מרינה, נסיכת יוון ודנמרק

מרינה, נסיכת יוון ודנמרק
Πριγκίπισσα Μαρίνα της Ελλάδας
לידה	13 בדצמבר 1906; אתונה, ממלכת יוון
פטירה	27 באוגוסט 1968 (בגיל 61); ארמון קנזינגטון, לונדון, הממלכה המאוחדת
מדינה	יוון, בריטניה
בן זוג	הנסיך ג'ורג', דוכס קנט
שושלת בית שלזוויג-הולשטיין-זונדרבורג-גליקסבורג
תואר	נסיכת יוון ודנמרק
אב	ניקולאס, נסיך יוון ודנמרק
אם	ילנה ולדימירובנה, הנסיכה הגדולה של רוסיה
צאצאים	ראו בהמשך

מרינה, נסיכת יוון ודנמרק (ביוונית: Πριγκίπισσα Μαρίνα της Ελλάδας) ‏ (13 בדצמבר 1906 - 27 באוגוסט 1968), הייתה נכדתו של גאורגיוס הראשון, מלך היוונים ואשתו של הנסיך ג'ורג', דוכס קנט.

ביוגרפיה

מרינה נולדה ב-13 בדצמבר 1906 באתונה, לניקולאס, נסיך יוון ודנמרק, בנו של גאורגיוס הראשון, מלך היוונים ולילנה ולדימירובנה, הנסיכה הגדולה של רוסיה, בתם של ולדימיר אלכסנדרוביץ', הנסיך הגדול של רוסיה ומריה, דוכסית מקלנבורג-שוורין. סנדקיה היו סבה גאורגיוס הראשון, מלך היוונים, אדוארד השביעי, מלך הממלכה המאוחדת, מרי, נסיכת ויילס, דודיה אנדראס, נסיך יוון ודנמרק, בוריס ולדימירוביץ, הנסיך הגדול של רוסיה וויקטוריה מליטה, נסיכת סקסה-קובורג-גותה.

ב-29 בנובמבר 1934 התחתנה מרינה עם הנסיך ג'ורג', דוכס קנט, בנו של ג'ורג' החמישי, מלך הממלכה המאוחדת, ושמונת השושבינות שלה היו בנות דודיה, אירנה, אוגניה ואלקטרינה, נסיכות יוון ודנמרק, וקירה קירילובנה, הנסיכה הגדולה של רוסיה, יוליאנה, נסיכת הולנד, אחייניתו של בעלה אליזבת, נסיכת יורק, ובני הדודים של בעלה ליידי איריס מאונטבאטן וליידי מרי קיימברידג'.

בשנת 1942 נהרג בעלה בהתרסקות מטוס בסקוטלנד, במהלך שירותו בחיל האוויר המלכותי, ובמהלך מלחמת העולם השנייה הוכשרה מרינה כאחות במשך שלושה חודשים תחת השם הבדוי "האחות קיי", ולאחר מכן היא שירתה כאחות אזרחית.

מרינה הייתה נשיאת אליפות וימבלדון באצטדיוני הטניס בווימבלדון במשך 26 שנים, ונשיאת המכון הלאומי המלכותי לסירות הצלה משנת 1943 ועד מותה, ובשנת 1967 היא זכתה במדליית הזהב של RNLI לציון תרומה זו. בשנת 1947 התחתן בן דודה פיליפוס, נסיך יוון ודנמרק, שקיבל את התואר דוכס אדינבורו, עם הנסיכה אליזבת מוויילס, בתו של ג'ורג' השישי, מלך הממלכה המאוחדת.

בשנת 1952 ביקרה מרינה גם בסראוואק (אז מושבת כתר בריטית), שם הניחה את אבן היסוד של קתדרלת סנט תומאס בקוצ'ינג. היא גם ביקרה במחנה באטו לינטנג, מחנה מעצר יפני במלחמת העולם השנייה שהוסב למכללה להכשרת מורים, ובעיר סיבו, שם פתחה את מחלקת האשפוז בבית החולים לאו קנג האו. במרץ 1957, כאשר חוף הזהב (מאוחר יותר גאנה) - קיבלה עצמאות מבריטניה, מונתה מרינה לייצג את המלכה בחגיגות, וחמישים שנה לאחר מכן, ביום השנה ה-50 לעצמאות גאנה, יהיה זה בנה, הנסיך אדוארד, דוכס קנט, שימונה על ידי המלכה לייצגה.

מרינה זכתה במקום ברשימת הטובים ביותר בהיכל התהילה הבינלאומי בשנת 1960, יחד עם הנסיכה גרייס ממונקו, פטרישיה לופז-וילשאו ומרלה אוברון.

בספטמבר 1966, כאשר הפרוטקטורט הבריטי של בצ'ואנאלנד הפך לרפובליקה החדשה של בוטסואנה, מונתה מרינה שוב לייצג את המלכה בחגיגות, ובית החולים הציבורי הראשי בגבורון, בירת בוצואנה, נקרא "בית החולים הנסיכה מרינה".

ב-27 באוגוסט 1968 מתה מרינה בביתה בארמון קנזינגטון, לונדון, והלווייתה הייתה הטקס הציבורי האחרון שהשתתף בה גיסה אדוארד, דוכס וינדזור.