הפצצת חיל האוויר האיטלקי על בחריין
 | ||||||||||||||
| מטוס SM.82 שדומה לזה ששימש את האיטלקים בהפצצה | ||||||||||||||
| מערכה: המערכה במזרח התיכון | ||||||||||||||
| מלחמה: מלחמת העולם השנייה | ||||||||||||||
| תאריך | 19 באוקטובר 1940 | |||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| מקום | בחריין, דהראן, ערב הסעודית | |||||||||||||
| תוצאה | ניצחון איטלקי | |||||||||||||
| ||||||||||||||
הפצצת חיל האוויר האיטלקי על בחריין (באיטלקית: Bombardamento di Manama) במהלך מלחמת העולם השנייה הייתה חלק מהניסיון האיטלקי להפציץ מטרות בריטיות אפשריות ברחבי המזרח התיכון[1]. המשימה, שהסבה נזק קל בלבד לבריטים, אילצה אותם לחלק את המשאבים המוגבלים במזרח התיכון לחזית שהיה נדמה שהייתה מוגנת עד ההפצצה[2].
רקע
ב-10 ביוני 1940 הכריזה איטליה הפאשיסטית מלחמה על בעלות הברית ופלשה לצרפת עד שנחתמה שביתת נשק ב-25 ביוני, שלושה ימים אחרי שביתת הנשק עם גרמניה. שביתת הנשק הזו הותירה את בריטניה ואת חבר העמים לבד נגד איטליה במזרח התיכון.
בקיץ 1940, קיבל רודן איטליה בניטו מוסוליני תוכנית להריסת שדות נפט בבחריין במטרה לשבש את אספקת הנפט לצי הבריטי. את התוכנית הציע פאולו מוקי, טייס ניסוי וקפטן בחיל האוויר האיטלקי[3].
בחודשים יוני ויולי של 1940 הפציצו מטוסי חיל האוויר האיטלקי יעדים בגיברלטר, סואץ, פורט סודאן ובחריין וכן פיזרו חומרי תעמולה למען איטליה. ההפצצות האלו התאפיינו בשימוש יצירתי במשאבים מוגבלים כדי לענות על המטרות שהוצבו.
ההכנות להפצצה
באוקטובר 1940 הוחלט להעביר חמישה מפציצי סבויה-מרקטי SM.82 בפיקודו של אטור מוטי לרודוס. בפיקוד העליון האיטלקי תוכנן להפציץ יעדים בבחריין בדגש על מנאמה כשהרעיון היה להעביר מסר בנוגע ליכולות האוויריות של איטליה.
בטרם יצאו לדרך, ישבו אטור מוטי ועמיתיו במשך ארבעה ימים וגיבשו את נתיב הטיסה, כשהתוכנית הייתה שארבעה מטוסים יטוסו אחרי ההפצצה לאריתריאה שנשלטה על ידי האיטלקים. מטוס חמישי תוכנן לשמש כגיבוי וטס גם כן לאריתריאה במקרה שבו אחד המטוסים היה נאלץ לבצע נחיתת חירום בדרך.
המתקפה
לאחר ההמראה עברו המטוסים בשמי קפריסין, לבנון, סוריה, ירדן, עיראק וערב הסעודית. במשך כל הזמן שמרו המטוסים על דממת אלחוט כדי להימנע מחשיפה. בשעה 2:20 לפנות בוקר ב-19 באוקטובר איבד אחד המטוסים קשר עין עם המטוס המוביל של מוטי והטיל את הפצצות שלו במיקום שונה מהמתוכנן, כשיתר המטוסים ממשיכים לטוס לכיוון מנאמה.
מיד אחרי שהטייסים חזו בפצצות פוגעות במטרות, הם החלו לטוס לכיוון דהראן והפציצו גם אותה בשעה שהם בדרך לאריתריאה ובשעה 8:40 בבוקר נחתו ביעד.
משך זמן הטיסה היה 15.5 שעות והם עברו בדרכם 4,200 קילומטרים. מספר ימים אחר כך המריאו המטוסים והגיעו בחזרה לרומא.
תוצאות המתקפה
ההתקפה לא הצליחה לגרום לנזק משמעותי מלבד פגיעות קלות לבתי הזיקוק של בחריין ולדהראן, אך אילצה את הבריטים לחלק את המשאבים במזרח התיכון ולהפוך גם את בחריין שנחשבה עד אז לבלתי פגיעה למוגנת. חיל האוויר הבריטי העביר אחרי ההתקפה טייסת, כמה גדודים וסוללות נגד מטוסים לאזור בתי הזיקוק.
ראו גם
קישורים חיצוניים
- Alberto Rosselli, Italian Bombing of Manama, Bahrain, Comando Supremo, 15 ביוני 2010
הערות שוליים
- ^ "Missione Bahrein". אורכב מ-המקור ב-2016-08-02. נבדק ב-31 במאי 2016.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ 1940 Italian bombing of Bahrain & Dhahran
- ^ "Map of the attack". אורכב מ-המקור ב-2017-10-22. נבדק ב-2017-02-22.
30945249הפצצת חיל האוויר האיטלקי על בחריין