הסכם הסחר בשירותים
הסכם הסחר בשירותים (TiSA) הוא נוסח להסכם סחר בינלאומי בין 23 צדדים, בכללם מדינות האיחוד האירופי וארצות הברית. ההסכם נועד להפרטת הסחר העולמי בשירותים כגון בנקאות, בריאות ותחבורה.[1] ביקורת על סודיותו של ההסכם עלתה לאחר שטיוטה חשאית של נספח השירותים הפיננסיים של ההסכם, המתוארכת מחודש אפריל 2013, הודלפה על ידי ויקיליקס ביוני 2014. [2] הדלפה נוספת פורסמה ב-25 במאי 2016.[3]
מקור
התהליך הוצע בפגישה אשר התקיימה בז'נבה של קבוצת ה RGF - תת-קבוצה של ארגון הסחר העולמי אשר קמה ב 2012 על-מנת להפריט שירותים ביניהן. המשא ומתן לגבי ההסכם מתקיים אף הוא בז'נבה. האיחוד האירופי וארצות הברית הם התומכים העיקריים של ההסכם, והיוזמים של רוב השינויים המשותפים. המדינות המשתתפות התחילו לעצב את הצעת ההסכם בפברואר 2012[4] והציגו טיוטות ראשוניות בסוף 2013.[5]
ההסכם המוצע
ההסכם מכסה כ-70% מכלכלת השירותים העולמית. יש הטוענים כי מטרת ההסכם היא הפרטת הסחר בשירותים ברחבי העולם בתחומים כגון: בנקאות, בריאות ותחבורה.[1][6] שירותים מהווים 75% של התפוקה הכלכלית האמריקאית; באיחוד האירופי קרוב ל 75% מהתעסוקה והתוצר המקומי הגולמי.[7]
לגבי אותן התחייבויות שהנציבות האירופית מכנה "הטיפול הלאומי" (קרי, על יחס שווה לספקים זרים ומקומיים)", למעט התחייבויות בנוגע גישה לשוק, חל הכלל הבא: ברגע שמחסום סחר הוסר באופן חד צדדי באזור שבו יש למדינה יש מחויבות, האחרון לא יכול להיות מוצע מחדש. הצעה זו ידועה בשם "סעיף המחגר" (ראצ'ט)[8]
האיחוד האירופי
עמדתו של האיחוד האירופי לגבי שירותים ציבוריים ברורה. הסכמי סחר שלו לא מונע ולא ימנע בעתיד מממשלות בכל רמה ממתן שירותים בתחומים כגון מים, חינוך, בריאות ושירותים חברתיים.[8] האיחוד האירופי הצהיר כי חברות מחוץ לגבולותיו לא תהינה רשאיות לספק במימון ציבורי שירותי בריאות או רווחה.[8]
גישה לשוק עבור שירותים במימון ציבורי - בריאות, שירותי רווחה, חינוך, שירותי מים, סרט או טלוויזיה - לא תילקח. לכן, " ראצ 'ט סעיף' לא יחול על אלו באיחוד האירופי.[8] [9]
הצדדים המעורבים
בתחילתו כלל ההסכם 16 חברות, ומאז הורחב ל 23 חברות. היות שהאיחוד האירופי מייצג 28 מדינות, ישנם 50 מדינות מיוצגות.[10] מספר המדינות המיוצגות בכל יבשת הן: 32 ב - אירופה, 7 באסיה, 5 בצפון אמריקה, 3 ב דרום אמריקה, 2 באוקיאניה, ו 1 ב אפריקה. להלן 23 החברות מסודרות לפי קטגוריות ההכנסה שלהן:[11]
| דירוג הכנסה | מדינה |
|---|---|
| הכנסה גבוהה |  אוסטרליה
|
| הכנסה בינונית-גבוהה |  צ'ילה |
| הכנסה בינונית-נמוכה |  פקיסטן
|
מחלוקת
ישנה ביקורת לגבי חוסר השקיפות בה מתנהל גיבוש ההסכם. עמוד השער של מסמך המשא ומתן שהודלף על ידי ויקיליקס מבהיר: "חשיפה (של ההסכם): חמש שנים מיום כניסתו לתוקף של הסכם או, אם אין ההסכם נכנס לתוקף, חמש שנים מסיום המשא ומתן".[2] בגלל זאת, בפועל לא ניתן לדווח על עיקרי ההפרטה שהמדינות המשתתפות מציעות בהסכם העתידי. רק שווייץ היא החברה היחידה בה יש ניסיון לפרסם באינטרנט את כל ההצעות שהוגשו לשני הצדדים מאז יוני 2012.[4] האיחוד האירופי פרסם את "הצעתו" להסכם רק ביולי 2014,[12] לאחר הגילוי בויקיליקס.
