הרב הושע יעקבי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הושע יעקבי. שמו המלא - יהושע בן יעקב
Hosea Jacobi
Hosea Jacobi.jpg
לידה 3 בינואר 1841
יעקבסהגן, האימפריה הגרמניתהאימפריה הגרמנית האימפריה הגרמנית
פטירה 21 באפריל 1925 (בגיל 84)
זאגרב, ממלכת יוגוסלביהממלכת יוגוסלביה ממלכת יוגוסלביה
מדינה קרואטיה
מקום מגורים זאגרב
פעילות בולטת הרב הראשי ליהודי יוגוסלביה
השכלה סמיכה לרבנות, דוקטורט בפילוסופיה באוניברסיטת ברלין ובאוניברסיטת האלה
מקצוע רב, ד"ר לפילוסופיה
תפקיד הרב הראשי ליהודי יוגוסלביה
תואר דוקטור רב
תקופת כהונה 1867-1925
השקפה דתית יהודי
בת זוג הולדה לבית פאנדר

הרב הושע (הרמן) יעקבי (נקרא גם יהושע בן יעקב[1]; Hosea Hermann Jacobi;‏ 18411925) היה הרב הראשי של קהילת יהודי יוגוסלביה במשך כ-58 שנה, מחנך, איש ציבור ודוקטור לפילוסופיה.

תולדות חייו

הושע יעקבי נולד בכפר יעקבסהגן (Jacobshagen) שבפומרניה (גרמניה). הוא היה צאצא של שושלת הרבנים- ברודא/ברוידא [2].

כשהיה בן עשר נפטר אביו מאיר יעקבי. בצעירותו עבר עם בני ביתו להתגורר בברלין, שם כדי לפרנס את המשפחה, הקימה אמו שרה-מרים (לבית גולדברג) מלון ברחוב יודנשטרסה (Juedenstrasse) שבברלין, שאירח מבקרים יהודים. בני משפחת יעקבי וגולדברג היו מאנשי הקהל האורתודוקסי מודרני בברלין והרב עזריאל הילדסהיימר היה מבאי ביתם. הרב יעקבי קיבל חינוך תורני מסבו הרב יעקב משה גולדברג, מדודו הרב נחמן אברהם גולדברג ומהרב הילדסהיימר ומאוחר יותר היה תלמידו של הרב אלחנן רוזנשטיין.

בהתאם לגישת "תורה עם דרך ארץ" עליה התחנך למד הרב יעקבי פילוסופיה ותאולוגיה באוניברסיטאות ברלין והאלה (Halle). ב-1865 הגיש את עבודת הדוקטורט שלו באוניברסיטת האלה שכותרתה: "De loco feminarum apud Iudaeos antiuissimos maxime matrimonii contrahendi ratione habita" – על מעמד האישה ביהדות, תוך התייחסות מיוחדת לנישואין, כפי שהם מתוארים במקרא.

ב-1867 מונה לרבה הראשי של זאגרב בירת קרואטיה.[3][4][5]

פעילותו הארגונית והדתית עיצבה את דמותה של יהדות קרואטיה כקהילה יהודית פעילה, חיונית ומשגשגת. השפעתו נודעה בכל רחבי יוגוסלביה (האוסטרו-הונגרית בעיקר), הוא נחשב לבכיר הרבנים ביוגוסלביה, והלכה למעשה לרב הראשי של יהודי יוגוסלביה.

הרב יעקבי הקים את תלמוד-התורה בזאגרב ניהל אותו ולימד בו, לימד יהדות בבתי הספר התיכוניים, עמד בראש הוועד המנהל של בית האבות היהודי, נתן חסות לפעילות הציונית, נתן שעורי יהדות ועברית, גם בביתו, והקים ארגוני נשים יהודיות. כמו כן קשר קשרים עם כל ראשי השלטון ומנהיגי הדתות האחרות ביוגוסלביה, השתתף בפעילויות לרווחת כלל האוכלוסייה ונחשב דמות אהודה מאוד גם בציבור הכללי. ב-1885 נשא לראשונה בשפה הקרואטית את הדרשה בבית הכנסת הגדול בזאגרב (לפני כן נישאו דרשות בגרמנית) וכן חיבר ספרי לימוד בנושאי יהדות בקרואטית. בערוב ימיו עודד את הפעילות הציונית ונתן לה חסות.[3][6][4][7][5]

משהלך לעולמו בשיבה טובה, חקקו בני קהילתו את המלים הבאות על מצבתו:[8]

  • יָשִׁישׁ וְחָכַם פְּאֵר וַעֲטֶרֶת קְהִילָּתֵנוּ,
  • הָיָה מַנְהִיג נֶאֱמָן וְשָׁלֵם לְעַדַתֵּנוּ.
  • וְכֵרוֹעֶה מַתְמִיד בְּעַד טוֹבָתָהּ עָמַל,
  • שֶׁמּוֹנָה וַחֲמִישִּׁים שָׁנָה אֶת צָאנוֹ נִיהֵל.
  • עָרַךְ/עֵרֶף/עַדַף/עָטַף/עָזַב/עִטֶר/ עֹרֵר/עָרַב

[9] לִקְחוֹ הַזַּךְ לִפְנֵי עַם רַב,

  • בֵּן יַעֲקֹב לָאֶבְיוֹנִים הָיָה אָב.
  • הִתְאַמֵּץ לְהָפִיץ תּוֹרָה וּמוּסָר,
  • הִדְרִיךְ בָּנִים וּבָנוֹת בַּמַּעְגָּל יָשָׁר.
  • עַד זִקְנָה עַל מִשׁמַרתּוֹ עָמַד,
  • עַד בּוֹא שִׁמֶּשׁוֹ[10] לַעֶלְיוֹן עָבַד.

