הרמן אוברט
הרמן יוליוס אוברט (בגרמנית: Hermann Julius Oberth; 25 ביוני 1894 - 28 בדצמבר 1989) היה פיזיקאי ומהנדס אוסטרו-הונגרי, מחלוצי תחום הנדסת אווירונאוטיקה ואסטרונאוטיקה.
חייו
אוברט נולד למשפחה סקסונית טרנסילבנית בסיביו (בגרמנית: הרמנדשטאד) באימפריה האוסטרו-הונגרית (כיום ברומניה). בגיל 11 אוברט התלהב מספריו של ז'ול ורן מהארץ לירח וסביב הירח, ושינן אותם בעל-פה. בגיל 14 בנה את רקטת המודל הראשונה שלו, וכבר אז ייסד את שיטת הרקטה הרב-שלבית שלו. מפני גילו הצעיר, נבצר ממנו לממש את רעיונותיו, והם לא עברו את שלב התכנון.
בגיל 21 החל ללמוד רפואה במינכן, גרמניה אבל עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה נשלח לחזית המזרחית כנגד רוסיה. לאחר מכן נשלח כחלק מיחידה רפואית לסיגישוארה (כיום ברומניה), שם התאפשר לו לשוב ולעסוק בתחביבו מכבר - רקטות. ב-1917 הציג בפני הרמן פון שטיין, שר המלחמה הגרמני אב טיפוס לרקטה המונעת על דלק נוזלי.
ב-1918 נישא למתילדה ולזוג נולדו ארבעה ילדים. אוברט החל ללמוד פיזיקה במינכן ובגוטינגן. הדוקטורט שהציג ב-1923 נדחה כ"דמיוני", והוא נאלץ להדפיס אותו באופן פרטי, תחת השם "Die Rakete zu den Planetenräumen" ("ברקטה אל החלל הבין-כוכבי"). ספר זה מאוחר יותר יצית את דמיונו של ורנר פון בראון הצעיר, מנהלה הראשון של מרכז טיסות החלל מרשל ומתכנן טיל הסטורן 5 ותוכנית החלל האמריקאית כולה.
אוברט תיכנן לראשונה טיל למסע בין-כוכבי עבור הסרט "האשה על הירח" (Frau im Mond) של פריץ לאנג בשנת 1928. משימתו של אוברט הייתה שיגור טיל קודם הקרנת הסרט, כחלק ממסע הפרסום עבור הסרט. סרט זה נחשב כאבי סרטי המדע הבדיוני "הרציניים".
משפחתו של אוברט עזבה את אירופה במשך מלחמת העולם השנייה, ולא חזרה אליה עד לסיומה. אוברט עצמו החל ללמד באוניברסיטה בווינה בשנת 1938, ואחר כך בדרזדן ולבסוף בפנמינדה, גרמניה בשנת 1941. הוא עבד עבור המשטר הנאצי בפיתוח רקטת ה-V-2 ועוטר בשל כך בעיטור "צלב גיבור מלחמה". לאחר המלחמה עזב אוברט לשווייץ ומשם לאיטליה, שם עבד עבור חיל הים האיטלקי. בשנת 1950 חזר והתיישב בגרמניה, שם הוציא לאור את ספרו "Menschen im Weltraum" ("האדם בחלל") בו העלה את רעיונותיו על האדם בחלל, כולל: טלסקופ מחזיר אור בחלל, חליפת חלל, תחנת חלל וחללית מונעת חשמל.
אוברט התפרסם בשנות החמישים כתומך בקיומם של חוצנים ובטענה כי מספר תצפיות של עב"מים הם למעשה חלליות של חוצנים.[1] מאוחר יותר החל לפעול אצל תלמידו פון בראון בנאס"א ומאוחר יותר בפרויקט אטלס של חברת ג'נרל דיינמיקס.
אפקט אוברט הקובע כי מנוע רקטי צורך פחות אנרגיה כאשר נע במהירות גבוהה מאשר במהירות נמוכה, נקבע על ידו ונקרא על שמו.
אוברט היה חבר עד סוף ימיו במפלגת הימין הקיצוני המפלגה הנציונל-דמוקרטית של גרמניה המזוהה עם ערכים נאו-נאצים. הוא מת בנירנברג בגיל 95, ב-28 בדצמבר 1989.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
