השוקולד של צבא ארצות הברית
השוקולד של צבא ארצות הברית הוא מרכיב תקני במנות המזון של הכוחות המזוינים של ארצות הברית החל משנת 1937, והונפק לכוחות כחלק ממנות הקרב הבסיסיות ובאריזות מגוונות. מנות השוקולד שימשו לשתי מטרות, שבהתאם להן יוצרו סוגי שוקולד שונים: כתמריץ למורל, וכמנת חירום קטנה עתירת אנרגיה. מנות השוקולד הצבאי מוכנות לעיתים קרובות בייצור מיוחד על פי מפרט צבאי למשקל, לגודל ולעמידות. רוב השוקולד המיוצר עבור אנשי הצבא הוא תוצרת חברת הרשי (Hershey).
סוגי השוקולד הצבאי
_with_contents.jpg){kind=link}
הסוג הראשון של השוקולד, מזון שנועד לשיפור המורל, אינו שונה בדרך כלל בטעמו או בהרכבו מן השוקולד הנמכר בחנויות. עם זאת, צורתו ואריזתו של השוקולד הצבאי אחרת: מנת הקרב של צבא ארצות הברית במלחמת העולם השנייה, המכונה מנת K (באנגלית ration K, כנראה על שם ד"ר קיז, Keys, שתכנן אותה), כללה טבלת שוקולד של שוקולד הרשי מתוק, אלא שבמקום הצורה השטוחה והדקה המאפיינת את השוקולד 'האזרחי', הייתה טבלת השוקולד במנת K בצורת מלבן עבה שהסתיים בריבוע בכל אחת מפינותיו.
לעומת הסוג הראשון, הסוג השני של השוקולד, מזון שנועד להיות מנת חירום עתירת אנרגיה, שונה מאוד מן השוקולד הנמכר בחנויות. מכיוון שמטרת השוקולד הייתה לספק מנת אנרגיה מהירה בעת חירום, דרש הצבא בתחילה שהוא לא יהיה ממתק טעים, כדי שהחיילים לא יאכלו ממנו לפני שיזדקקו לו באמת. בהמשך, ויתרו בצבא על דרישה זו. אף על פי כן, הדרישה שהשוקולד יהיה עמיד בחום, גרמה לסיכול הניסיונות לשיפור טעמו, והחיילים לא הראו התלהבות ניכרת ממנו. טבלאות השוקולד של מנות החירום היו עשירות באנרגיה, היו קלות לנשיאה ועמדו בטמפרטורות גבוהות. לעמידות השוקולד בחום הייתה חשיבות גבוהה במיוחד, מכיוון שחיילי הרגלים שהו מחוץ למבנים, לעיתים בתנאים טרופיים או בתנאים מדבריים, כשטבלאות השוקולד בכיסיהם וצמודות לגופם. תנאים אלה היו גורמים לטבלת שוקולד רגילה לעבור התכה בתוך דקות.
חברת הרשי כיצרנית השוקולד הצבאי
טבלת שוקולד החירום הראשונה שהוזמנה עבור צבא ארצות הברית הייתה טבלת Ration D. קולונל פול לוגאן מחיל האפסנאות פנה בבקשת ייצור לחברת הרשי באפריל 1937 ונפגש עם ויליאם מורי (William Murrie), נשיא החברה, ועם סאם הינקל (Sam Hinkle), הכימאי הראשי שלה. מילטון הרשי, מייסד החברה, היה מעוניין מאוד בהצעת הייצור כשדווח לו עליה, ולכן כבר בעת הפגישה הראשונה הוחלו התכנונים לייצור הניסיוני הראשון של טבלת Ration D.
לקולונל לוגאן היו ארבע דרישות מטבלת ה-Ration D:
- עליה לשקול ארבע אונקיות (כ-110 גרם).
- עליה להיות בעלת ערך אנרגטי גבוה.
- עליה להיות עמידה בחום.
- טעמה צריך להיות "מעט טוב יותר מטעמם של תפוחי אדמה מבושלים".
לוגאן האמין שאם טבלת השוקולד תהיה טעימה, החיילים יאכלו אותה מיד, במקום להמתין שיזדקקו לה כארוחת חירום.
