הקטקומבות היהודיות בוונוסה
הקטקומבות היהודיות בוונוסה הן מערכת של קטקומבות שהתגלו בשנת 1853 בגבעה הקרויה "מדלנה" (Maddalena), כשני ק"מ צפונית לעיר ונוסה (Venosa) שבנפת פוטנצה, בצפון מחוז בזיליקטה, איטליה. הקטקומבות הפכו לנושא מחקר שיטתי מאז שנות השבעים של המאה העשרים הודות למחקריו הארכאולוגיים והאפיגרפיים של צ'זרה קולפמינה. הן זוהו ברובן כקטקומבות של נפטרים יהודים ומקצתן כקטקומבות של נפטרים נוצרים. מספר הקטקומבות נאמד במאות אחדות. רוחב הפרוזדורים מגיע עד לשני מטר, יותר מהמקובל במערכות דומות ברומא. הכתובות על הקברות הן בלטינית או ביוונית. ברוב המקרים השפה אינה תקנית.
מעריכים כי הקטקומבות הן משתי תקופות: חלקן מתוארכות בין המאה הרביעית למאה השישית וחלקן משויך לתקופה מאוחרת יותר - המאה התשיעית.
העיר ונוסה שוכנת ליד ויה אפיה, הדרך הראשית מדרום איטליה לעיר הבירה רומא. המקום היה נוח להתיישבות יהודים. לפי המצבות הם עסקו ברפואה, במסחר ובמלאכה. במצבות מופיעים ציורים של מנורת שבעת הקנים, אתרוג, לולב ועקידת יצחק.
דוגמה לאחת הכתובות: "מקום מנוחתו של ביתא, בנו של פאוסטינוס. שלום לנשמתו. תהא נשמתו צרורה בצרור החיים."
כתובת נוספת: "המצבה של סקונדינוס בנם של פרסביטרוס ומטרינה, בן שמונים שנה".
ראו גם
קישורים חיצוניים
