הפדרציה של מאלי
.svg) | |
| ממשל | |
|---|---|
| משטר | רפובליקה פדרטיבית |
| שפה נפוצה | צרפתית |
| עיר בירה |
דקר 41°00′00″N 28°50′00″E / 41.00000°N 28.83333°E (והעיר הגדולה ביותר) |
| גאוגרפיה | |
| יבשת | אפריקה |
| היסטוריה | |
| הקמה |
אוטונומיה - 4 באפריל 1959 - עצמאות - 20 ביוני 1960 |
| תאריך | 4 באפריל 1959 |
| פירוק | נסיגת סנגל מהפדרציה, מחלוקת אידאולוגית בין לאופולד סדאר סנגור ובין מודיבו קייטה |
| תאריך | 20 באוגוסט 1960 |
| ישות קודמת | המושבות הצרפתיות "סודאן הצרפתית" ו"סנגל" |
| ישות יורשת |
 מאלי סנגל |
| שטח בעבר | 1,436,190 קמ"ר (נכון ל־1960) |
| אוכלוסייה בעבר | כ-7,450,000 (נכון ל־1960) |
| כלכלה | |
| מטבע | פרנק CFA |
| שונות | |
.svg) | |
הפדרציה של מאלי (בצרפתית: Fédération du Mali) הייתה מדינה פדרטיבית מורכבת מהרפובליקה הסודאנית (סודאן הצרפתית לשעבר, בימינו מאלי) וסנגל, שתי מושבות צרפתיות לשעבר במערב אפריקה, ושהתקיימה לזמן קצר בשנים 1959–1960. בהתחלה הייתה מדינה אוטונומית ואחר כך למשך חודשיים בשנת 1960 הייתה עצמאית. בירתה הייתה דקר.
הפדרציה של מאלי הוקמה למעשה ב-4 באפריל 1959 כטריטוריה בעלת משטר אוטונומי מסגרת הקהיליה הצרפתית וקיבלה את עצמאותה אחרי משא ומתן עם צרפת ב-20 ביוני 1960. כעבור חודשיים, ב-19 באוגוסט 1960 נוצר בין שתי המדינות המרכיבות מצב של מתח, כשמנהיגי הרפובליקה הסודאנית הכריזו על גיוס הצבא והנהגת סנגל הגיבה בגיוס הז'נדרמריה (המשטרה הלאומית). ב-20 באוגוסט 1960 נסוגה סנגל מן הפדרציה. ההנהגה הסודאנית בראשות מודיבו קייטה שהתנגדה לביטול הפדרציה, ניתקה בסופו של דבר את היחסים הדיפלומטיים עם סנגל ושינתה את שמה של מדינתה לרפובליקת מאלי. בתקופה הקצרה שבה הייתה קיימת, ראש הממשלה של הפדרציה של מאלי היה מודיבו קייטה, שהפך לנשיא הראשון של הרפובליקה של מאלי אחרי ביטול הפדרציה.
השאיפה הפדרליסטית בקרב הארצות האפריקאיות
אחרי מלחמת העולם השנייה המושבות הצרפתיות ממערב ומרכז אפריקה התחילו לדרוש הגדרה עצמית מוגברת ובחינה מחדש של היחסים הקולוניאליים עם צרפת.
אחרי אישור חוק-המסגרת על שם דפר ב-23 ביוני 1956 שהעניק אוטונומיה למושבות והחליט על ביזור הסמכויות באפריקה המערבית הצרפתית ואפריקה המשוונית הצרפתית, הוויכוחים בנושא הפדרליזם פילגו את המעמד הפוליטי האפריקאי. בקונגרס של "ההתלכדות הדמוקרטית האפריקאית" (RDA), שהתכנס במכללה הטכנית בבמקו ב-25 - 30 בספטמבר 1957, תמכו פליקס הופואה-בואני והנהגת השלוחה מחוף השנהב של המפלגה, ברעיון יישום החוק דפר וחיזוק האוטונומיה של המושבות בכל אחת בנפרד, מול התנגדות רוב סיעותיה שתמכו בפדרליזם.
ב-15 בפברואר 1958 המפלגות האפריקאיות שהתכנסו בארמון בורבון בפריז, סירבו להתאחד תחת דגל ה-RDA והקימו אחר כך בדקר את ה-PRA - מפלגת האחדות האפריקאית Parti du Regroupement Africain ששאפה להקמת פדרציה עצמאית של הארצות האפריקאיות.
