מארק סמית' מזכיר בתזה שלו ב -1992. הקולות מהבאר: ההיגיון של הווירטואליים המשותפים הוא "קהילה" - "חוויה של קהילה" כפי שהיא מכונה בפסיכולוגיה חברתית. במשפט פשוט אנו יכולים לומר שהוא נעשה על ידי אנשים עבור אנשים.

הדדיות צפויה

לאדם יש את מוטיבציה לתרום מידע בעל ערך לקבוצה מתוך ציפייה שהוא יקבל עזרה ומידע שימושי בתמורה. אכן, ישנן ראיות לכך שמשתתפים פעילים בקהילות מקוונות מקבלים תגובות יותר מהר לשאלות מאשר משתתפים לא ידועים. ככל שציפיות ההדדיות גבוהות יותר, כך גדל הסיכוי שישנה תרומה גבוהה של ידע בקהילה מקוונת. הדדיות מייצגת תחושה של הוגנות שבה אנשים בדרך כלל גומלים את המשוב החיובי שהם מקבלים מאחרים, כך שהם יוכלו לקבל בתמורה מידע שימושי יותר מאחרים בעתיד.

מחקרים הראו כי הצורך להערכה עצמית של הכרה מאחרים מוביל לציפיות של הדדיות. הערכה עצמית משחקת תפקיד חשוב בצורך להדדיות כי תרומה לקהילות מקוונות יכולה להגביר את האגו עבור סוגים רבים של משתמשים. ככל שהם מקבל יותר משובים חיוביים מחברים אחרים בקהילתם, ככל שהם עשויים להרגיש שהם נחשבים למומחים בידע שהם חולקים. בגלל זה, תרומה לקהילות מקוונות יכולה להוביל לתחושה של הערכה עצמית וכבוד, בהתבסס על רמת המשוב החיובי שמקבלים מהקהילה. כמו כן, ישנן ראיות לכך שמשתתפים פעילים בקהילות מקוונות מקבלים תגובות יותר מהר לשאלות מאשר משתתפים לא ידועים.

מחקר על ההשתתפות במערכת המוניטין של eBay הוכיח שהציפייה להתנהגות הדדית מצד שותפים מגבירה את השתתפותם של קונים ומוכרים של eBay. תאוריה כלכלית סטנדרטית מנבאת שאנשים אינם נוטים לתרום מרצון לאספקת מוצרים ציבוריים כאלה, אלא הם נוטים לשחרר את הנסיעה על תרומתם של אחרים. עם זאת, תוצאות אמפיריות מ eBay להראות כי קונים להגיש דירוגים ליותר מ 50% של עסקאות. המסקנות העיקריות ממסקנה זו היו, כי הם מצאו כי משתמשים מנוסים נוטים לדרג בתדירות גבוהה יותר, והמניע להשארת הערות אינו מונע על ידי אלטרואיזם טהור המיועד לשותף העסקה הספציפי, אלא מתוך אינטרס אישי והדדיות ל "זוהר חם" תחושה של תרומה.

כמה תאוריות תומכות באלטרואיזם כגורם מניע מרכזי בהשתתפות מקוונת ובהדדיות. אף על פי שרעיונות מסוציולוגיה, כלכלה, מדע המדינה ופסיכולוגיה חברתית מראים שאלטרואיזם הוא חלק מהטבע האנושי, מחקרים אחרונים מגלים כי מודל האלטרואיזם הטהור חסר כוח ניבוי במצבים רבים. כמה מחברים הציעו לשלב "שמחה של נתינה" (לפעמים מכונה גם "זוהר חם") עם אלטרואיזם כדי ליצור מודל של אלטרואיזם טמא. בדומה לאלטרואיזם, ההדדיות מייצגת דפוס התנהגות שבו אנשים מגיבים לפעולות ידידותיות או עוינות בפעולות דומות, גם אם לא צפויים רווחים משמעותיים. נראה שההשתתפות התנדבותית במנגנוני משוב מקוונים מונעת במידה רבה על ידי אינטרסים אישיים. בגלל המוניטין שלהם על הקו, מחקר eBay הראה כי לכמה שותפים המשתמשים במנגנון המשוב של eBay יש מניעים אנוכיים כדי לדרג משתתפים אחרים. לדוגמה, הנתונים הראו כי חלק מהמשתמשים ב- eBay הציגו הדדיות כלפי שותפים שדירגו אותם תחילה. זה גרם להם רק לדרג שותפים עם תקוות להגדיל את ההסתברות לעורר תגובה הדדית.

