הרמן קלנבאך
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית אישיות ריקה.
ד"ר חיים הרמן קלנבאך (1871–1945) היה מהנדס, ארכיטקט, צמחוני ופעיל זכויות האדם מדרום אפריקה, התפרסם בין היתר כחברו היהודי (או חברו הלבן) של מוהנדס קרמצ'נד גנדי.
קלנבאך נולד ב-1871 בכפר ז'מאיצ'ו נאומייסטיס בפרוסיה המזרחית לסוחרים יהודים ששינו את שמם מקלמנוביץ לקלנבאך על מנת להשתלב. אחד מאחיו היה יוסף קלמנוביץ, חותנו של מיכאל הלפרן. קלנבאך למד הנדסה ואדריכלות וקיבל תואר דוקטור באדריכלות.
אחרי שירות צבאי קצר החליט, בעצת אחד מקרוביו שחי שם, להגר לדרום אפריקה. שם עבד כאדריכל וארכיטקט וזכה להצלחה מקצועית וכלכלית.
באחד הימים, כאשר סעד כמנהגו במסעדה צמחונית פגש את מהאטמה גנדי והשניים התיידדו תוך שהם מוצאים אידיאלים משותפים של חיי פשטות וסיוע לבריות. לפי גרסה אחרת נפגשו השניים לראשונה דרך מכר משותף. קלנבאך הצטרף לגנדי במאבק למען שוויון זכויות לקהילה ההודית בדרום אפריקה.
יחד עם חברים נוספים הקימו קלנבאך וגנדי, במימונו של קלנבאך שרכש את האדמה ומימן את הבנייה והמחייה בשנה הראשונה, את "חוות טולסטוי" ליד יוהנסבורג בו ניסו להגשים את האידיאל של חיי פשטות שוויוניים ברוח טולסטוי. בבית זה ניסחו קלנבאך וגנדי שלושה עקרונות: כל עבודה מכבדת את בעליה במידה שווה. טובת הפרט זהה לטובת הכלל. חיי עמל הם חיים ראויים.
בחווה זו פיתח גנדי, במהלך שיחותיו המתמשכות עם קלנבאך, את תורת הסאטיאגרהא ששימשה אותו במאבקו לעצמאות הודו.
בסוף שנת 1914, כאשר חזר גנדי להודו, התלווה אליו גם קלנבאך. מסעם של השניים עבר דרך אנגליה, שבה רצה גנדי להפגש עם מספר מדינאים, הודים ואנגלים. במהלך מסעם לאנגליה פרצה מלחמת העולם הראשונה ולכן, בהגיעם לאנגליה, נכלא קלנבאך שהיה אזרח גרמני במחנה מעצר לאזרחי אויב. לאחר המלחמה גילה כי רכושו התפוגג וכי גם רכוש המשפחה בגרמניה נגוז. קלנבאך חזר לדרום אפריקה והצליח לשקם עצמו כלכלית ורק אז נסע לבקר את גנדי בהודו. ביקור אחד מתוך כמה ביקורים שערך בהודו.
גדעון שמעוני מראה במחקרו שהיו לגנדי קשרי חברות קרובים עם מספר יהודים מאז תקופתו בדרום אפריקה בראשית המאה העשרים. החשוב ביניהם היה הרמן קלנבאך. הוא היה ידיד נפש אישי ורעיוני של גנדי מתקופת היכרותם בדרום אפריקה בראשית המאה העשרים ועד מותו של קלנבאך בשנות ה-40. בביוגרפיה פרי עטו של עורך הניו יורק טיימס לשעבר, ג'וזף לליוולד, נטען כי בין השניים שררה מערכת יחסים רומנטית.[1]
קלנבאך, שהפך להיות ציוני במהלך שנות ה-30, בעיקר עקב יחס הנאצים ליהודי גרמניה והתנגדותו לחוקי הגזע, ניסה יחד עם גנדי לשכנע את המוסלמים בהודו בדבר זכותם של היהודים בפלשתינה, מול זו של הערבים. קלנבאך ניסה לשכנע את גנדי לסטות מדרך האהימסה לצורך מאבק בנאציזם ובגזענות, אולם לא הצליח במשימתו ואף לא הצליח לשכנע את גנדי לצאת בהכרזה רשמית בעד התנועה הציונית.
קלנבאך נפטר ב-1945 בדרום אפריקה כתוצאה ממלריה שנדבק בה בעת ביקורו בהודו, קבור בבית הקברות של דגניה.[2]
לקריאה נוספת
- Yohanan Ben-David, INDO-JUDAIC STUDIES : SOME PAPERS. New Delhi, Northern Book Centre, 2002
- Shimon Lev, "Soulmates: The Story of Mahatma Gandhi and Hermann Kallenbach," Orient BlakSwan, 2012
- זמנים / גיליון 122 ,אביב 2013: שמעון לב, נטייה עמוקה לרוחניות: מהטמה גנדהי והרמן קלנבאך ב"חוות טולסטוי" בדרום אפריקה
קישורים חיצוניים
שגיאות פרמטריות בתבנית:ויקישיתוף בשורה
פרמטרי חובה [ שם ] חסרים
- מכתב שכתב גנדי ל-קלנבאך
- Gandhi's White Brother
- אריאל הורוביץ, מהטמה גנדי: הקשר היהודי, כתבה מתוך מוסף שבת של מקור ראשון
- נטייה עמוקה לרוחניות, "זמנים" מס. 122, מאת שמעון לב, 2013
הערות שוליים
- ^ במקור בטלגרף הבריטי, ספר חדש: גנדי עזב את אשתו לטובת שרירן יהודי, באתר ynet, 28 במרץ 2011.
- ^ ראו ב אתר קבוצת דגניה א'.
27728708הרמן קלנבאך