השער האחורי

עטיפת הספר "חייו ומותו של השער האחורי"

השער האחורי היה מדור הומוריסטי שהתפרסם בעמודו האחרון של המקומון התל אביבי "העיר" בין השנים 2001-1989.

היסטוריה

ראשיתו של המדור בשנת 1989. עורך "העיר" דאז, חזי לסקלי, ליקט מודעות מוזרות ומשעשעות ממדור המודעות ללא תשלום "קחתן", וריכז אותן בעמודו האחרון ("השער האחורי") של העיתון. למודעות אלה הוסיף מספר ציטוטים, ובמרכז העמוד הוסיף יצירת אמנות.

בשלב מסוים, כשמאגר הציטוטים החל להידלדל, החל לסקלי להמציא ציטוטים, שנאמרו לכאורה מפיהן של דמויות שאף הן לא היו ולא נבראו. עד מהרה הצטרפו אליו גם מודי בר און ויוסף אל דרור.

בשנת 1991 החל עוזי וייל לכתוב את המדור, והוא שעיצב כמה מהדמויות המרכזיות שהופיעו בו לאורך השנים. הדמויות קיבלו נפח, וציטוטיהן התרחבו לפסקאות. דרך אותן דמויות, שחלקן התבטאו בבוטות ובעילגות, נוצרה סאטירה על החברה הישראלית, שלא חששה לעסוק גם בפרות קדושות כמו השואה, רצח רבין או השד העדתי. בכך, הפך השער האחורי לפורץ דרך בדברי ימי ההומור הישראלי.

וייל היה אחד מכותבי תוכנית הטלוויזיה "החמישייה הקאמרית", ששודרה באמצע שנות ה-90. מספר מערכונים בה התבססו על קטעים שפורסמו קודם לכן במדור.

בשנת 2001 בעקבות סירוב העיתון להכניס קטע מסוים החליט וויל להתפטר מכתיבת המדור, מה שהביא לסגירתו.

בשנת 2006 יצא הספר "חייו ומותו של השער האחורי", ובו ליקט וייל את הציטוטים והקטעים שנכתבו לאורך השנים בשער האחורי.

בשנת 2011 התחיל וייל לכתוב סטטוסים באתר פייסבוק בסגנון מדור "השער האחורי", והם צברו עוקבים רבים תוך זמן קצר.

סדרת ההמשך

ערך מורחב – 8 דקות ביום

כשנה לאחר סגירת הפינה נפלה בידי וייל הזדמנות להחזירה כתוכנית טלוויזיה, כאשר בפריים טיים של הערוץ הראשון נוצר חור בן 8 דקות. כחודש וחצי לאחר שהציע פיילוט מצולם, ב-15 בדצמבר 2002, התוכנית "8 דקות ביום" עלתה לאוויר, מדי יום ב-20:15. התוכנית כללה כעשרים דמויות קבועות, מחציתן באו מהשער האחורי, ורכשה אהדת קהל ומבקרים.

קישורים חיצוניים

• מרב יודילוביץ', "פדופיליה בשער האחורי? עד כאן", באתר ynet, 19 באוגוסט 2001
• ביקורות וציטוטים מתוך הספר "חייו ומותו של השער האחורי"

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

28452301השער האחורי