הרמן בדט

אין תמונה חופשית

ד"ר הרמן-צבי באדט (1887–1946‏) היה יהודי גרמני שכיהן כמשפטן בכיר במשרד הפנים בפרוסיה וכחבר פרלמנט בתקופת רפובליקת ויימאר, מניח היסוד להתיישבות ממזרח לכנרת בתור מייסדה של חברת "קדמת כנרת" אשר רכשה את אדמות נקיב שעליהן קם בשנת 1937 קיבוץ עין גב, לאחר שנכשל ניסיונה של "קדמת כנרת" להקים במקום התיישבות מבוססת חקלאות פרטית לעולי גרמניה מהמעמד הבינוני. התפרסם בהשתתפותו בשתי טיסות צפלין, כנציג רשמי של ממשלת גרמניה הויימארית, אחת הטיסות הייתה בפורים 1929 מעל שמי ארץ ישראל, ובה קרא את מגילת אסתר. דמותו הייתה שילוב של אזרח גרמני נאמן, יהודי דתי גאה וגם ציוני.

קורות חיים

בגרמניה

נולד ב-1887 בעיר ברסלאו (אז חלק של גרמניה, כיום ורוצלב שבפולין) בבית דתי, משכיל וציוני, והשתייך לשושלת יוחסין המקושרת למהר"ל מפראג וגאוני הפרובאנס. אביו, בנימין באדט, היה פרופסור לפילולוגיה והיסטוריה קלאסית, וביתו היה ידוע כ"בית ועד יהודי ציוני שגרו בו בכפיפה אחת היהדות המסורתית וההשכלה הגרמנית". למד משפטים ובגיל 21 נתמנה לעוזר בית המשפט בברסלאו, בגיל 26 נתמנה לשופט-נספח. עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה ב-1914 גויס לצבא הקיסרי, שם קיבל אות גבורה אך היה מאוכזב מכך שכיהודי לא הצליח לקבל תואר קצונה.

לאחר תום המלחמה, כאשר מנהיגי גרמניה החדשים חיפשו פקידים שלא היו מזוהים עם שלטון הקיסר המודח, נתקבל ד"ר באדט לשירות בממשלה, והיה היהודי הראשון במשרד הפנים הפרוסי, וב-1926 התמנה למנהל אגף במשרד הפנים של פרוסיה, והיה אחד משלושת הנציגים הקבועים של המדינה במועצת הרייך. במסגרת תפקידיו ייצג את מדינת פרוסיה במשפטים נגד אדולף היטלר (שתבע את הממשלה על חיפושים שנעשו אצל פעיליו לאחר הבחירות של מרץ 1932, בהן התמודד נגד הנשיא פאול פון הינדנבורג) ונגד פרנץ פון פאפן, לאחר שזה השעה את הממשלה הפרוסית ב-20 ביולי 1932. ד"ר באדט עצמו השתתף במהלכים שלא הצליחו להחלפת הנשיא הינדנבורג, מתוך חששו, שהתאמת לבסוף, שהנשיא הקשיש עשוי להטיל הרכבת ממשלה על אדולף היטלר.

ב-1928 השתתף ד"ר באדט, כנציג ממשלת גרמניה בטיסתו הטראנס-אטלנטית הראשונה, מגרמניה לארצות הברית, של הצפלין, טיסה שהלהיבה את העולם. אך מכיוון שהשבת כבר נכנסה עם הגעת הצפלין לארצות הברית, סירב ד"ר באדט לצאת מן הצפלין ולשאת נאום בפני ההמונים הממתינים, עד צאת השבת, והאירוע זכה לכינוי "שערוריית הצפלין". ב-1929 הצליח ד"ר באדט לשכנע את ד"ר אקנר, המתכנן והבונה של ספינת האוויר – הצפלין – לכוון את אחת מטיסותיו לארץ ישראל במקום לאיים הקנאריים. בטיסה זו, שהתרחשה בחג פורים, השתתפו כ-20 איש ובהם נציגים בכירים של ממשלת גרמניה, וחלפה מעל תל אביב, פוזר קונפטי צבעוני מעל ראשי החוגגים כ"משלוח מנות", וד"ר באדט קרא את המגילה ביחד עם ד"ר בנימין זאב פון וייזל. הזמנה להשתתפות בטיסה זו נשלחה על ידי ד"ר באדט לד"ר חיים ויצמן, אך לא ידוע מה הייתה תשובתו.

