העיר העגולה של בגדאד

העיר העגולה של בגדאד
مدينة السلام
	תרשים העיר העגולה
	תרשים העיר העגולה
היסטוריה
סוג	תל
אתר ארכאולוגי
מצב	הרוס
גישה לציבור	כן
מיקום
מדינה	עיראק
מיקום	בגדאד

העיר העגולה של בגדאד (נקראת גם: קריית השלום; בערבית: مدينة السلام, בתעתיק מערבית: מדינת אלסלאם או: עירו של אל-מנסור) הייתה עיר עתיקה בצורת עיגול ומוקפת חומות (דבר שהיה מאופיין באדריכלות פרסית) שהייתה בנויה בחלקה המערבי של בגדאד בסמוך לנהר החידקל. העיר הוקמה בין 767 ל-912 לספירה, והייתה אחת הערים הגדולות בעולם באותה תקופה. הח'ליף אל-מנצור העבאסי הקים ב-762 את ארמונו שם וסביבו נבנתה העיר.

העיר העגולה לא נועדה להיות המרכז העירוני. היא הייתה קטנה (קוטר העיר לפי ההערכות הוא בין 1000 ל-2500 מטר) בגודלה. העיר העגולה נבנתה כעיר ארמון של החליף ושימשה מרחב פרטי של החליף וכמרכז ממשלתי.

בשטח העיר נכללו בין היתר גם: "ארמון שער הזהב" וגם "בית החוכמה" מוסד שפעל בבגדאד בין המאה ה-9 עד המאה ה-13 לספירה, ושימש מכון לתרגום כתבי יד, ספרייה ומכון מחקר.

הסיבה להקמת העיר בצורה מעגלית אינה ברורה. ייתכן כי הייתה לכך השפעה מרכז-אסייתית, ייתכן כי הצורה המעגלית הייתה בעלת משמעות סימבולית כלשהי, וייתכן כי בניית חומה עגולה סביב העיר הייתה זולה יותר והיא יצרה הגנה טובה יותר עבור העיר (לא היו בה פינות, המהוות נקודת חולשה).

רק שרידים מעטים מאוד נותרו כיום מהעיר העגולה של בגדד. רובה של העיר נהרס ועליו הוקמו שכונות מגורים חדישות, ומסגד עבור המוסלמים השיעים.

תיאור העיר

חומות ושערים

העיר העגולה הוקפה בשלוש חומות: "חומה ראשונה" הייתה בגובה של 10 מטרים ומעבר לחומה זו היה שטח ריק שיועד לצורכי הגנת העיר מפני התקפות. ארבעת שערי העיר הראשיים שהיו מצויים בחומה זו נקראו בשמות: "שער כופא", "שער דמשק", "שער בצרה", "שער ח'וראסאן". שמהם יצאו ארבע דרכים מחוץ לעיר ואף למדינה. משער ח'וראסאן יצאה: דרך ח'וראסאן שהייתה הדרך הכי מפורסמת ושימשה בתור אחד הקטעים של דרך המשי המפורסמת.
"חומה שנייה" הייתה בגובה של 35 מטרים, בחומה זו היו ארבעה שערים, וביניהם מגדלי שמירה. ליד כל שער נבנו מגורי שומרים.
"החומה השלישית" הקיפה את כל השטח הפנימי של העיר.

שולי העיר

בתי העיר נבנו במעין מעגל פנימי סביב למרכז העיר שהייתה מוקפת בחומה הפנימית (החומה השלישית) עם ארבעת השערים ביניהם שמהם הובילו ארבעה רחובות אל מרכז העיר ומחוץ לעיר. ברחובות אלו פעלו חנויות ושווקים, ובין ארבעת הרחובות האלו התגוררו התושבים בארבעה רבעים.

מרכז העיר

במרכז העיר היה שטח גדול ורחב ידיים שבו היה מצוי הארמון של הח'ליף, ארמונות הנסיכים, מגורי המשרתים, המסגד הגדול ומשרדי הממשלה כמו בית האוצר, מחסני הנשק, לשכת צוות הארמון וכן מגורי המשמר האישי של החליף ובני משפחתו. המסגד הוקם ליד הארמון כדי להראות באופן סמלי את האחדות הדתית בממלכה המוסלמית, אחדות בין השלטון המוסלמי לדת המוסלמית.

פרברי העיר

מסביב לחומת העיר שכנו "תעלות מים" רבות שיצאו מנהר החידקל וביניהן שכנו: "ארמונות" ו-"שווקים" רבים שהיוו חלק מן המסחר בעיר עצמה ומחוץ לה. בין היתר שימשו תעלות המים לשתייה וגם להשקיה לצורכי חקלאות. באזורים שהיו מסביב לעיר העגולה שכנו גם שכונות מגורים עבור הצבא ואזרחי המדינה בנוסף אל "שתי חומות חיצוניות" שהוקמו בצידו השני של נהר החידקל, אחת ארוכה ואחת נוספת קצרה יותר שחלקם נהרס במהלך המאה ה-20.

גלריה

העיר העגולה בתרשים של עומאר פארוק
החלק הצפוני של העיר עגולה
קטע מתוך החומה החיצונית שהוקמה בפרברי העיר בצידו השני של נהר החידקל (צולם בשנת 2016)
אחד משערי החומה החיצונית לפני שנהרס בשנת 1917

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא העיר העגולה של בגדאד בוויקישיתוף

העיר העגולה של בגדאד, באתר "Archnet"^{[דרושה הבהרה]}
תרשימים ותמונות של העיר העגולה, באתר "islamic art" (הקישור אינו פעיל, 18 במרץ 2019)

ערך זה הוא קצרמר בנושא בגדאד. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.

העיר העגולה של בגדאד

תוכן עניינים