הרב אהרן שמואל תמרת

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רפרודוקציה מתצלום דיוקנו של הרב אהרן שמואל תמרת
ספר הַיַּהֲדוּת וְהַחֵרוּת, 1905 אודסה. לחצו על התמונה לדפדוף בספר מעמוד 1

הרב אהרן שמואל תַמַרֶת (ה'תרכ"ט, 1869כ"ז באב ה'תרצ"א, 10 באוגוסט 1931[1]) היה רבה של מילייציץ, הוגה דעות מראשי חובבי ציון בפולין. פרש מהתנועה הציונית לאחר הקונגרס הציוני העולמי הרביעי ולחם נגדה.

ביוגרפיה

נולד במאלטש שבליטא למשפחה מיוחסת, והתפרסם בכינויו "העילוי ממאלטש". בגיל 17 נישא לבתו של רבי שלמה[2], רבה של מילייציץ. לאחר נישואיו למד שנתיים בכולל הפרושים בקובנה ואחר כך שנתיים נוספות בישיבת וולוז'ין שבה היה מתלמידיו הקרובים של רבי חיים סולובייצ'יק. בוולוז'ין נמנה עם אגודת "נצח ישראל" לצד יצחק ניסנבוים ואחרים.

בשנת ה'תרנ"ג (1893) נפטר חמיו והוא התמנה במקומו כרבה של מילייציץ. זמן מה לאחר מכן החל לפרסם מאמרי דעה, בפסבדונים אחד הרבנים המרגישים. אחד ממאמריו הראשונים המפורסמים היה מאמרו "שלומים לריב ציון" שהתפרסם על גבי עיתון המליץ. תמרת התכתב עם הרב קוק, ביאליק, הלל צייטלין ואחרים. עם צייטלין היו לו יחסים מיוחדים וקירבה נפשית. לאחר פטירתו התמנה חתנו הרב יעקב ליפשיץ, על מקומו כרבה של מילייציץ.

מכתביו

לקריאה נוספת

  • ש. דניאל, לזכר "אחד הרבנים המרגישים", ההד, שנה ז (תרצ"ב), גיליון א, עמ' יא

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא הרב אהרן שמואל תמרת בוויקישיתוף

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0