הקרליד
Heckerlied (הקרליד, בגרמנית: Heckerlied, ובתרגום מילולי "שירו של הקר") היה שיר שכתב המהפכן הגרמני בן המאה ה-19 פרידריך הקר (Friedrich Hecker) (גר').
תולדות השיר
שיר זה ליווה את המהפכנים במהפכה הבאדית של 1848–1849, שהייתה חלק מאביב העמים בגרמניה. הקר ניסה להלהיב את תושבי קונסטנץ ולאסוף מהפכנים בבאדן על מנת להשתלט על הארמון בקרלסרוהה ולהפיל את ממשלת הדוכס הגדול. אחרי שדוכאה ההתקוממות בקרב על השיידק (Battle on the Scheideck) (אנ'), ליד קנדרן (Kandern) ב-20 באפריל 1848. ההתקוממות דוכאה על ידי כוחות פרוסיה והסן. הקר ברח לשווייץ עם רוב תומכיו ומשם עבר לארצות הברית.
השיר היה פופולרי בתקופת הרייך השלישי. אחת מגרסאותיו כוללת אמירה נגד יהודים. שורה אחת מתוך גרסה זו היא: "כשדם יהודי יותז מהסכין, ייטב לנו כפליים" (wenn’s Judenblut vom Messer spritzt, dann gehts nochmal so gut).
גרסאות השיר
ל"הקרליד" יש מספר גרסאות. בטקסט של הגרסה הבאה של השיר מובעת התביעה להפלת השליטים. בפזמון מובעת כמעט תמיד השאיפה להקמת רפובליקה גרמנית חופשיה. שורות וקטעים כגון "An den Darm der Pfaffen, hängt den Edelmann" (תְלו את האצילים על מעיהם של הכמרים) או "Schmiert die Guillotine mit Tyrannenfett, reißt die Konkubine aus dem Fürstenbett" (שׁמנו את הגליוטינה בדם העריצים, קרעו את הפילגש ממיטתו של הנסיך), מעידות על כוונותיהם האנטי-מלוכניות ואנטי-שמרניות של המורדים.
הטקסט והמנגינה נשענים על שיר סטודנטים בשם "Die Freie Republik" (הרפובליקה החופשית) שנכתב לרגל בריחת שישה אסירים מהכלא, כחלק מהנסיון המהפכני הכושל של 1833 בשם "Frankfurter Wachensturm" (ההתקפה על חיל המשמר בפרנקפורט) (אנ'). בשורה שחוזרת מספר פעמים בווריאציות שונות, נאמר: "כשישאלו אותך איפה אבשלום, תוכל להגיד שהוא כבר תלוי. לא תלוי על עץ או חבל, אלא על ידי אמונתה של הרפובליקה החופשית."
הראשון משישה בתים של ההקרליד:
| תרגום חפשי לעברית | גרמנית |
|---|---|
כשאנשים שואלים |
Wenn die Leute fragen, |
פזמון:
| תרגום חפשי לעברית | גרמנית |
|---|---|
הוא לא תלוי על עץ |
Er hängt an keinem Baume, |
בית שני:
| תרגום חפשי לעברית | גרמנית |
|---|---|
דם נסיך חייב לזרום |
Fürstenblut muß fließen |
בית 3:
| תרגום חפשי לעברית | גרמנית |
|---|---|
שמנו את הגיליוטינה |
Schmiert die Guillotine |
רקע וניתוח
השיר השתייך למסורת שירה קצבית, גסה ופרובוקטיבית שהייתה נפוצה במאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20 בקרב סטודנטים גרמניים חברי תנועת הנוער ה"ואנדרפוגל". לקראת סוף מלחמת העולם הראשונה עבר השיר מספר שינויי טקסט שנועדו לבקר את מדיניותה של ממשלת הרייך השני. במהפכה הגרמנית נעשה שימוש בווריאציות של שיר זה בקרב שני הצדדים - המהפכנים והשמרנים.
