הפוניקולר של מונמארטר

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית מבנה ריקה. הפוניקולר של מונמארטר הוא מתקן תחבורתי הפועל בשכונת מונמארטר ברובע ה-18 של פריז, בירת צרפת. שתי קרוניות הנעות על פסים על מדרון גבעת מונמארטר מעבירות נוסעים מתחנה בתחתית הגבעה לנקודה גבוהה יותר בה, בסמוך לבזיליקת הלב ה"קדוש" שבראש הגבעה, ובכיוון ההפוך. כ-2 מיליון נסיעות נערכות במערכת מדי שנה.

המערכת המותקנת באתר כיום איננה עונה על הגדרתו של פוניקולר ושמה המקורי נשמר מסיבות היסטוריות.

היסטוריה

החלטת מועצת עיריית פריז לבנות את הפוניקולר התקבלה בשנת 1891, והוא החל לפעול באתר ב-12 (או 13) ביולי 1900. הייתה זו מערכת של שני קרונות על פסים מקבילים. הקרונות חוברו ביניהם בכבל, באופן שכאשר היה האחד יורד, הוא היה מושך כלפי מעלה את הקרון האחר. לצורך כך הותקן בכל קרון מיכל מים של חמישה מטר מעוקב, שהיה ממולא במים בתחנה העליונה וכך סיפק את המסה הדרושה למשיכת הקרון האחר ונוסעיו כלפי מעלה. כל קרון הכיל מספר תאים לנוסעים שהיו מסודרים בדירוג זה מעל זה, במקביל לשיפוע. מערכת זו הובילה כמיליון נוסעים בשנה ופעלה על שנת 1931, ואז נסגרה לשם החלפתה.

המערכת החדשה שהותקנה באתר החלה לפעול ב-1935 והייתה בעלת הנעה חשמלית. כמו כן שירתו בה קרונות בעלי תא יחיד במפלס אופקי.

המערכת השנייה פעלה עד לאוקטובר 1990 ואז הושבתה לשם החלפה מחדש. במהלך ההחלפה נהרסו שתי תחנות הקצה ונבנו מחדש.

המערכת הנוכחית

המערכת הפעילה כיום באתר החלה לפעול באוקטובר 1991. היא כוללת שני קרונות במשקל של 6 טון ובעלי סיפון אחד וקיבולת של 60 נוסעים כל אחד, הפועלים במקביל ועצמאית זה מזה. מבחינה זו אין מדובר עוד בפוניקולר, אך שמה המקורי של המערכת נשמר מסיבות היסטוריות. אורך הפסים שעליהם נע כל קרון (שרוחבם סטנדרטי) הוא 108 מטר, והמערכת מגשרת על פני מרחק אנכי של 36 מטר. זמן הנסיעה של הקרונות הוא כ-70 שניות. מספר רב יותר של נוסעים משתמש במערכת בכיוון העלייה.

המערכת מופעלת על ידי תאגיד התחבורה העירוני RATP.

הפוניקולר של מונמארטר הופיע במספר רב של סרטים ותוכניות טלוויזיה אודות שכונת מונמארטר, וכן ביצירות ספרותיות.

הפוניקולר המקורי
הפוניקולר השני





















קישורים חיצוניים

Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0