הכרה

הכרה חשובה לתורמים באינטרנט כך שבאופן כללי אנשים רוצים הכרה על התרומות שלהם. קולוק מתאר את החשיבות של מוניטין באינטרנט: "רינגולד (1993) בדיון שלו ב- the WELL (קהילה מקוונת) מפרט את הרצון ליוקרה כאחד המניעים העיקריים של תרומות אנשים לקבוצה. ככל שהדבר נוגע לחששותיו של אדם, סביר כי התרומות יגדלו במידה שתרומה זו תיראה לקהילה ככלל וככל שתהיה הכרה בתרומותיו של האדם. .....ההשפעות החזקות של סמנים טריוויאליים לכאורה של הכרה (למשל, כפי שהוגדר כ"עוזר רשמי") כבר העיר במספר קהילות מקוונות ... "

אחד המרכיבים העיקריים של עידוד מוניטין הוא לאפשר לתורמים להיות ידועים או לא להיות אנונימיים. הדוגמה הבאה, מתוך מחקר של מיירז (1989) של מחתרת המחשב ממחישה את העוצמה של המוניטין. כאשר מעורבים בפעילויות בלתי חוקיות, האקרים של המחשבים חייבים להגן על הזהויות האישיות שלהם עם שמות בדויים. אם האקרים משתמשים באותם הכינויים שוב ושוב, זה יכול לעזור לרשויות לעקוב אחריהם. אף על פי כן, האקרים אינם ששים לשנות את שמותיהם בדויים, משום שהמעמד והתהילה הקשורים לכינוי מסוים יאבדו.

על חשיבות הזהות המקוונת: פרופילים ומוניטין ניכרים בבירור בקהילות המקוונות כיום. Amazon.com הוא מקרה שבו כל התורמים רשאים ליצור פרופילים על עצמם והתרומות שלהם נמדדות על ידי הקהילה, והמוניטין שלהם עולה. Myspace.com מעודדת פרופילים משוכללים עבור חברים כך שהם יכולים לחלוק כל מיני פרטים על עצמם, כולל מה שהם אוהבים כמו מוזיקה, הגיבורים שלהם, וכו'. הצגת תמונות ומידע על חברים בודדים והפעילויות האחרונות שלהם באתרי הרשתות החברתיות יכולה לקדם מחויבות מבוססת חוב. בגלל שאינטראקציה חברתית היא הבסיס העיקרי לבנייה ושמירה על קשרים חברתיים, אנו יכולים לקבל הערכה עבור משתמשים אחרים ברגע שאנחנו באינטראקציה איתם. הערכה זו הופכת להכרה מוגברת עבור התורמים, אשר בתורם נותנים להם את התמריץ לתרום יותר.

בנוסף לכך, קהילות רבות נותנות תמריצים לתרום. לדוגמה, פורומים רבים מעניקים נקודות לחברים כדי לפרסם. חברים יכולים להשתמש בנקודות אלה בחנות וירטואלית. eBay הוא דוגמה של שוק מקוון שבו המוניטין הוא מאוד חשוב כי הוא משמש למדוד את אמינותו של מישהו שאתה יכול לעשות עסקים עם. סוג זה של קהילה ידוע כמערכת מוניטין, שהיא סוג של אלגוריתם סינון שיתופי שמנסה לאסוף, להפיץ ולצטבר דירוגים על התנהגותם בעבר של כל המשתמשים בקהילה המקוונת, במאמץ לאזן בין העקרונות הדמוקרטיים של פרסום ושמירה על איכות. מערכות אלה, כמו eBay's, מקדמות את הרעיון של אמון המתייחס לציפיות של הדדיות אשר יכול לעזור ולהגביר את תחושת המוניטין של כל חבר. עם eBay, יש לך הזדמנות לדרג את החוויה שלך עם מישהו והם, כמו כן, יכולים לדרג אותך. לזה יש השפעה על ציון המוניטין. לכן, ניתן לעודד את המשתתפים לנהל את הזהות המקוונת שלהם כדי ליצור רושם טוב אצל שאר חברי הקהילה.

לקהילות מקוונות מוצלחות אחרות יש מערכות מוניטין שלא מספקות תמריץ קונקרטי. לדוגמה, Reddit היא קהילה מקוונת של צבירת תוכן ברשת החברתית, המשמשת כ "דף הבית לאינטרנט" ומאפשרת למשתמשים לשלוח תוכן (לדוגמה, טקסט, תמונות, קישורים, כתבות חדשותיות, פוסטים בבלוגים, מוזיקה או סרטונים) תחת שמות משתמשים מעורפלים לפעמים. היא כוללת מערכת מוניטין שבה משתמשים יכולים לדרג את איכות ההגשות ולתת הערות. סך כל ההמלצות של הגשות של משתמשים אינן בעלות ערך מעשי - אך כאשר משתמשים מרגישים שהתוכן שלהם מוערך בדרך כלל על ידי שאר קהילת Reddit (או קהילות המשנה שלה הנקראות "subreddits") הם עשויים להיות בעלי מוטיבציה לתרום יותר.

