הפה והטלפיים בחלל
| אלבום אולפן מאת הפה והטלפיים | |
| יצא לאור | 1995 |
|---|---|
| סוגה | רוק |
| אורך | 37:47 (במהדורה המקורית) 45:09 (במהדורה מחודשת) |
| חברת תקליטים | קסבה רקורדס |
| הפקה | הפה והטלפיים |
הפה והטלפיים בחלל הוא אלבומה השני של להקת הפה והטלפיים, אשר יצא בשנת 1995.
האלבום הוקלט ברובו, כמו קודמו, ביום אחד, 3 בדצמבר 1994, בלונדון. אהד פישוף סיפר:[1]
[...] כולנו היינו בלונדון. לא היו לנו אורגנים. היתה אופציה, שאסף גילה כמובן, ברשת מוצרי החשמל 'דיקסון', לקבל החזר מלא של כסף אם אתה מחזיר תוך פחות [מ]שבוע. אז לקחנו אורגן, הקלטנו אלבום. והחזרנו בזמן.
הצבע הדומיננטי בעטיפת האלבום – ורוד (לכל אלבומי הלהקה אותו ציור בעטיפה ורק הצבע משתנה).
לאלבום היה צליל רציני ובוגר יחסית לקודמו. הדבר התבטא בעיקר בשיר "בין הים והביצות" (שנכלל באלבום בהתאם לקוד הלהקה, שעל־פיו בכל אלבום יהיה שיר ששמו כשם האלבום הקודם) שמילותיו יצאו נגד האלימות, לכאורה, של כיבוש יהודה, שומרון ועזה: "נחזור לעיר / ונראה צעיר / ונשמח לירות / בין הים והביצות // אנחנו חכמים על הטובים / ולא מוצאים את הרעים / וחייבים לצחוק / בין הים והביצות."
גם שני השירים האחרונים היו בהתאם לקוד הלהקה: ה"שיר הסופני" היה "שיר סיום", שנכתב על ידי רוגל אלפר ובוצע לפני זה על ידי להקת "הדה בושס". השיר האחרון וה"פטריוטי" היה "הנה בא השלום" (מילים: אהוד מנור, לחן: נורית הירש) בעיבוד אלקטרוני ארוך (תשע דקות) עם רעשים אוונגרדיים.
האלבום הניב שני להיטים קטנים שגם בוימו להם קליפים: "שיר סיום" ו"קנדה". "קנדה", ומספר שירים נוספים באלבום, התאפיינו בקצב דאנס אלקטרוני עדכני, אך הסגנון, המילים והשירה הכאילו־אינפנטילית היו חורגים מאוד בנוף המוזיקה האלקטרונית הפופולרית.
את האלבום הפיצה חברת קסבה רקורדס. הודפסו 1,000 עותקים של האלבום, ורובם נמכרו. האלבום הופץ בהוצאה מחודשת בשנת 2002 במארז שכלל את כל אלבומי הלהקה עד אז.
35414938הפה והטלפיים בחלל
- ^ יהודה נוריאל, "פה גדול", ידיעות אחרונות, המוסף "7 לילות", 24 בינואר 2020