הני אימן

הֶני אימן
Jan Hendrik Albert "Henny" Eman

"הני" אימן ראש ממשלת ארובה הראשון, בתמונה רשמית מ-1986
לידה	20 במרץ 1948 (גיל: 76) אורנייסטאד, ארובה
מדינה
מפלגה	המפלגה הנוצרית דמוקרטית שמרנית, הקרויה "המפלגה העממית של ארובה" (Arubaanse Volkspartij / Partido di Pueblo Arubano - AVP)
ראש ממשלת ארובה ה־1 1 בינואר 1986 – 9 בפברואר 1989 (3 שנים ו־5 שבועות) → אין נלסון אודובר ←
ראש ממשלת ארובה ה־3 29 ביולי 1994 – 30 באוקטובר 2001 (7 שנים ו־13 שבועות) → נלסון אודובר נלסון אודובר ←

פסלו של הֶני אימן באורנייסטאד, ארובה

יאן הנדריק אלברט "הֶני" אימן (בהולנדית: Jan Hendrik Albert "Henny" Eman; נולד ב-20 במרץ 1948) היה ראש הממשלה הראשון של ארובה, אי הולנדי בים הקריבי. כיהן בתפקיד זה פעמיים: בשנים 1 בינואר 1986 - 9 בפברואר 1989, ושוב, מ-29 ביולי 1994 עד 30 באוקטובר 2001. יהודי במוצאו.

קורות חיים

אימן נולד בארובה, אי הולנדי, שהוא כיום חלק מהפדרציה הקרויה ממלכת ארצות השפלה ובה חברות בנוסף לארובה גם הולנד, קוראסאו וסן מרטן. כ-120 אלף תושבים גרים באי זה והוא חלק מהאנטילים הקטנים שבים הקריבי, סמוך לחופי ונצואלה. הוריו של אימן היו אלברט אימן ("שון") ובלאנש (לבית הרצוג). הוא הילד השני מתוך שבעה במשפחה. אחיו הצעיר מייק אימן הוא ראש ממשלתה הנוכחי של הטריטוריה (מכהן בתפקיד זה החל מ-30 באוקטובר 2009). גם אביהם היה פוליטיקאי ידוע בארובה ואף סבם לפני כן.

אימן למד בבית ספר תיכון בהולנד ולאחר מכן בבית הספר למשפטים של אוניברסיטת ליידן, האוניברסיטה הוותיקה ביותר בהולנד, שם סיים את לימודיו ב-1978. בינואר 1979 חזר לארובה והצטרף למפלגה הנוצרית דמוקרטית שמרנית, הקרויה "המפלגה העממית של ארובה" (Arubaanse Volkspartij - AVP), אותה ייסד סבו (הֶני אימן, 1888-1957), ב-1942, ובראשה גם עמד בשעתו אביו. באותה עת היה למפלגה זו מושב אחד בלבד (מתוך 21) בפרלמנט של ארובה. האי נחשב אז לאחד ממחוזותיה של הולנד, כחלק בלתי נפרד ממנה; ה-AVP, הן בתקופת הסב אימן, הן בתקופת האב, ועד ימי הנכד, הייתה המפלגה האופוזיציונית, שדגלה באוטונומיה, ואף בעצמאות מלאה מהמדינה האם.

בבחירות 1979 התחזקה המפלגה, כשקיבלה 4 מושבים, ואימן הפך חבר הפרלמנט של ארובה וגם חבר הפרלמנט של האנטילים הקטנים. ב-1981 הוא נבחר לראשות המפלגה.

בעקבות סגירת בית הזיקוק של אקסון מוביל בארובה, מקום העבודה הגדול באי, ב-1985, זכתה ה-AVP ברוב הקולות בבחירות ואימן נבחר לראשות ממשלת המחוז. פעולתו הראשונה, מיד עם היבחרו, הייתה הפיכת המחוז לאוטונומי, החל מה-1 בינואר 1986, כפי שהתחייב בפני בוחריו לעשות. הוא כיהן כראש ממשלת ארובה מיום הפיכתה לאוטונומיה (1 בינואר 1986) עד 9 בפברואר 1989, עת הוחלף על ידי מנהיג האופוזיציה של ארובה, נלסון אודובר, שניצח בבחירות.

אודובר כיהן כראש ממשלת ארובה במשך כחמש שנים ואז ניצח אותו אימן שוב בבחירות 1994 וחזר לכהן בתפקיד במשך כשבע שנים נוספות, עד 2001. אימן הפסיד בבחירות 2001 לאודובר ובעקבות זאת פרש מהחיים הפוליטיים. כשנתיים אחר כך נבחר אחיו מייק אימן לעמוד בראשות המפלגה, ניצח את אודובר בבחירות 2009 ומכהן כיום כראש ממשלת האי.

ראו גם

• איי הודו המערבית
• יהדות ארובה

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא הני אימן בוויקישיתוף

• האתר הרשמי של ה-AVP
• האתר הרשמי של ממשלת ארובה

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

24707246הני אימן