משפחתו

הרב יעקבי נישא להולדה פאנדר מפוזנן והיו להם שבעה ילדים.

בנו ד"ר איוון (יוחנן) יעקבי היה עו"ד ידוע (דוקטור למשפטים ודוקטור לכלכלה) ביוגוסלביה, היה בין מקימי וראשי ההסתדרות הציונית ביוגוסלביה ונציג הסיעה הציונית במועצת קהילת זאגרב עד לשואה. רעייתו של איוון, רוזה לבית ארליך, עמדה בראש ארגון נשים יהודיות בזאגרב.

בנותיו של הרב יעקבי, לואיזה-לאה זלוסצר וקלרה (לויה) ברמפר, הנהיגו את פעילות הקק"ל ביוגוסלביה, עמדו בראש ארגוני נשים יהודיות ואירגנו את רכישת קרקעות בית שערים (מושב), שתיהן עלו בשנות ה-30 לארץ. חתנו (בעלה של מרתה בתו של הרב יעקבי), ד"ר הוגו שפיצר, היה יושב-ראש איגוד הקהילות היהודיות, פעיל ציוני ומראשי קהילת אוסייק ביוגוסלביה.

בנותיו האחרות היו רחה ברמפר (נפטרה בישראל), איוונה יוהנה יעקבי וסלמה שטרסר שניספו בשואה.

מבין נכדיו - האגרונום הוגו (חיים) זלוסצר היה מראשוני וראשי החינוך החקלאי בישראל. הקים וניהל במשך שנים רבות את בית הספר התיכון החקלאי פרדס חנה ולאחר מכן ניהל את בית הספר למדריכים והנדסאים חקלאיים, יד-נתן; אברהם זלוסצר (בן שמעון) היה ממקימי מגדל העמק ראש הרשות המקומית במגדל העמק ובמשך שנים איש ציבור בעיר.[11][12]

נינו (בנו של אברהם) סא"ל חיים זיו זלוסצר היה מג"ד שריון שנהרג במלחמת יום הכיפורים.[13]

גיסו של הרב יעקבי, בעלה של אחותו נאני היה הרב ד"ר אברהם אבל אדולף ארליך מלטביה.

מקורות

  • אבנטוב יקיר. 1971. תולדות יהודי יוגוסלביה: מימי קדם עד סוף המאה הי"ט, כרך ראשון, תל–אביב: התאחדות עולי יוגוסלביה.
  • לוקר צבי (עורך). תשנ"א. תולדות יהודי יוגוסלאוויה: יהודי קרואטיה ובוסניה הרצגובינה בעידן החדש, כרך שני, תל–אביב: התאחדות עולי יוגוסלאוויה.
  • לוקר צבי (עורך). 1998. פנקס הקהילות - יוגוסלאוויה, ירושלים: יד ושם.

Freidenreich H. P. 1979. The Jews of Yugoslavia, Philadelphia: JPSA.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ כנחקק על מצבתו.
  2. ^ אבי-סבו הר' יצחק גולדברג היה רב בקלצק בפולין, סבו הרב יעקב משה גולדברג היה אב"ד בקניגסברג ורב בוולוז'ין, ביאליסטוק, המבורג וברלין. דודו ר' נחמן אברהם גולדברג היה מוציא לאור של ספרי קודש בברלין, והיה נשוי לגיטל דבורה נכדת הרב עקיבא איגר
  3. ^ 3.0 3.1 הושע יעקבי, בתוך: יקיר אבנטוב (עורך), תולדות יהודי יוגוסלביה, הוצאת התאחדות עולי יוגוסלביה, תל אביב, 1971, עמוד 243-244.
  4. ^ 4.0 4.1 H.P. Freidenreich, The Jews of Yugoslavia : a quest for community Philadelphia : Jewish Publication Society of America, 1979.
  5. ^ 5.0 5.1 Hosea Jacobi, באתר zbl.lzmk.hr (בקרואטית).
  6. ^ הושע יעקבי, בתוך: צבי לוקר (עורך), תולדות יהודי יוגוסלביה כרך שני, הוצאת התאחדות עולי יוגוסלביה, תל אביב, 1990, עמוד 45, 47.
  7. ^ A Licht, Dr. Hosea Jacobi : Zu seinem 40-Jaehrigen Rabbinerjubilaeum : Zidovska Smotra, 3, 7-11, 1908.
  8. ^ מצבת קברו של הרב יעקבי.
  9. ^ ישנם גירסאות שונות בנוסח המצבה הישן
  10. ^ שמות יז, יב
  11. ^ הושע יעקבי, בתוך: צבי לוקר (עורך), תולדות יהודי יוגוסלביה כרך שני, הוצאת התאחדות עולי יוגוסלביה, תל אביב, 1990, עמוד 45.
  12. ^ זלוסצר אברהם, הוגו ושמואל קרלו, בתוך: גני לבל (עורכת), אתמול, היום: יוצאי יוגוסלביה לשעבר בבניין הארץ, הוצאת התאחדות עולי יוגוסלביה, תל אביב, 1999, עמוד 105.
  13. ^ סגן-אלוף חיים זיו זלוסצר, באתר יזכור.
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0