הקונגרס הציוני העולמי ה-23
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
| עיר | ירושלים |
|---|---|
| מדינה | ישראל |
| תאריכים | 14 באוגוסט 1951 – 30 באוגוסט 1951 (17 ימים) |
| תוצאה | "תוכנית ירושלים" |
| יושב ראש | דוד בן-גוריון |
| משתתפים | |
| נחום גולדמן | |
שטר שקילת שקל לקונגרס הציוני הכ"ג בגב השטר נכתב: על ידי שקל של ההסתדרות הציונית נמנה כל יהודי המכיר בהצהרות בזל: "הציונות שואפת לרכוש מקלט בטוח על ידי משפט גלוי לעם ישראל שנה בארץ" ושוקל בכל את השקל. (הקונגרס הראשון, 1897) זכות הבחירה לקונגרס ניתנת לכל שוקל שמלאו. לו 18 שנה ושקל בכל אחת מהשנים של תקופת הקונגרס הנידונה. חובת המשמעת להסתדרות הציונית בכל השאלות הציוניות קודמת לחובת-המשמעת לכל הסתדרות אחרת (הקונגרס הי"ח, 1933)
הקונגרס הציוני העולמי ה-23 הוא הקונגרס הראשון מאז הקמת מדינת ישראל והראשון שהתקיים בירושלים, ב-14 - 30 באוגוסט 1951.
עד 1956 לא נבחר נשיא חדש לקונגרס ודוד בן-גוריון שימש כיו"ר ההסתדרות הציונית בפועל.
הקונגרס דן במעמדה של ההסתדרות הציונית העולמית ועל היחסים ההדדיים בינה ובין מדינת ישראל, על חובת עליית יהודים ועוד.
מאחר ש"תוכנית בזל" כבר לא תאמה למצב החדש, נתקבלה "תוכנית ירושלים" שסעיפה הראשי היה: ביצור מדינת ישראל, קיבוץ גלויות העם בארץ-ישראל והבטחת אחדותו של עם ישראל[1].
בקונגרס זה הוחלט לתבוע, שמדינת ישראל תעניק מעמד רשמי להסתדרות הציונית בפעולותיה במדינת ישראל. תביעה זו נתקבלה על-ידי ממשלת ישראל והכנסת ובשנת 1962 אישרה הכנסת את "חוק מעמד ההסתדרות הציונית העולמית - הסוכנות היהודית".
הבחירות לקונגרס ה-23
]]
ראו גם
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