ב-5 באפריל הנציגים הנבחרים של RDA במועצה הגדולה של אפריקה המערבית הצרפתית, הצביעו בעד יצירת מוסד פדרלי אקסקוטיבי עוררו על ידי כך את התגובה הנזעמת מצד נציגי חוף השנהב בעוד שזכו לתמיכה ממנהיג גינאה, אחמד סקו טורה. בהגיעו לשלטון בצרפת במאי 1958, שארל דה גול הקים יחד עם הופואה בואני את הקהיליה הצרפתית, מעין פדרציה צרפתית-אפריקאית, שכללה את צרפת ואת מושבותיה.
המהלך לא השביע במלואו את רצונם של תומכי העצמאות המוחלטת והמידית שהתכנסו בקונגרס של PRA בקוטונו שבדהומיי ב-25–27 ביולי 1958. הסתייגות הביע לאופולד סדאר סנגור מסנגל. למושבות ניתנה הזדמנות לבחור בין עצמאות מידית ובין הצטרפות לקהיליה צרפתית מאורגנת מחדש. רק גינאה הצביעה בעד עצמאות מלאה ומידית, בעוד שאר המושבות בחרו להצטרף לקהיליה הצרפתית.
לידת הפדרציה של מאלי
- Keita stamp 1961.png
מודיבו קייטה
ב-29 - 30 בדצמבר 1958 מיוזמתם של גבריאל ד'ארבוסייה, יושב המועצה הגדולה של אפריקה המערבית הצרפתית, ושל נציגי סנגל, סודאן הצרפתית, וולטה עילית ודהומיי בוועידת במקו הוחלט על הקמת פדרציה שתכלול את ארבע המדינות הנ"ל. ב-14 בינואר 1959 בכינוס אספה מחוקקת בארמון המועצה הגדולה של אפריקה המערבית הצרפתית הפדרציה קרמה עור וגידים. האספה נפתחה בנאום הסנטור ראש העיר דקאר, לאמין גיי: "התכנסותנו באולם דיונים זה של המועצה הגדולה היא הצהרת אימונים בגורלה של אפריקה המחוזקת על ידי איחוד כל חבריה ללא אפליה מכל סוג שהוא". נאמו בהמשך מהמאן אלאסאן היידארה בשם סודאן הצרפתית, מוריס יאמאוגו, יושב ראש האספה המחוקקת של וולטה עלית ולאופולד סדאר סנגור בשם סנגל. סנגור דיבר על הקמת קהיליה צרפתית הדומה לחבר הלאומים הבריטי. כיושב ראש האספה המחוקקת הפדרלית נבחר מודיבו קייטה מסודאן הצרפתית, כשסגניו היו מוריס ימאוגו ולואי גיאבר.
החוקה שהוצגה על ידי דודו טיאם, אושרה פה אחד על ידי 44 הנציגים של ארבע המדינות ב-17 בינואר 1959. היא אושרה בהמשך רק על ידי סודאן הצרפתית וסנגל ב-21 בינואר וב-22 בינואר בהתאמה, כשוולטה עילית ודהומיי חזרו מהסכמתן, והחליטו להצטרף לצרפת ולחוף השנהב במה שנקראה "מועצת ההסכמה" (Conseil de l'Entente).
ב-4 באפריל 1959 האספה הפדרלית התכנסה בראשות סנגור, שינתה את החוקה הפדרלית ומינתה את מודיבו קייטה מסודאן הצרפתית ליושב הראש הממשלה הפדרלית, ואת ממאדו דיה הסנגלי לסגן יושב ראש שלה. ב-15 באפריל הורכבה הממשלה הפדרלית עצמה, בעלת 8 השרים, 4 מכל מדינה.
ב-15 במאי 1959 דה גול קיבל את מודיבו קייטה בארמון אליזה והצהיר על הכרת הפדרציה של מאלי כחלק מהקהיליה הצרפתית. מאוחר יותר דה גול התייצב ב-13 בדצמבר 1959 בפני האספה הפדרלית בדקאר ונענה בחיוב לדרישה להעברת סמכויות מהקהיליה לפדרציה, דרישה שהועלתה קודם לכן ב-29 בספטמבר. המו"ם שהתחיל ב-18 בינואר 1960 באוטל מטיניון בפריז, מושב ראש ממשלת צרפת, הסתיים בחתימתם ב-4 באפריל 1960 של הסכמי הענקת העצמאות. עצמאות הפדרציה הוכרזה רשמית על ידי לאופולד סדאר סנגור בחצות 20 ביוני 1960 בכינוס של האספה הפדרלית.
