הרברט ג'. ברץ'

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הרברט ג'. ברץ'
Herbert G.Birch
צילום מ-1952
תרומות עיקריות
פטירה סאפרן, מדינת ניו יורק, ארצות הברית

הרברט ג'ורג' ברץ'אנגלית:Herbert G. Birch21 באפריל 1918 -4 בפברואר 1973[1]) היה פסיכולוג ורופא ילדים יהודי אמריקאי. הוא כיהן כפרופסור מחקר לפסיכולוגיה ופרופסור לרפואת ילדים במכללה לרפואה על"ש אלברט איינשטיין בניו יורק. כמו כן לימד בבית הספר פרקאוף למדעי הרוח והחברה של ישיבה יוניברסיטי.[1]

קורות חייו

הרברט ברץ' נולד בניו יורק ב-1918. הוא סיים ב-1939 את לימודיו באוניברסיטת ניו יורק וב-1939 סיים עבודת דוקטורט בפסיכולוגיה. בשנים 1946–1944 הוא היה חבר בצוות מחקר במעבדות ירקס לביולוגיית הפרימטים ומדריך לפסיכולוגיה באוניברסיטת ניו יורק. ב-1955–1947 לימד כמרצה ואחר כך ב-1957–1955 כמרצה בכיר בסיטי קולג' של ניו יורק. בהמשך עבד כחוקר במרכז הרפואי בלוויו בניו יורק.[1] אחרי שסיים ב-1960 לימודי רפואה במכללת אלברט איינשטיין לרפואה בניו יורק המסונף לישיבה יוניברסיטי ולמערכת הבריאות ע"ש מונטיפיורי. הוא לימד אחר כך במכללה זו עד מותו. כיהן קודם כמרצה בכיר למחקר ואחר כך כפרופסור לרפואת ילדים ומנהל המרכז להתפתחות ההתנהגות הנורמטיבית והחריגה. בנוסף לימד כפרופסור לפסיכולוגיה וחינוך בבית הספר פרקאוף לתארים במדעי הרוח והחברה של ישיבה יוניברסיטי.[1]

ברץ' חקר את השלכות הסביבה על ההפרעות ההתנהגותיות, והקוגניטיביות של הילדים, למשל תת-התזונה על תגובתיות התינוקות לאימם. במחקר שערך בכפרים בגואטמלה חקר ברץ' את ההתפתחות הקוגניטיבית של הילדים שגדלו בתנאי עוני. ב-1965 יחד עם סטלה צ'ס, מרגרט הרציג וסם קורן השתתף בצוות בראשותו של אלכסנדר תומאס במחקר לונגיטודינלי על מאה ילדים מילדותם ועד לבגרותם. נבדקו רמת הפעילות, סדירות התפקודים הביולוגיים, ההסתגלות, זמני התגובה, עוצמת התגובה, מצב הרוח, פיזור הנפש, ההתמדה וטווח הקשב המחקר מצא שאפיוני הילדים היו יציבים לאורך השנים. ב 65 %מהילדים בלטו שלושה דפוסי מזג - 40% היו "ילדים קלים", 10% "ילדים קשים" ו־15 % ילדים עם "התחממות איטית".[2] ברץ' שתרם הרבה לאבחון הנוירופסיגולוגי[3] הדגיש את יחסי הגומלין בין גורמים נוירולוגיים ושאינם נוירולוגיים אצל נפגעי פגיעה מוחית. אצל ילדים נפגעי מוח ההפרעות נגרמות לא רק ישירות על ידי הנזק המוחי אלא גם על ידי התוצאה התפתחותית של הפגיעה.[3] ברץ' פעל גם כעורך בשורה של ז'ורנלים מדעיים: Journal for Special education, American Journal of Mental deficiency, American Journal of Child Psychiatry, and Healthy development, International Journal of Mental Health [1]

ברץ' נפטר באופן פתאומי בספרן, ניו יורק, ב-1973 בגיל 55.

פרסים ואותות הוקרה

  • 1952 מלגה של קרן גוגנהיים לפסיכולוגיה
  • 1971 - הפרס הבינלאומי קנדי למחקר מדעי עבור תרומות היוצאות דופן להבנת הפיגור השכלי וההתמודדות איתו.[1]
  • מאי 1973 - אחרי מותו - הפרס למחקר של האיגוד האמריקאי לליקוי שכלי

[1]

הנצחה

[4]

ספרים

הרברט ברץ' כתב 200 פרסומי מדעיים וששה ספרים.

  • 1964 - (עורך) Brain Damage in Children :the Biological and Social Aspects Williams&Wilkins, Baltimore
  • Your Child is a Person. An Approach to Parenthood Without Guilt - with Stella Chess and Audrey Thomas, Penguin Books 1965 reed 1977
  • 1970 Mental subnormality in the communities A clinical and epidemiological study, Lippincott Williams&Wilkins, Baltimore
  • Birch, Joan Dye Gussow - Disadvantaged Chidren: Health, Nutrition and School Failure, Grune and Stratton, NY 1970

קישורים חיצוניים

Henry L. Barnett, Ira Belmont,Leon Eisenberg "Herbert-Birch" in Pediatrics (1973) 52 (1): 141.

לקריאה נוספת

  • Paul Irvine - art. Herbert G. Birch in Cecil R.Reynolds, Elayne Fletcher-Janzen (ed) Concise Encyclopedia of Special - Education A Reference for the Education of the Handicapped and the Other Exceptional Children and Adults 2d edition, John Wiley and Sons, Hoboken, New Jersey 2002 134-135 pp.

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 1.4 1.5 1.6 P.Irvine 2008
  2. ^ באתרPsychology Wiki
  3. ^ 3.0 3.1 לוי רחמני - מבוא לנוירופסיכולוגיה קלינית ,מהדורה שלישית, אוניברסיטת תל אביב -דיונון 1987 עמ' 2
  4. ^ כתבה ב Bronx Times


הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

39506286הרברט ג'. ברץ'