הר שגוב

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הר שגוב הוא הר בנוי סלעי גיר בהרי אילת, על גבול ישראל עם מצרים כ־8 ק"מ מצפון להר שני, ומערבית לכביש 12. גובהו 867 מטרים, מה שהופך אותו למקום הגבוה ביותר בהרי אילת שבשטח ישראל לאחר 1979 (הסכם השלום עם מצרים והעברת חצי האי סיני לידי המצרים). אל פסגת ההר עולה דרך עפר מסומנת שחור שהיא הסתעפות של הכביש מעובדה לנטפים.[1]

סביבה ונוף

ההר עשוי סלעי גיר, וזה סימן שבעבר, באזור זה היה ים, ים תטיס הקדום, גופות בעלי החיים הימיים שקעו ויצרו משקע והשלדים שלהם התפרקו והפכו לסידן הפחמתי שממנו מורכבת אבן הגיר.

האקלים באזור מדברי וצחיח, וכמות המשקעים קטנה מ-100 מ"מ בשנה. מצפון להר צומח האוג הקוצני.

מקור השם

מקור שמו הוא כנראה מהתנ"ך שכן זהו שמו של דמות מהתנ"ך (דברי הימים א ב כא), או מהמילה נשגב, שמשמעותו מתנשא וגבוה. תרגום שמותיו הערביים של ההר הם "הר בעלת הנגב" ו"ההר הנישא". מההר נראה מזרח סיני, רכס שעירה שבסיני, הרי אילת והרי אדום.[2]

הערות שוליים

  1. ^ כרך כרך 7, אנציקלופדיה מפה, מפה ומיפוי הוצאה לאור, עמ' 7677
  2. ^ הר שגוב
ערך זה הוא קצרמר בנושא גאוגרפיה. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

24920499הר שגוב