התפרקות הפדרציה
עוד בטקסים המכוננים קרו כמה תקלות שאולי בישרו את הרע: הדגל הונף לראשונה הפוך, על צלילי ההמנון, נתקעה המעלית שבה עלה מודיבו קייטה לטקס קבלת "המפתח" של הפדרציה מידי השליח של צרפת, ובטקס עצמו המפתח נפל מידיו[1].
מהר מאד בימי הקיץ באווירה של חשדנות הדדית, התעוררו חילוקי דעות רציניים בין הסנגלים וה"סודאנים" בנוגע לנושאים פוליטיים ולמינויים. הסנגלים ראו עצמם מוצפים בפקידים מהרפובליקה הסודאנית, קייטה נראה מתערב יותר מדי בענייניה הפנימיים של סנגל ומינה רמטכ"ל ללא האישור המתבקש של סגנו דיה, שמילא גם את תפקיד שר הביטחון וכו'[2].
גרוע מכך, ב-18 באוגוסט 1960 בפקודת מודיבו קייטה, שלא יידע את סגנו דיה, הקולונל סומארה, מפקד הצבא, גייס את יחידות הצבא המאלינזי שהוצבו בפודור ובביניונה, כדי לאבטח את הצבעה בבחירות הנשיאותיות. ה"סודאנים" חששו מפילוג הסנגלים, והאחרונים חששו ממהלך כוחני של הראשונים. למחרת ישיבה מיוחדת של הממשלה, בנוכחות שר סנגלי בודד בלבד, פיטרה את ממאדו דיה מתפקידו כסגן ראש הממשלה והכריזה על מצב חירום במדינה הפדרטיבית.
בתגובה סנגור ודיה, בתמיכת הז'נדרמריה בפיקוד סנגלי, הורו ב-20 באוגוסט על מעצרו של הקולונל סומארה בידי מפקד המשמר הרפובליקאי הסנגלי. באותו לילה נציגי סנגל באספה הצביעו בעד העצמאות של סנגל והכרזת מצב חירום והורו על גירושם של מודיבו קייטה והנציגים ה"סודאנים" מדקאר. ראש הממשלה ממאדו דיה הצהיר:
בכינוס מיוחד הלילה בארמונה, האסיפה מחוקקת של סנגל ביטלה את כל העברות הסמכויות שהסכימה עליהן קודם כלפי ממשלת מאלי. היא החליטה שסנגל נסוגה מידית מן הפדרציה של מאלי ובצעד נלהב פה אחד הצהירה על עצמאותה של סנגל
ב-22 בספטמבר 1960 מודיבו קייטה הכריז בבמקו על עצמאות הרפובליקה הריבונית של סודאן, ששמרה בסופו של דבר על שם הפדרציה והפכה לרפובליקה של מאלי. האירועים התקבלו בשביעות רצון בצרפת ובחוף השנהב.
ניסיון הפדרציה ארך בסך הכל 506 ימים, מתוכם רק חודשיים בפועל ממש.
בשנים 1982-1989 ערכה סנגל ניסיון נוסף לכונן איחוד פדרלי עם אחת משכנותיה, גמביה, אך גם הקונפדרציה שיצר איחוד זה, סנגמביה, התפרקה לבסוף.
לקריאה נוספת
- Sékéné Mody Cissoko, Un combat pour l’unité de l’Afrique de l’Ouest, la Fédération du Mali (1959-1960). Nouvelles Éditions Africaines du Sénégal, Dakar, 2005.
קישורים חיצוניים
- ההיסטוריה של הפדרציה של מאלי ושל התפרקותה - מאת לוראן קורו Laurent Correau Histoire de la Fédération du Mali et de son éclatement 2-4-2010 באתר רדיו צרפת בינלאומי RFI
- Amadou Hampaté Ba raconte l'éclatement de la Fédération du Mali. Textes publiés dans L’Arbre à palabres. 18 janvier 2006. (document pdf)
- הארכיונים של סנגל
- Tshitenge Lubabu 31-3-2010 Jeune Afrique
Sénégal, la leçon de Dakar - 20 août 1960 La Fin d'une union,la naissance d'une nation
הערות שוליים
