הקולוסוס מרודוס
 |
הקולוסוס מרודוס (ביוונית: Κολοσσός της Ρόδου) היה פסל ענק של אליל השמש הליוס, שהוקם בעיר רודוס שבאי רודוס בין השנים 292 לפנה"ס עד 280 לפנה"ס על ידי האמן כארס מלינדוס. הפסל נחשב לאחד משבעת פלאי תבל, והוא חרב ברעידת אדמה לאחר 56 שנים.[1]
הרקע לבנייה
ערך מורחב – מלחמות הדיאדוכים
לאחר מותו של אלכסנדר מוקדון בשנת 323 לפנה"ס, החלה להתנהל מלחמת ירושה סביב הממלכה העצומה שהותיר אחריו. אנטיגונוס מונופתלמוס, אחד המנהיגים המקדוניים ששאף להשתלט על האימפריה, שלח את בנו דמטריוס פוליורקטס עם צבא בן 40,000 איש להתקיף את רודוס, בעלת בריתם של יריביו. צבאה של רודוס, שמנה כ-6,000 איש, היה בנחיתות מספרית רבה, אך הצליח לעצור את צבאו של דמטריוס ולהסיר לבסוף את המצור שהוטל על האי משך שנה. כאות הוקרה לאליל הליוס, לו זקפו בני רודוס את הצלת האי, החליטו בני העיר לבנות את הקולוסוס העצום, ועל המלאכה הופקד האמן כארס מלינדוס.
הפסל
הפסל התנשא לגובה של כ-34 מטרים. בסיסו היה עשוי שיש, וגופו היה עשוי ברונזה וממולא בסלעים ששימשו לייצובו. השלל אותו תפסו בני רודוס, ובין השאר מגדל מצור מצופה ברונזה וכן כלי מלחמה אחרים, שימש את כארס בבניין הפסל. צורתו המדויקת אינה ידועה, אך נראה כי מדובר בפסל המתאר את האליל הליוס כשהילה מעל ראשו, ידו האחת על מותנו השמאלית, וידו האחרת מצילה על עיניו. דעה אחרת סוברת כי הפסל החזיק לפיד בוער בידו, אותו הניף מעל לראשו. מיתוס נפוץ מתאר את הקולוסוס כעומד על שני בסיסים, כשרגליו מפושקות, והאוניות שהגיעו לנמל או יצאו ממנו, עברו בין רגליו. כפי הנראה מקורו של המיתוס הוא בשרטוט שנוצר במאה ה-16, המראה את הקולוסוס עומד בצורה כזאת. למעשה, בניית פסל בצורה כזו הייתה מעל ליכולתם של בני אותה התקופה, ולכן סביר כי מדובר באגדה.
החורבן
בשנת 228 לפנה"ס קרס הקולוסוס מרודוס כתוצאה מרעידת אדמה, 56 שנים לאחר שנבנה. למרות ששכב על הקרקע, נשאר הקולוסוס בגדר יצירה מרשימה, ונכלל ברשימת פלאי תבל של אנטיפטרוס מצידון, רשימה שאותה פרסם בשנת 140 לפנה"ס, שנים רבות לאחר קריסת הפסל. חורבנו הסופי של הקולוסוס הגיע בשנת 654 לספירה, כשהעיר רודוס נבזזה על ידי ערבים שמכרו את שרידי הפסל כגרוטאות.
הקמה מחדש
בשנת 2008 פורסם כי פסל הקולוסוס מרודוס יוקם מחדש בנמל העיר, בביצועו של האומן הגרמני גרט הוף ובמימון בינלאומי. הפסל החדש מיועד להתנשא לגובה של 60 עד 100 מטר, קרי להיות גבוה פי שניים או שלושה מהמקור. הוא אמור להיבנות בחלקו מכלי נשק מותכים ולהיות מוקדש לשלום. בעבר דובר על הקמת שחזור מדויק של הפסל המקורי, אך הפסל הנוכחי יהיה שונה ממנו. ניתן יהיה לבקר בתוכו, ובשעות החשיכה הוא יואר ויציג מופע אורקולי. העלות המשוערת של הפסל לפי עיתון "טו וימה" היא 200 מיליון אירו[2].
ב-2015 הועלתה תוכנית שאפתנית בהרבה לשחזור הפסל. על פי התוכנית הפסל החדש יתנשא לגובה של כ-152 מטרים. המבנה המרכזי יהיה בנוי מבטון ופלדה ומצופה לחלוטין בלוחות סולריים שיספקו אנרגיה. הפסל יאחוז בלפיד שישמש בתור מגדלור שיהיה ניתן לראותו במרחק של כ-55 קילומטרים, עד לחופי טורקיה, וכן נקודת תצפית. האוניות הנכנסות לנמל יעברו בין רגליו. עלות הבנייה מוערכת ב-270 מיליון דולר[3].
לקריאה נוספת
- The Seven Wonders of the Ancient World נערך על ידי Peter A. Clayton,Martin Jessop Price, The Colossus of Rhodes
קישורים חיצוניים
שגיאות פרמטריות בתבנית:בריטניקה
פרמטרי חובה [ 1 ] חסרים
הערות שוליים
- ^ Peter A. Clayton, Martin Price (.Ed), The Seven Wonders of the Ancient World, Routlage, 1988, pp. 137-124 (קריאת הספר בתצוגה מקדימה באתר "גוגל ספרים"
)
- ^ הגרדיאן, גם יוון רוצה פסל חירות משלה, באתר הארץ, 17 בנובמבר 2008
- ^ http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4744638,00.html
| שבעת פלאי תבל | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|
|
|
|
|
| ||
| הפירמידה הגדולה של גיזה | הגנים התלויים בבבל | פסל זאוס באולימפיה | מקדש ארטמיס | המאוזוליאום בהליקרנסוס | הקולוסוס מרודוס | המגדלור באלכסנדריה |
32625575הקולוסוס מרודוס