ד"ר באדט ובני משפחתו: אשתו ו-3 ילדיהם, הגיעו לארץ באפריל (ערב פסח) 1933. העקירה מגרמניה הייתה פתאומית, ובמהלכה סיכן באדט את נפשו בהסעת ראש ממשלת פרוסיה, אוטו בראון, שהיה מבוקש על ידי השלטון הנאצי החדש, אל מעבר לגבול שווייצריה. רק אחר כך הצטרף אל אשתו וילדיו שנמלטו לצ'כוסלובקיה.

בארץ - פרשת "קדמת כנרת"

כציוני, ד"ר באדט האמין כי יש להביא למהפכה רוחנית ונפשית בחיי היהודים מגרמניה, על ידי יצירת זיקה לאדמה בעבודה יום יומית. לשם כך פעל כדי לרכוש קרקעות לשם התיישבות חקלאית של העלייה מגרמניה. בתחילה ניסה, בראש קבוצת אנשים לרכוש אדמה בסמוך לסמארה שליד נחל אלכסנדר, ובהמשך הוקמה ביוזמתו חברת "קדמת כנרת" אשר רכשה למטרה זו ב-1934 את אדמות הכפר נקיב שממזרח לכנרת, ממשפחת בעלי קרקעות פרסית-בהאית בסיועה של הכשרת היישוב. בנקיב היה אמור להיות מוקם יישוב שיהיה מבוסס על משקים פרטיים שיעסקו בגידולי ירקות שונים, עופות וצאן, באזור שנחשב רוב השנה לבעל אקלים נוח. ההתיישבות יועדה ל-400 משפחות מן המעמד הבינוני, שלכל אחת מהן אמורים היו להיות מוקצים 10 דונם ואמצעי משק בסיסיים כשלב התחלתי, מתוך כוונה לחזק את היישוב על בסיס הון פרטי ורכישת מניות. מכיוון שלא היה ניסיון של התיישבות קודמת באזור, נשכר חלק מחוות ביתניה בעמק הירדן מידי יק"א, כדי לערוך שם ניסיונות בגידולים שונים, בהנהלת האגרונום יהודה ברייר, לקראת עליית הקבע לנוקיב, ושם נעשו ניסיונות שונים במשך שנתיים. אולם רכישת המניות וההתיישבות לא התקדמה בקצב הרצוי, החברה נכנסה לחובות וב-1936, פרצו מאורעות המרד הערבי, שהפכו אזור רחוק זה למסוכן וקשה לגישה, הפחיתו את העלייה מגרמניה, גרמו לצניחת מחירי המניות והורידו את חלומותיו של באדט על התיישבות הפרטית של עולי גרמניה לטמיון. חברת 'קדמת כנרת' פורקה, ואדמותיה נמסרו לידי קבוצת 'בתלם' שחלק מחבריה הוכשרו בחווה הנסיונית בביתניה, ואשר ייסדה במקום בשנת 1937 את קיבוץ עין גב.

ד"ר הרמן צבי באדט נפטר בתל אביב ב-1946, ראש השנה תש"ז.

לקריאה נוספת

• ד"ר יחיאל אילסר, 'רסיסי חלום' כישלון התיישבות פרטית בנקיב, הוצאת ההסתדרות הכללית של העובדים בא"י, 1993
• ד"ר יחיאל אילסר, מקדמת כנרת לעין גב', קתדרה 79, שנת 1996

קישורים חיצוניים

• אתר עין גב
• יחיאל אילסר, ‏מ'קדמת כנרת' לעין גב, קתדרה 79, מרץ 1996, עמ' 159-140
• הרמן באדט ופוליטיקה עולמית, עם הספר

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

25105207הרמן בדט