הרב בנימין קלמנזון
 | |
| הרב קלמזון בבית המדרש של ישיבת עתניאל | |
| לידה |
23 במאי 1957 (גיל: 67) כ"ב באייר ה'תשי"ז |
|---|---|
| מדינה | ישראל |
| מקום מגורים | עתניאל |
| השתייכות | ציונות דתית, נאו חסידות ארץ-ישראלית |
| תפקידים נוספים | חבר במועצה הפדגוגית של בית הספר להוראת השואה של יד ושם |
| רבותיו | הרב שג"ר |
| חיבוריו | על מה אבדה הארץ – עיונים באגדות החורבן, סיפורים נפלאים מרבי נחמן מברסליו, עיון-שיעורי הרב בני |
| בת זוג | יוכבד קלמנזון |
הרב בנימין (בני) יוסף קלמנזון (נולד בכ"ב באייר ה'תשי"ז, 23 במאי 1957) הוא מרבני הציונות הדתית, נשיא ישיבת עתניאל. הקים את ישיבת עתניאל ועמד בראשה יחד עם הרב רא"ם הכהן עד לשנת 2022[1].
ביוגרפיה
גדל בשכונת נווה שאנן בחיפה. בנעוריו למד בתיכון רגיל ואחר כך בישיבה תיכונית בנתניה. בתקופת לימודיו בישיבת הכותל הפך לתלמידו של הרב שג"ר, אז ר"מ דומיננטי בישיבת הכותל, והשפעתו עליו רבה. בהמשך עבר עם קבוצה מתלמידיו של הרב שג"ר ללמוד בישיבת מקור חיים בירושלים. הוסמך לרבנות על ידי הרב עובדיה יוסף.
שימש כר"מ בישיבת ההסדר קריית שמונה ובישיבת הכותל. בשנת 1987 הקים עם הרב עמי עולמי כולל בעתניאל שהפך בסופו של דבר לישיבת ההסדר עתניאל שהרב קלמנזון עמד בראשה. בשנת 1993 הזמין את הרב רא"ם הכהן לכהן איתו כראש הישיבה. באוקטובר 2021 הודיע על פרישה מראשות הישיבה ומעבר לתפקיד נשיא הישיבה[2]. מלמד מחשבת ישראל במכללת הרצוג.
חיים אישיים
נשוי ליוכי, פסיכולוגית במקצועה. מתגורר בעתניאל ואב לשישה ילדים. גיסו מיכאל מרק, היה מנהל הישיבה, עד הירצחו בפיגוע ירי בראשית יולי 2016. גיס נוסף הוא פרופ' צבי מרק.
במתקפת הפתע על ישראל (2023), הגיעו שני בניו ונכדו ביוזמתם מעתניאל, לסייע להצלת חברי קיבוץ בארי (מכונים "צוות אלחנן"). בקרבות גבורה תחת אש, הם חילצו במשך 15 שעות מעל 100 מתושבי הקיבוץ. לקראת סוף החילוץ נהרג בנו הבכור אלחנן – סרן (מיל') ואיש "המוסד"[3][4][5]. במפגש בין חברי הקיבוץ למשפחת קלמנזון לאחר הטבח בבארי, צוטט מכתבה של חברת הקיבוץ: "...אלחנן חילץ אותנו מחלון הממ"ד, כשהבית בוער...אחרי שעות ארוכות של מצוקה, הוא הגיע כמו מלאך ומיד נסך בנו ביטחון. הפנים שלו יישארו חקוקים בלבי לעד..." [6]
אחיינו פדיה מרק (בנו של מיכאל מרק) נהרג בקרבות בעזה בפרוץ מלחמת חרבות ברזל. אחיינו שלומי מרק (בנו של מיכאל מרק) נהרג בתאונת דרכים בדרכו למשמרתו ב"מוסד".[7]
גישתו הדתית
כתלמידו של הרב שג"ר ישנה למחשבה החסידית השפעה על הגותו ועל דרכו החינוכית. תפיסותיו בנושאי ספרות ותרבות נחשבות ליברליות בחברה הדתית, והוא סופג לעיתים ביקורות כנגד פתיחותו, בעיקר מחוגי ישיבת הר המור. חבר מערכת כתב העת לתרבות יהודית 'מבוע'. דעותיו הפוליטיות ביחס לערבים ולשטחי ארץ ישראל הן ימניות. הוא נחשב "ממלכתי" ומתנגד לסירוב פקודה וליחס שלילי כלפי המדינה וראשיה.[דרוש מקור]
הרב קלמנזון שם דגש על קשר אישי עם תלמידיו ולימוד תורה מתוך אהבה. לימוד הגמרא שלו מאופיין בעיון מן המקרא ועד לפסקי ההלכה בימינו. בפולמוס על שיטת הרבדים תמך בשיטה זו ובד"ר פנחס היימן.[דרוש מקור]
זיכרון השואה
הרב קלמנזון היה דוקטורנט להיסטוריה ומחשבת ישראל, אך לא סיים את עבודת הדוקטורט שלו. הוא משמש כחבר במועצה הפדגוגית של בית הספר להוראת השואה[8] וכמדריך סיורי קבוצות של נוער ומבוגרים לפולין. אביו של הרב קלמנזון היה בוארשה בשואה[9], וכל משפחתו נרצחה[10].
