הרומן הזעיר
הרומן הזעיר הייתה הוצאה לאור שפעלה בישראל כשלושה עשורים, משנות ה-40 ועד שנות ה-60 של המאה ה-20. מבית ההוצאה יצאו לאור חוברות שכללו סיפורים מתורגמים, בדרך כלל מהונגרית. הסיפורים נכללו בז'אנר פופולרי שהיה מקובל לכנותו בשם: "רומנים למשרתות". ספרי ההוצאה יצאו לאור גם תחת השם: "הקולמוס".
היסטוריה
את ההוצאה הקימה משפחת פרגו (Faragó), בהונגריה בשנות ה-30. הם פרסמו ספרונים בפורמט של חוברות – כל חוברת הכילה סיפור אחד שנכתב והתפרש על פני כ-60 עמודים. במשך שנים אחדות היו ספרי ההוצאה פופולריים מאד ומשכו אליהם סופרים צעירים רבים שהחלו בה את דרכם. בשלהי העשור, עקב התגברות החוקים האנטישמיים בהונגריה, נאלצה משפחת פרגו לצמצם את פעילותה.
בשנת 1946, האב ומייסד ההוצאה, מיקלוש פרגו, עלה לארץ וחבר לבניו אברהם וישראל פרגו שהעפילו לארץ בתחילת מלחמת העולם השנייה, כשהם נוטלים עימם חוברות וגלופות דפוס. הבנים הקימו בארץ את ההוצאה לאור שהפיקה סדרת חוברות במתכונת דומה למתכונת המקורית בהונגריה. רוב הסיפורים תורגמו מהונגרית על ידי האחים פרגו ששינו את שמות המחברים לשמות עט, וגם שמות הגיבורים הותאמו לנוחיות הקורא העברי.
הקולמוס
ב-1952, בתקופת הצנע הכלכלי, ובלחץ של גופים רשמיים, התבקשו האחים לשנות את כותרת הסדרה לשם עברי מכובד יותר, והם בחרו בשם: "הקולמוס". עם הכותרת העברית שהייתה למותג חדש המשיכו האחים פרגו להוציא לאור חוברות שכללו את אותו הז'אנר הספרותי.
הרומנים והסיפורים בתרבות הישראלית
סדרת הרומן הזעיר כללה כותרים רבים בעלי שמות כמו: "בערפילי לונדון", "רגב רווי דם" "וכסף תעשה לך" "אהבה בלבן", "עוד תזרח השמש". החוברות של הרומן הזעיר, כמו גם החוברות של "הקולמוס", נחשבו לספרות זולה, אך זכו לתפוצה רבה. חנויות ספרים רבות סירבו להחזיק על מדפיהן את החוברות והן זכו לתפוצה נרחבת בקיוסקים ברחובות הערים.
לקריאה נוספת
- הקשר – כתב עת לעיתונות יהודית, גיליון 26, מאמר מאת גבריאל מ' רוזנבאום.