הרמן פון רייכנאו
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית מדען ריקה. הרמן פון רייכנאו (לטינית: Herimanus Augiensis; ) המכונה גם הרמנוס קונטרקטוס (Hermannus Contractus), או הרמן החיגר, היה נזיר בנדקטיני ומלומד חשוב בן המאה ה-11. נודע ככרוניקאי, משורר ומתמטיקאי ועסק גם בתחומים רבים נוספים.[1] על דמותו המעניינת וסיפור חייו המיוחד על רקע הנזירות הימי ביניימית, אנו יודעים בעיקר מביוגרפיה שכתב אחד מתלמידיו.
חייו
הרמן היה בן למשפחת אצילים גרמנית מהאי רייכנאו אשר באגם קונסטאנץ בדרום גרמניה. האי היווה מרכז האומנות והספרות של התקופה ובו שכן מנזר בנדיקטי ידוע שנוסד בשנת 724. הרמן נולד עם נכות שפגעה ביכולת התנועה והדיבור שלו ועם עוות ממחלת השיגדון.[2] אבחון נוירולוגי מודרני המסתמך על הביוגרפיה שכתב תלמידו, מציע שסבל ממחלת הנוירון המוטורי (טרשת אמיוטרופית צידית או ניוון שרירים), מחלה שככל הנראה לא פגעה בכושרו השיכלי.[3] מכל מקום הרמן לא התנייד ברגליו והיה מובל בכיסא מיוחד שנעשה עבורו.[4] גם לקרוא ולכתוב יכול היה רק לאחר מאמצים גדולים, אך עם זאת ניחן בכישרון אינטלקטואלי, ובהיותו בן 7 בלבד הובא על ידי הוריו למנזר הידוע באי רייכנאו,[1] והחל ללמוד בבית הספר של המנזר. בהיותו בן 30 נדר את נדר הנזירות וחמש שנים לאחר מכן נעשה לאב המנזר עם פטירת ברנו, אב המנזר הקודם. על אף מגבלותיו, הצליח הרמן להגיע להישגים מרשימים, נעשה לאחד האנשים המלומדים של זמנו, והשפיע רבות, אישית ואינטלקטואלית, על המלומדים סביבו.[2] בין השאר היה לדמות מפתח בהעברת רעיונות במתמטיקה ובאסטרונומיה ממקורות ערביים לאירופה המרכזית ופרסם עבודות מדעיות בלטינית, שעד אז היו נגישים רק בשפה הערבית. כמו כן הביא למרכז אירופה שלושה כלים חשובים שהידע עליהם בא מספרד הערבית: האצטרולב, שעון שמש נייד, ומד גובה עם סמן.[4] בנוסף לזאת עסק בתחומי ידע רבים של זמנו כגון תאולוגיה ומוזיקה (שאז נחשבה לחלק מהמתמטיקה) ולשונות הלטינית, היוונית והערבית. תלמידים שנהרו אליו נמשכו לא רק ללמדנותו אלא גם לאישיותו החביבה.[1] בזכות אחד מתלמידיו הנאמנים, ברתולד מרייכנאו, נשתמרו הרבה מעבודותיו של הרמן, וגם על פרטי חייו אנו יודעים בעיקר ממה שכתב עליו תלמידו.[4]
מעבודותיו
- עבודתו העיקרית היא הכרוניקה Chronicon ad annum 1054 (כרוניקה עד שנת 1054), שנכתבה מהולדת ישו עד ימיו שלו, ומורכבת בחלקה המוקדם מאוסף כרוניקות קדומות יותר.[5] עבודה זו היא מהכרוניקות הימי בינמיות האוניברסליות המוקדמות שקיימות היום, ושנאספו ממקורות רבים.[1] בכרוניקה זו מידע היסטורי חשוב, ופרטים ייחודיים על הנרי ה-3 (1017-1056), שהיה דוכס בוואריה, דוכס שוואביה, מלך גרמניה, וקיסר של האימפריה הרומית הקדושה. הספר אמנם לא שרד בכתב היד, אך נדפס שוב ב-1529,[4] ופעמים נוספות לאחר מכן.[5]
הרמן ביקש מברתולד תלמידו שימשיך בכתיבת הכרוניקה. ברתולד אכן המשיך, אך לא בטוח עד מתי (ברתולד עצמו מת ב-1088).[4]
- תרומתו למתמטיקה כללה מסה העוסקת בכפל וחילוק, וכתובה כולה בספרות רומיות. כתב גם על משחק מורכב המבוסס על תאוריית המספרים הפיתגוראית.
- ב-1040 כתב חיבור בשם Epistola de quantitate mensis lunaris (מכתב על גודל החודש הירחי) העוסק בבעיית קביעת אורך החודש הירחי. לא היו לא היחידות הדצימליות המקובלות היום, והוא חישב את החודש הירחי בחלוקת זמן אחרת: היום חולק ל-24 שעות, שעה ל-40 דקות, ודקה ל-564 יחידות. בסימון זה הגיע לתוצאה מדויקת וב-1042 השתמש בערך החודש הירחי הממוצע שקיבל ליצור לוח שנה ירחי חדש.[4]
- הרמן למד מוזיקה מברנו, שהיה מומחה מוביל בזמנו, עסק גם בתאוריה של המוזיקה וכתב בעצמו גם שירה ומיזמורים.
ממזמוריו הידועים: Salve Regina (שלום המלכה), וכנראה גם Veni Sancte spiritus (בואי רוח הקודש) וAlma Redemptoris mater (האמא האוהבת של מושיענו),[4][1][5] אם כי יצוין שקשה לדעת אם הייחוסים האלה נכונים ואם הם הועברו בצורה המקורית בה נכתבו. בין השירים שכתב, "De octo vitiis principalibus" (על שמונה הרעות העיקריות) שיועד לנזירות, ובו הוא מראה יכולת לטפל בסוגים שונים של מקצבים.[1] זהו שיר דידקטי שנכתב כחילופי דברים בין שלוש דמויות: הכותב, דמות נשית של מוזה וקהל נזירות. ניתן דרך שיר זה להתחקות אחר גישתו של הרמן לדרך הלימוד הנזירית ובכלל להשקפתו על היחס הנכון בין הדרישות הנובעות מהלמדנות ובין המחויבות למשמעת הנזירית.[6]
קישורים חיצוניים
שגיאות פרמטריות בתבנית:בריטניקה
פרמטרי חובה [ 1 ] חסרים
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 1.4 1.5 Schlager, Patricius. "Hermann Contractus." The Catholic Encyclopedia. Vol. 7. New York: Robert Appleton Company, 1910. 9 Jan. 2020 <http://www.newadvent.org/cathen/07266a.htm>
- ^ 2.0 2.1 Hermann of Reichenau", Encyclopaedia Britannica, Vol. XIII (11th ed.), 1911
- ^ Brunhölzl C.’’Thoughts on the illness of Hermann von Reichenau’’ (1019-1054). Sudhoffs Archiv. 1999 ;83(2):239-243
- ^ 4.0 4.1 4.2 4.3 4.4 4.5 4.6 J J O'Connor and E F Robertson, Hermann of Reichenau, School of Mathematics and Statistics University of St Andrews, Scotland. http://mathshistory.st-andrews.ac.uk/Biographies/Hermann_of_Reichenau.html
- ^ 5.0 5.1 5.2 "Hermann", Encyclopaedia Britannica, Vol. XI (9th ed.), 1880.
- ^ Williams, Hannah. Authority and pedagogy in Hermann of Reichenau's De Octo Vitiis Principalibus. Diss. University of Manchester, 2006.
31377848הרמן פון רייכנאו