גרסה אנטישמית, שלימים עתידה להתפשט ברחבי גרמניה, צצה כנראה במרץ 1921 בקרב אנשי הפרייקור שלחמו במרד בשלזיה עילית ושם שררה אנטישמיות פרועה במיוחד. בשנות רפובליקת ויימאר שלאחר מכן, הפך שיר זה לשיר חיילים (Sturmsoldaten) ואחת הווריאציות שלו הייתה עם אסוציאציות של הימין הקיצוני:
Wenn der Sturmsoldat ins Feuer geht, ei, dann hat er frohen Mut, und wenn’s Judenblut vom Messer spritzt, dann gehts nochmal so gut
(כשחייל הסער צועד לתוך האש, הוא שמח ואמיץ, וכשדם יהודי ניתז מן הסכין, יהיה לנו טוב כפליים.)
וריאציה זו הושרה על ידי האס-אה ביום השנה לעליית המפלגה הנאצית לשלטון ב-30 בינואר 1933. עם ירידת כוחו של האס-אה לאחר ליל הסכינים הארוכות ב-30 ביוני 1934, ועליית כוחו של האס-אס, פחתה תדירות השמעתו של השיר.
ויטקר צ'יימברס (Whittaker Chambers; 1901–1961), שריגל עבור ברית המועצות, הזכיר בזיכרונותיו גרסה קומוניסטית של השיר, אותה שמע בנסיעה לברלין ב-1923.[1]
מתחילת שנות התשעים משמיעים ארגונים נאו-נאציים גרסה של השיר הזה תחת הכותרת "דם" (blut). ההשמעה הראשונה המוכרת היא של הלהקה Tonstörung בשנת 1993. באותה שנה הורשעו חברי להקה זו על ידי בית משפט במנהיים בהסתה לשנאה ולפשעים, ובשימוש בסמלים אסורים. לאחר ההרשעה התחזק מעמדו של השיר בקרב נאו-נאצים.[2]
אזכורים בתרבות
- בספרו של ליאו פרוץ, לאן תתגלגל, תפוחון?, מזמרים את השיר, תוך כדי נגינה בפסנתר, גיבורי הספר האוסטריים, ששבו מהשבי הרוסי במלחמת העולם הראשונה.[3]
ספרות
- Wolfgang Steinitz: Der große Steinitz – Deutsche Volkslieder demokratischen Charakters aus sechs Jahrhunderten. Reprint in einem Band, Zweitausendeins, Frankfurt 1983, מסת"ב 3-88436-101-5.
- Alexander Lipping, Björn Grabendorff: 1848 – Der Deutsche macht in Güte die Revolution. Lieder und Texte. (Fischer Taschenbuch 2978) Fischer Taschenbuch Verlag, Frankfurt 1982, מסת"ב 3-596-22978-2, S. 100–109.
- Michael Kohlstruck, Simone Scheffler: Das „Heckerlied“ und seine antisemitische Variante. Zu Geschichte und Bedeutungswandel eines Liedes. In: Michael Kohlstruck, Andreas Klärner (Hrsg.): Ausschluss und Feindschaft. Studien zu Antisemitismus und Rechtsextremismus. Festschrift für Rainer Erb. Metropol, Berlin 2011, S. 135–158 (online; PDF, 155 KB).
קישורים חיצוניים
- מידע וקישור לקובץ שמע של הבית הראשון (בגרמנית)
- Heckerlied-Text incl. kölscher Dialektversion
- אתרים עם השיר, חלקם עם וריאציות: אתר אחד, אתר שני, אתר שלישי, אתר רביעי (בגרמנית)
- Wolf Stegemann: Das Lied als Anstiftung zum Judenhass – השיר כהסתה לשנאת יהודים - ההקרליד והגרסה האנטישמית שלו ברפובליקת ויימאר ותחת הנציונל-סוציאליזם, בתוך האתר "דורסטן (Dorsten) (אנ') תחת צלב הקרס": Dorsten unterm Hakenkreuz. (בגרמנית)
הערות שוליים
- ^ Whittaker Chambers: Cold Friday. Random House, New York 1964, p. 136: “I hardly knew the words of the song, but I never forgot the melody. I would know both words and melody very well, not long thereafter. They sang: 'Schmier die Guillotine, […] Blut müss fliessen, Blut, Blut, Blut.‘
- ^ כתבה על הנושא באתר Das Erste (בגרמנית)
- ^ ליאו פרוץ, לאן תתגלגל, תפוחון? עם עובד, תרגמה מגרמנית לעברית רוני לוביאניקר, 1998, ע' 44
33460679הקרליד