תומכי זכויות דיגיטליות הביאו גם את תשומת הלב לעובדה כי ההסכם מקשה באופן משמעותי להגן על מידע ממנו במדינות החברות. בפרט, לטענתם, ההסכם יפרק הגנות קיימות אשר מטרתן לשמור על מידע חסוי או כזה הניתן לזיהוי בתוך גבולות מדינה, או אשר אוסרות על העברתו למדינות אחרות עם מדיניות אחרת בנוגע להגנה על מידע. [13]
איסור על מנדטים של ממשלות לגישה לקוד מקור של תוכנות
ההסכם אוסר על מנדטים של ממשלות לדרוש גישה לתוכנת "קוד מקור", באומרו "אין צד רשאי לדרוש את העברה או גישה לקוד המקור של תוכנה בבעלות אדם צד אחר, כתנאי למתן שירותים הקשורים לתוכנה כזו בשטחה."[14] סעיף זה עשוי לשנות העדפות עבור תוכנות קוד פתוח כגון מעבדי תמלילים כמו LibreOffice אשר כבר פרוסים על ידי ממשלות מקומיות רבות בכל רחבי האיחוד האירופי.[15][16][17][18]
ביקורת
אחת ההשלכות העיקריות של ההסכם היא שבמידה ומדינה לא תהיה מעוניינת לחתום על הסכם סחר, היא תהיה חשופה לתביעה של תאגיד כלפי אותה מדינה במסגרת ה ISDS (לחץ לקישור).
ניתוח ראשוני של נספח השירותים פיננסיים על ידי מבקר הסחר החופשי, פרופסור ג ' יין קלסי, הפקולטה למשפטים, באוניברסיטה של אוקלנד, ניו זילנד פורסם עם שחרור ויקיליקס.[19]
ארגון השירותים הציבוריים הבינלאומי (PSI) תיאר את ההסכם כדלקמן:
הסכם זה ימשיך ויפריט סחר, השקעות בשירותים, וירחיב "תחומי רגולציה" על כל השירותים המגזרים, כולל שירותים ציבוריים. "תחומים" אלו, או עקרונות ההסכם, יספקו לכל ספק זר גישה לשווקים המקומיים בתנאים לא פחות טובים, ויגביל את יכולתן של הממשלות לווסת, לרכוש ולספק שירותים. מהלך זה ישנה את מהות הרגולציה של רבים מהשירותים הציבוריים והמופרטים - משירות הציבור, לשירות האינטרסים של תאגידים פרטיים זרים.[20]
דאגה אחת היא הוראות בדבר החזקה של רשומות עסקיות. דייוויד קיי ג ' ונסטון טען, "קשה לטעון שעלות החזקתן של רשומות במדינה אחרת הוא עול." הוא ציין, כי דרישות רישומי עסקים חשובות מספיק, שהם היו מעוגנות בחוק עוד לפני הקוד של חמורבי.[21]
ההשפעות של החוק עשויות לכלול "האם אנשים יכולים לקבל הלוואות או לקנות ביטוח ובאיזה מחירים, כמו גם אילו עבודתם עשויות להיות זמינות."[21]
ד " ר. פטרישיה Ranald, עמיתת מחקר באוניברסיטה של סידני, אמרה:
"תיקונים" להסכם של ארצות הברית מבקשים לסיים בפומבי אספקת שירותים ציבוריים כגון קרנות פנסיה, אשר מכונים 'מונופולים', ולהגביל את הרגולציה של השירותים הפיננסיים ... הם רוצים להקפיא את כספי רגולציה ברמות הקיימות, כשהמשמעות היא כי ממשלות לא תוכלנה להגיב על התפתחויות חדשות כמו משבר פיננסי עולמי נוסף."[22]
לגבי הסודיות של הטיוטה, פרופסור קלסי הגיב: "הסודיות של מסמכי המשא ומתן עולה אפילו על זו של ה הסכם השותפות הטרנס-פסיפית (TPP) וחותרת תחת מהלכים בארגון הסחר העולמי אשר מקדמים שקיפות."[19] ג ' ונסטון מוסיף, "זה בלתי אפשרי לציית לחוק או לדעת כיצד זה משפיע עליך כאשר החוק הוא סוד."[21]
ראו גם
- הסכם הסחר הטרנס-פסיפי (TPP)
קישורים חיצוניים
- פרק בנושא הסכמי סחר בפודקאסט הכלכלי "ערך מוסף", 9 בפברואר 2017
- ערן הילדסהיים, ברוכים הבאים לשלטון התאגידים, באתר העין השביעית, 22 בנובמבר 2016
- שחר אילן, הסכם הסחר הבינלאומי עלול לעלות מיליארדים לישראל, באתר כלכליסט, 6 בדצמבר 2016
דפנה מאור, מה יקרה כשלתאגידים תהיה גישה לקודים גרעיניים בשם הסחר החופשי?, באתר TheMarker, 2 בינואר 2017