תחושת יעילות

אנשים עשויים לתרום מידע בעל ערך, כי המעשה גורם תחושה של יעילות, כלומר, תחושה שהם מסוגלים להשיג את התוצאה הרצויה שלהם ויש השפעה כלשהי על הסביבה הזו. קיימת ספרות מחקרית מפותחת שהראתה עד כמה חשובה תחושת היעילות של האדם (למשל, בנדורה 1995). מחקרים הראו כי הגדלת תחושת היעילות של המשתמשים מגבירה את המוטיבציה הפנימית שלהם ולכן גורמת להם להישאר יותר בקהילה מקוונת. על פי המחקר של וואנג&ואסינמייר, יעילות היא הגורם הגדול ביותר המשפיע על תרומה פעילה באינטרנט. מבין גורמי המשנה הרבים, התברר כי "סיפוק הצרכים של חברים אחרים" הוא הסיבה הגדולה ביותר להגברת היעילות של חבר שיש לו עוקבים, כלומר "להיות מועיל לאחרים" (וואנג&ואסינמייר). תכונות כגון שורת התקדמות המשימות וניסיון להקטין קושי מסוים בהשלמת משימה כללית יכולות בקלות לשפר את תחושת הערך העצמי בקהילה. "יצירת חוויות מוטמעות בעולם הווירטואלי עם מטרות ברורות, משוב והאתגר שמפעיל מיומנויות של אנשים לגבולות ועדיין להשאיר אותם בשליטה גורם החוויות להיות מעניינות. משוב חיובי בונה וכנה גם לייצר השפעות דומות ולהגביר את המוטיבציה כדי להשלים משימות נוספות. הגדרה תחרותית - אשר עשויה או לא הייתה אמורה להיות תחרותית יכולה גם להגביר את ההערכה העצמית של האדם אם מניחים ביצועים איכותיים "(קראוט 2012).