הינקל, הכימאי הראשי, נאלץ לפתח שיטות ייצור חדשות לחלוטין על מנת לייצר את טבלאות השוקולד: בציוד הייצור 'האזרחי' השוקולד הועבר אוטומטית לתבניות יציקה מוכנות כשהוא נוזלי. לעומת זאת, הרכבו של השוקולד ב-Ration D הבטיח שהשוקולד יהיה משחה צמיגה שלא תזרום בשום טמפרטורה. לכן, כדי לייצר את הטבלאות הצבאיות היה הכרח לוותר על היציקה המכנית האוטומטית, ולבצע באופן ידני, עבור כל טבלה וטבלה, את הלישה, את השקילה ואת הדחיקה לתוך התבנית. תוצרו הסופי של תהליך הייצור היה גוש קשה של שוקולד חום כהה, שהתפורר רק בהפעלת מאמץ.
קולנל לוגאן היה שבע רצון מהמשלוח הקטן הראשון של הדוגמאות. ביוני 1937 הזמין צבא ארצות הברית 90,000 "טבלאות לוגאן" ובחן אותן בתנאי שדה בבסיסים שבפיליפינים ובפנמה, על גבול טקסס ובבסיסים נוספים ברחבי ארצות הברית. כמה מהחפיסות מצאו דרכן למלאי האספקה של מסעו השלישי של האדמירל ריצ'רד בירד לאנטארקטיקה. הניסויים בתנאי שדה אלו היו מוצלחים והצבא החל להזמין באופן בלתי סדיר את חפיסות השוקולד.
בתחילת מעורבותה של ארצות הברית במלחמת העולם השנייה, אחרי המתקפה על פרל הארבור, התקבלה הוראה לארוז את השוקולד כך שיהיה חסין בפני גז רעיל. באריזה נעשו בין 1941 ל-1945 כמה שינויים ששיקפו לעיתים מחסור בחומרי גלם ולעיתים דרישות משתנות של הצבא.
ב-1943 פנו ממחלקת הרכש של צבא ארצות הברית להרשי, בבקשה לייצר טבלאות שוקולד שיעמדו בחום גבוה אלא שיהיו בטעם משופר מטעמן של "טבלאות לוגאן". לאחר תקופה קצרה של ניסויים החלה החברה לייצר את טבלאות השוקולד הטרופיות של הרשי. אף שטבלאות שוקולד אלו היו קרובות בצורתן ובטעמן לטבלאות השוקולד ה'אזרחי', ואף שהניסיונות לשמר את טעמן המתוק היו מוצלחים במידת מה, חיילים רבים מצאו שהשוקולד קשה מאוד ובלתי טעים. עם זאת, הוא היה מושלם כחטיף מהיר בשדה או כחפץ לסחר חליפין.
משערים כי בין 1940 ל-1945 יוצרו מעל ל-3 מיליארד טבלאות שוקולד Ration D וטבלאות שוקולד טרופיות, ואלו חולקו לחיילים ברחבי העולם. ב-1939 היו כל מפעלי הרשי מסוגלים לייצר כ-100,000 טבלאות שוקולד צבאי ביום. בסוף מלחמת העולם השנייה, ייצרו כל מפעלי הרשי טבלאות שוקולד צבאי בקצב של 24 מיליון לשבוע. עבור שירותו במהלך מלחמת העולם השנייה העניק הצבא להרשי חמישה פרסי ייצור E. הפרסים הוענקו להרשי משום שהיא עלתה על ציפיות הצבא בכמותן ובאיכותן של טבלאות השוקולד Ration D ושל טבלאות השוקולד הטרופיות.
שימושים אלטרנטיביים
טבלאות השוקולד היו "מטבע עובר לסוחר" בתקופת המחסור שלאחר המלחמה. חיילים השתמשו בהן באזורים שבהם שהו, כאמצעי לסחר חליפין.
לאחר המלחמה וכיום
ייצור טבלאות Ration D הופסק עם תום מלחמת העולם השנייה. עם זאת, טבלת השוקולד הטרופית של הרשי נשארה מנה תקנית עבור הכוחות המזוינים של ארצות הברית. בטבלת השוקולד הטרופית נעשה שימוש בזמן מלחמת קוריאה ובזמן מלחמת וייטנאם. טבלת השוקולד הטרופית זכתה לרגע קצר של תהילה כשנעשה בה שימוש בטיסת אפולו 15 ביולי 1971.
בזמן מלחמת המפרץ, בדקה חברת הרשי שוקולד חדש ועמיד לטמפרטורות גבוהות, שאותו כינו "טבלת המדבר". הרשי סיפקה כ-144,000 טבלאות מדבר לחיילי ארצות הברית, כמעבדת ניסוי לטבלת השוקולד החדשה. לטענת הרשי, טבלת השוקולד עמידה בחום גבוה מ-60°C. בעוד שדובר הצבא אמר כי טעמו של השוקולד הוא טוב, תגובת החיילים הייתה מעורבת וסוג שוקולד זה לא עבר לייצור מסחרי.