לקראת תשעת הימים וצום תשעה באב ה'תשס"ט, הוציא את הספר "על מה אבדה הארץ – עיונים באגדות החורבן", העוסק בניתוח ספרותי והיסטורי של אגדות חורבן בית שני במסכת גיטין. הספר מבקש לראות את הרלוונטיות של הרעיונות שבאגדות בימינו. בהקדמתו כותב הרב קלמנזון כי לאחר חזרתו של עם ישראל לארץ ישראל יש צורך לשוב ולעיין בדברי האגדה של חז"ל, תחום שנזנח במהלך הדורות.
ספריו
- על מה אבדה הארץ: עיונים באגדות החורבן, עתניאל: הוצאת גילוי, תמוז ה'תשס"ט
- סיפורים נפלאים מרבי נחמן מברסלב: עיון בסיפורים הנוספים של ר' נחמן שהוציא לאור ר' שמואל הורביץ, עתניאל: הוצאת גילוי, תשרי ה'תשע"ז
- עיון פריסת שיטות לימוד שונות בלימוד העיון ומהלכים בסוגיות נבחרות, עתניאל: הוצאת גילוי, אדר ה'תשפ"ג
קישורים חיצוניים
- רשימת המאמרים של הרב בנימין קלמנזון באתר רמב"י
- רשימת המאמרים של הרב בנימין קלמנזון, באתר רמבי"ש
- אסופת מאמרים בנושא הרב בנימין קלמנזון, באתר אסיף
בני קלמנזון (1957-), דף שער בספרייה הלאומית- מידע על הרב קלמנזון באתר ישיבת עתניאל
- פרק המבוא של ספרו "על מה אבדה הארץ - עיונים באגדות החורבן (אורכב 13.03.2012 בארכיון Wayback Machine), הוצאת גילוי.
- בזכות המסעות לפולין על המסעות לפולין ככלי חינוכי רב עוצמה
- עולם משוגע, מאמר של הרב קלמנזון המבוסס על תורת רבי נחמן מברסלב
- מסע אל הגורל היהודי, באתר ערוץ 7, 5 בינואר 2006
- נטעאל בנדל, דברים שלא ידעתם על הרב בני קלמנזון, באתר כיפה, 17 באפריל 2013
- אריאל הורוביץ, יש דין בעולם, מקור ראשון, מוסף "שבת", 30 בספטמבר 2016
- כתבות וראיונות - הרב בני קלמנזון, באתר ערוץ 7
הערות שוליים
- ^ יהונתן גוטליב, בישיבת עתניאל החליפו ראשי ישיבה, באתר ערוץ 7, 22 באוגוסט 2022
- ^ תם עידן: הרב בני קלמנזון פורש מראשות ישיבת עתניאל, באתר מקור ראשון, 2021-10-07
- ^ הרב בני קלמנזון בישר לתלמידיו: בני הגדול נפל בקרב, באתר "סרוגים", 8 באוקטובר 2023
- ^ הספד הרב קלמזון על בנו
- ^ סיפור הגבורה המדהים של צוות אלחנן קלמנזון | חרבות ברזל ברגע של חכמה, נבדק ב-2023-10-31
- ^ "סיפור הגבורה המדהים של צוות אלחנן קלמנזון", יוטיוב, 23 אוקטובר 2023
- ^ מאיה הורודניצאנו, שלוש שנים אחרי רצח אביו בפיגוע: שלומי מרק נהרג בתאונה בכביש 6, באתר וואלה!, 31 במרץ 2019
- ^ מידע על הרב קלמנזון באתר ישיבת עתניאל
- ^ ח"כ כהנא ניחם את משפחת קלמנזון: "הצילו חברי קיבוץ רבים מהתופת", באתר ערוץ 7, "אבא שלי בוורשה לא ראה כאלה זוועות" - 16 באוקטובר 2023
- ^ יואל יעקובי, מסע אל הגורל היהודי, באתר ערוץ 7, 5 בינואר 2006
דברים שלא ידעתם על הרב בני קלמנזון, באתר כיפה, 17 באפריל 2013
38964643בנימין קלמנזון