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 Dorling, Philip.
- ^ 2.0 2.1 Wikileaks (19 ביוני 2014). "Secret Trade in Services Agreement (TISA) - Financial Services Annex". Wikileaks.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Wikileaks (25 במאי 2016). "Secret Trade in Services Agreement". Wikileaks.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ 4.0 4.1 "Trade in Services Agreement (TISA)". State Secretariat for Economic Affairs. נבדק ב-3 ביולי 2014.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Trade in Services Agreement (TISA)". Foreign Affairs, Trade and Development Canada. נבדק ב-3 ביולי 2014.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Palmer, Daniel (30 June 2014).
- ^ "U.S. says basic outline in place for international services trade deal".
- ^ 8.0 8.1 8.2 8.3 "Trade in Services Agreement (TiSA) Questions and answers".
- ^ "Trade for All , EU Commission's trade and investment strategy" (PDF). EU Commission. נבדק ב-20 בינואר 2016.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Trade in Services Agreement (TiSA)". Department of Foreign Affairs and Trade website – www.dfat.gov.au. נבדק ב-27 ביולי 2014.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Amit Sengupta (27 ביולי 2014). "Trading Away Access to Public Services". People's Democracy. נבדק ב-27 ביולי 2014.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ The EU publishes TiSA position papers, Brussels, 22 July 2014, Retrieved 2014-09-03
- ^ "LEAKED: Secret Negotiations to Let Big Brother Go Global". Wolf Street. Don Quijones. נבדק ב-27 בדצמבר 2014.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Glyn Moody (4 ביוני 2015). "WikiLeaks releases secret TISA docs: The more evil sibling of TTIP and TPP". Ars Technica.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ https://joinup.ec.europa.eu/news/mayor-munich-eu-laptops-should-have-libreoffice-or-openoffice
- ^ "Munich shifts to LibreOffice". ITworld. 17 באוקטובר 2013. נבדק ב-2 בפברואר 2014.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Toulouse saves 1 million euro with LibreOffice". Joinup. 23 ביולי 2014. נבדק ב-31 ביולי 2014.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Moving to LibreOffice saves Toulouse 1 million".
- ^ 19.0 19.1 Professor Jane Kelsey (19 ביוני 2014). "Memorandum on Leaked TISA Financial Services Text". Wikileaks.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Meet TISA: Another Major Treaty Negotiated In Secret Alongside TPP And TTIP". Techdirt. 2014-04-29. נבדק ב-2014-07-03.
- ^ 21.0 21.1 21.2 Johnston, David Cay. "Thanks to WikiLeaks, public can debate alarming new trade deal". Al Jazeera America. נבדק ב-2014-07-03.
- ^ Hanai, Toru (2014-06-19). "Secret trade agreement covering 68 percent of world services published by WikiLeaks — RT USA". Russia Today. נבדק ב-2014-07-03.
24199004הסכם הסחר בשירותים