השושלת השישית של מצרים

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

תבנית שושלת ריקה השושלת השישית של מצרים העתיקה (המוזכרת כשושלת VI), יחד עם השושלת השלישית, הרביעית והחמישית, מהווה את הממלכה הקדומה של מצרים השושלתית.

שליטים

הפרעונים הידועים מהשושלת השישית מפורטים בטבלה למטה.[1] מנתון מעניק לשושלת 203 שנות מלכות מטטי לניטוקריס, בעוד שהקנון של טורינו מקצה 181 שנות מלכות, אך עם שלושה מלכים נוספים שסיכמו עם אבא – תוך הנחה על שלטונם של מלכי השושלת השמינית שנוספו, זה מצטמצם ל-155 שנות מלכות.[2] אומדן זה משתנה בין המלומד והמקור.[א]

היסטוריה

השושלת השישית נחשבת על ידי סמכויות רבות לשושלת האחרונה של הממלכה הקדומה, אם כי ההיסטוריה של אוקספורד של מצרים העתיקה[10] כוללת את השושלות השביעית והשמינית כחלק מהממלכה הקדומה. מנתון כותב שהשליטים הללו שלטו מממפיס, מאחר שהפירמידות שלהם נבנו בסקארה, קרובות מאוד זו לזו.[11]

עד לשושלת החמישית, המוסד הדתי ביסס את עצמו ככוח הדומיננטי בחברה;[12] מגמה של צמיחה בביורוקרטיה ובכהונה, וירידה בכוחו של פרעה התבססה בתקופת שלטונו של נפריר כא רע.[13] בתקופת שלטונו של דידקרה איסי (Djedkare Isesi), ניחנו הפקידים בסמכות רבה יותר – מעידים על כך הקברים הפרטיים המפוארים שהם בנו – והובילו בסופו של דבר ליצירת מערכת פיאודלית בפועל.[14] מגמות מבוססות אלו – ביזור סמכויות, יחד עם צמיחה בבירוקרטיה – התגברו במהלך שלושת העשורים של שלטון אוּנַס, והיו עדים גם הם לירידה כלכלית.[15] מגמה זו המשיכה לתוך תקופת השושלת השישית, והובילה לתקופת הביניים הראשונה.[16]

עליית האצולה

עם מספר הולך וגדל של כתובות ביוגרפיות בקברים לא מלכותיים,[17] התרחב הידע האקדמי של ההיסטוריה העכשווית במצרים.[18] יש אמיתות מודרנית לתיעוד של מזימה לא מוצלחת נגד פפי הראשון,[19] ומכתב שכתב המלך הצעיר פפי השני (אנ'), נרגש מכך שאחת המשלחות שלו תחזור עם פיגמים מארץ ים, הממוקמת מדרום לנוביה.[20]

כתובות הקברים הלא-מלכותיות הללו הן רק דוגמה אחת לכוחה הגובר של האצולה, מה שהחליש עוד יותר את שלטונו המוחלט של המלך. כתוצאה מכך, מאמינים כי עם מותו של פפי השני שהאריך ימים, הווסלים שלו היו מושרשים מספיק כדי להתנגד לסמכותם של יורשיו הרבים, מה שאולי תרם לדעיכתה המהירה של הממלכה הקדומה.