מקורות

• Ames, Morgan; Mor, Naaman (2007). "Why We Tag: Motivations for Annotation in Mobile and Online Media" (PDF). Proceedings of the SIGCHI conference on Human Factors in computing systems (CHI 2007), San Jose, CA, USA, 2007. אורכב מ-המקור (PDF) ב-2008-07-23. נבדק ב-2018-03-29.
• Benbunan-Fich, Raquel; Koufaris, Marios (2008). "Motivations and Contribution Behaviour in Social Bookmarking Systems: An Empirical Investigation" (PDF). Electronic Markets. pp. 150–160. doi:10.1080/10196780802044933.
• Krasnova, H.; Hildebrand, H.; Günther, O.; Kovrigin, A.; Nowobilska, A. (2008). "Why Participate in an Online Social Network: An Empirical Analysis" (PDF). Proc. 16th European Conf. on Information Systems. (ECIS 2008). אורכב מ-המקור (PDF) ב-2013-12-04. נבדק ב-2018-03-29.
• Jacobs, Gina (2009). "National Poll: Young People See Social Networking as Attention Seeking". SDSU News, Tuesday, August 25, 2009.
• Java, Akshay; Song, Xiaodan; Finin, Tim; Tseng, Belle (2007). "Why we twitter: understanding microblogging usage and communities" (PDF). Proceedings of the 9th WebKDD and 1st SNA-KDD 2007 workshop on Web mining and social network analysis. pp. 56–65.(הקישור אינו פעיל)
• Joinson, Adam N. (2008). "'Looking at', 'looking up' or 'keeping up' with people? Motives and use of Facebook". SIGCHI 2008 (PDF). pp. 1027–1036. אורכב מ-המקור (PDF) ב-2016-03-27. נבדק ב-2018-03-29.
• Kollock, Peter (1999). "The Economies of Online Cooperation: Gifts and Public Goods in Cyberspace". In Smith, Marc; Kollock, Peter (eds.). Communities in Cyberspace. London: Routledge. pp. 220–239.
• Meyer, Gordon R. (1989). "The social Organization of the Computer Underground". Masters thesis in Sociology, Northern Illinois University.
• Nardi, Bonnie A.; Schiano, Diane J.; Gumbrecht, Michelle; Swartz, Luke (2004). "Why We Blog" (PDF). Communications of the ACM. pp. 41–46. doi:10.1145/1035134.1035163.
• Nov, Oded (2007). "What motivates Wikipedians". Communications of the ACM. pp. 60–64. doi:10.1145/1297797.1297798.(הקישור אינו פעיל)
• Penenberg, Adam L. (13 באוקטובר 2009). "Facebook is no fad (Commentary: Social networking is a basic human need)". MarketWatch. {{cite news}}: (עזרה)
• Preece, J. (2009). "An event-driven community in washington, DC: Forces that influence participation". In Foth, M. (ed.). Handbook of research on urban informatics: The practice and promise of the real-time city. Hershey, PA: IGI Global. ISBN 978-1-60566-152-0.
• Preece, J.; Nonnecke, B.; Andrews, D. (2004). "The top five reasons for lurking: improving community experiences for everyone" (PDF). Computers in Human Behavior. pp. 201–223. doi:10.1016/j.chb.2003.10.015. אורכב מ-המקור (PDF) ב-2009-12-29. נבדק ב-2018-03-29.
• Rafaeli, S.; Ariel, Y. (2008). "Online motivational factors: Incentives for participation and contribution in Wikipedia" (PDF). In Barak, A. (ed.). Psychological aspects of cyberspace: Theory, research, applications. Cambridge, UK: Cambridge University Press. ISBN 0-521-87301-0. אורכב מ-המקור (PDF) ב-2017-09-22. נבדק ב-2021-01-30.
• Rheingold, Howard (1993). The Virtual Community: Homesteading on the Electronic Frontier (1st. ed.). Addison-Wesley Pub. Co. ISBN 978-0-201-60870-0.
• Schaefer, Cora (2008). "Motivations and usage patterns on social network sites" (PDF). Proceedings of the 16th European Conference on Information Systems (ECIS), Galway, Ireland, 2008. אורכב מ-המקור (PDF) ב-2013-05-09. נבדק ב-2018-03-29.
• Siibak, A. (2007). "Casanova's of the Virtual World. How Boys Present Themselves on Dating Websites". Young People at the Crossroads: 5th International Conference on Youth Research in Karelia; Petrozavodsk, Republic of Karelia, Russian Federation; September 1–5, 2006. (Eds.) M. Muukkonen& K. Sotkasiira. Joensuu University: Joensuun yliopisto. pp. 83–91. ISBN 978-952-219-020-8. אורכב מ-המקור ב-2010-10-30. נבדק ב-2018-03-29.
• Wilkinson, Dennis M.; Huberman, Bernardo A. (2007). "Assessing the Value of Cooperation in Wikipedia". First Monday. pp. 60–64. doi:10.5210/fm.v12i4.1763. אורכב מ-המקור ב-2012-10-23. נבדק ב-2018-03-29.
• Yee, Nick (2006). "The Demographics, Motivations, and Derived Experiences of Users of Massively Multi-User Online Graphical Environments" (PDF). Presence. pp. 309–329. doi:10.1162/pres.15.3.309.
• Correa, Teresa (2010). "The Participation Divide Among "Online Experts": Experience, Skills, and Psychological Factors as Predictors of College Students' Web Content Creation" (PDF). Journal of Computer-Mediated Communication. pp. 71–92. doi:10.1111/j.1083-6101.2010.01532.x.
• Hargittai, Eszter; Walejko, Gina (2008). "The participation divide: Content creation and sharing in the digital age" (PDF). Information, Communication & Society. pp. 239–256. doi:10.1080/13691180801946150.
• Schradie, Jen (2011). "The digital production gap: The digital divide and Web 2.0 collide". Poetics. 39 (2): 145–168. doi:10.1016/j.poetic.2011.02.003.
• Blank, Grant (2013). "Who creates content? Stratification and content creation on the Internet". Information, Communication & Society. 16 (4): 590–612. doi:10.1080/1369118X.2013.777758.
• Lutz, Christoph; Hoffmann, Christian P.; Meckel, Miriam (2014). "Beyond just politics: A systematic literature review of online participation". First Monday. pp. 1–36. doi:10.5210/fm.v19i7.5260.
• Baker, A. B.; Derks, D. (Eds) (2013). The Psychology of Digital Media at Work. London and New York: Routledge. ISBN 978-1848721241.
• Cheung, C. M. K.; Chiu, P.; Lee, M. K. O. (2011). "Online social networks: why do students use Facebook". Computers in Human Behavior. 29: 1337–1343. doi:10.1016/j.chb.2012.07.028.
• Ellison, N. B.; Steinfield, C.; Lampe, C. (בספטמבר 2011). "Connection strategies: social capital implications of Facebook-enabled communications practices". New Media & Society. 13 (6): 873–892. doi:10.1177/1461444810385389. {{cite journal}}: (עזרה)
• Fuchs, C; Beersma, K; Albrechtslund, A; Sandoval, M (2012). Internet and Surveillance. London and New York: Routledge. ISBN 978-0-415-89160-8.
• Ryan, T; Xenos, S (2011). Who uses Facebook? An investigation into the relationship between the Big Five, shyness, narcissism, loneliness, and Facebook usage.

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

השתתפות מקוונת33633647Q7094107