ביבליוגרפיה

  • Allen, James; Allen, Susan; Anderson, Julie; et al. (1999). Egyptian Art in the Age of the Pyramids. New York: The Metropolitan Museum of Art. מסת"ב 978-0-8109-6543-0. OCLC 41431623.
  • Altenmüller, Hartwig (2001). "Old Kingdom: Sixth Dynasty". In Redford, Donald B. (ed.). The Oxford Encyclopedia of Ancient Egypt, Volume 2. Oxford: Oxford University Press. pp. 601–605. מסת"ב 978-0-19-510234-5.
  • Baker, Darrel D. (2008). The Encyclopedia of the Pharaohs: Volume I - Predynastic to the Twentieth Dynasty 3300–1069 BC. London: Stacey International. מסת"ב 978-1-905299-37-9.
  • Bard, Kathryn, ed. (1999). Encyclopedia of the Archaeology of Ancient Egypt. London; New York: Routledge. מסת"ב 978-0-203-98283-9.
  • Baud, Michel; Dobrev, Vassil (1995). "De nouvelles annales de l'Ancien Empire égyptien. Une "Pierre de Palerme" pour la VIe dynastie". Bulletin de l'Institut Français d'Archéologie Orientale (in French). 95: 23–92. ISSN 0255-0962.
  • Clayton, Peter A. (1994). Chronicle of the Pharaohs. London: Thames & Hudson. מסת"ב 978-0-500-05074-3.
  • Dodson, Aidan; Hilton, Dyan (2004). The Complete Royal Families of Ancient Egypt. London: Thames & Hudson. מסת"ב 978-0-500-05128-3.
  • Grimal, Nicolas (1992). A History of Ancient Egypt. Translated by Ian Shaw. Oxford: Blackwell publishing. מסת"ב 978-0-631-19396-8.
  • Kanawati, Naguib (2003). Conspiracies in the Egyptian Palace: Unis to Pepy I. London: Routledge. מסת"ב 0-203-16673-6.
  • Leclant, Jean (1999). "A Brief History of the Old Kingdom". Egyptian Art in the Age of the Pyramids. New York: The Metropolitan Museum of Art. pp. 3–12. מסת"ב 978-0-8109-6543-0. OCLC 41431623.
  • Lehner, Mark (2008). The Complete Pyramids. New York: Thames & Hudson. מסת"ב 978-0-500-28547-3.
  • Leprohon, Ronald J. (2013). The Great Name: Ancient Egyptian Royal Titulary. Vol. 33 of Writings from the ancient world. Atlanta: Society of Biblical Literature. מסת"ב 978-1-589-83736-2.
  • Malek, Jaromir (2003). "The Old Kingdom (c. 2686–2160 BC)". In Shaw, Ian (ed.). The Oxford History of Ancient Egypt. Oxford University Press. pp. 83–107. מסת"ב 978-0-19-815034-3.
  • Manetho; Waddell, William Gillan (1964). Aegyptiaca. The Loeb classical library, 350. Cambridge: Harvard University Press. OCLC 1067847872.
  • Ryholt, Kim (1997). The Political Situation in Egypt during the Second Intermediate Period c. 1800–1550 B.C. CNI publications. Vol. 20. Copenhagen: The Carsten Niebuhr Institute of Near Eastern Studies: Museum Tusculam Press. מסת"ב 87-7289-421-0.
  • Shaw, Ian, ed. (2003). The Oxford History of Ancient Egypt. Oxford: Oxford University Press. מסת"ב 978-0-19-815034-3.
  • Smith, William Stevenson (1962). "XIV: The Old Kingdom in Egypt and the Beginning of the First Intermediate Period". The Cambridge Ancient History. Vol. 1. Cambridge: Cambridge University Press. pp. 1–72. OCLC 879104162.
  • Theis, Christoffer (2010). Kahl, Jochem; Kloth, Nicole (eds.). "Die Pyramiden der Ersten Zwischenzeit, Nach philologischen und archäologischen Quellen". Studien zur Altägyptischen Kultur (in German). Band 39. Hamburg: Helmut Buske Verlag: 321–339. מסת"ב 978-3-87548-584-4. ISSN 0340-2215.
  • Verner, Miroslav (2001b). "Old Kingdom". In Redford, Donald B. (ed.). The Oxford Encyclopedia of Ancient Egypt, Volume 2. Oxford: Oxford University Press. pp. 585–591. מסת"ב 978-0-19-510234-5.
  • Verner, Miroslav (2001d). The Pyramids: The Mystery, Culture and Science of Egypt's Great Monuments. New York: Grove Press. מסת"ב 978-0-8021-1703-8.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא השושלת השישית של מצרים בוויקישיתוף

ביאורים

  1. ↑ תאריכים מוצעים לשושלת השישית: סביב 2460–2200 לפני הספירה,[3] סביב 2374–2200 לפני הספירה,[2] סביב 2370–2190 לפני הספירה,[4] סביב 2345–2181 לפנה"ס,[5][6][7] סביב 2323–2150 לפנה"ס,[8][9] סביב 2282–2117 לפני הספירה.[1]

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 Dodson & Hilton 2004, p. 70.
  2. ^ 2.0 2.1 Altenmüller 2001, p. 601.
  3. ↑ Grimal 1992, p. 390.
  4. ↑ Verner 2001d, p. 473.
  5. ↑ Bard 1999, Chronology.
  6. ↑ Clayton 1994, p. 30.
  7. ↑ Shaw 2003, pp. 482–483.
  8. ↑ Allen et al. 1999, p. xx.
  9. ↑ Lehner 2008, p. 8.
  10. ↑ Shaw, Ian, ed. (2000). The Oxford History of Ancient Egypt. Oxford University Press. מסת"ב 978-0-19-815034-3.
  11. ↑ Gardiner, Alan, Sir (1964). Egypt of the Pharaohs. Oxford University Press. p. 91.
  12. ↑ Grimal 1992, pp. 89–90.
  13. ↑ Verner 2001b, pp. 589–590.
  14. ↑ Grimal 1992, p. 79.
  15. ↑ Verner 2001b, p. 90.
  16. ↑ Grimal 1992, p. 80.
  17. ↑ Breasted, J.H. (1906). Ancient Records of Egypt. Vol. Part One. Chicago. sections 282–390.
  18. ↑ Shaw, Ian (2000). The Oxford History of Ancient Egypt. Oxford University Press. p. 115. מסת"ב 978-0-19-815034-3.
  19. ↑ Breasted, J.H. (1906). Ancient Records of Egypt. Vol. Part One. Chicago. section 310.
  20. ↑ Breasted, J.H. (1906). Ancient Records of Egypt. Vol. Part One. Chicago. sections 350–354.
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

השושלת השישית של מצרים40394423Q269979

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=השושלת_השישית_של_מצרים&oldid=2893870"