המשמרת השנייה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

המשמרת השנייה הוא מונח שטבעה הסוציולוגית האמריקאית ארלי הוכשילד בספרה הקרוי בשם זה, "המשמרת השנייה"[1]. מונח זה מעלה לתודעה ומתאר את היקף העומס הקיים בעבודות הבית וגידול הילדים כמשרה בפני עצמה ואת ההשלכות שיש לכך על הורים עובדים ועל אימהות בפרט. על פי תפישה זו ישנה הבדלה בין עבודות הבית, גידול הילדים וטיפול בבני משפחה חולים שאינן משולמות ובין יציאה לעבודה תמורת שכר. כאשר, על אף חשיבותן הרבה והזמן שהן לוקחות, עבודות הבית שאינן משולמות נראות כפחותות ערך וחשיבות. תופעה זו קיבלה שמות שונים וידועה גם בשם "העול הכפול" (Double Burden)[2].

היווצרותה של המשמרת השנייה

אם בעבר הייצור נעשה בתוך ובסביבת הבית והקיום היה תלוי ביכולת הייצור של המשפחה הרי שהמהפכה התעשייתית העבירה את האמצעי לקיום המשפחה לעבודה בשכר מחוץ לבית וקיום המשפחה עבר מייצור משפחתי לעבודה בשכר הנמדדת בכסף. בתחילה הגברים יצאו לעבוד מחוץ לבית והנשים נשארו לשמר את הסביבה הביתית התומכת ולמעשה ביצעו את עבודות הבית וגידול הילדים. ובהמשך כאשר גם נשים יצאו לשוק העבודה בשכר האחריות על עבודות הבית וגידול הילדים נשארו אחריותן המסורתית הבלעדית ואליהן התווספה העבודה בשכר, כאשר עבודות הבית וגידול הילדים איבדו בהדרגה את ערכן[3].

בנוסף, כחלק מהמהפיכה התעשייתית וביסוס תפקיד האם כאחראית על הבית וגידול הילדים ויחד עם הצורך העולה ברכישת ידע והשכלה, הלכה והוגדרה דמותה של האם האידיאלית כתפקיד התובעני ששרון הייז הגדירה כ"אמהות אינטנסיבית" (Intensive Motherhood)[4]. לשיטה זו האם היא האחראית הבלעדית לגידול הילדים ועליה להשקיע את מיטב כספה, מרצה, זמנה וכלל משאביה לגידולם כאשר לגידול הילדים מתווספות שאר עבודות הבית. הייז הציעה לבחון את השאלה מהו הטיפול שבאמת זקוקים לו הילדים והבית. במקביל, בעולם העבודה, עובד אידיאלי נתפש ככזה הפנוי לדרישות העבודה בכל עת וללא כל הגבלה[5]. רנן-ברזילי מביאה את דוגמת חוק ביטוח לאומי המגדיר מהי "עבודה מתאימה" לעובד ובתוך כך שורת הקלות הנוגעות למצב בריאותי ולהשכלה אך בשורת הקלות זו אין התייחסות לצרכים לטיפול במשפחה ובכך החוק מיישר קו עם תפיסת העובד האידיאלי[6]. הייז טענה שבשל ערכים סותרים אלו האם העובדת עומדת למעשה בפני סתירה תרבותית מובנית המוכרת גם כקונפליקט עבודה-משפחה. בנוסף לנשים הנאלצות להתמודד עם קונפליקט זה, תובענות הדרישות מהעובד האידיאלי מקשה על גברים לקחת חלק בחיי המשפחה[7].

סקרים מראים כי בישראל חל גידול משמעותי בשיעור ההשתתפות של נשים בשוק העבודה. בשנת 2011 השתתפו בשוק העבודה 86.6% מכלל הנשים בגילאי העבודה (18-67), לעומת 45.2% בשנת 1980[8]. אך עם זאת מסקרים הבודקים את חלוקת העבודה במשפחה בין בני זוג עובדים עולה כי נשים משקיעות שעות רבות יותר בעבודות הבית גם כאשר הן עובדות במשרה מלאה ואף יותר מגבר שאינו עובד כלל. אישה עובדת משקיעה כ- 12 שעות שבועיות לעומת כ- 6 שעות שבועיות שמשקיע גבר בין אם הוא עובד או לא כאשר חלוקת התפקידים ברורה בין המינים במטלות הבית. גברים לרוב יבצעו עבודות הנחשבות לגבריות ואשר אינן יומיומיות באופיין כגון תיקונים קטנים בבית בעוד לנשים אחריות בלעדית ולעיתים משותפת על תפקודו השוטף של הבית. המשימות שכמחצית מבני הזוג כן חולקים הן קניית מזון וטיפול בבני משפחה חולים. עוד עולה כי הדעה הרווחת היא כי נשים צריכות להשתתף בשוק העבודה בהיקף משרה משתנה לפי צורכי הטיפול בילדים אך ישנה מגמה של עלייה בתפיסה כי אישה צריכה לעבוד במשרה מלאה בכל תקופות החיים[9].

השפעת המשמרת השנייה על חוסן המשפחה

הוכשילד[10] זיהתה שלוש אידאולוגיות מגדר מובחנות בהן בוחרים הגבר והאישה במצב החדש שנוצר בו הן הגבר והן האישה יכולים לצאת לעבודה בשכר מחוץ לבית. גישה אחת היא הגישה המסורתית לפיה האישה אחראית על הבית והילדים בלבד והגבר אחראי על הפרנסה בלבד. גישה שנייה היא הגישה השוויונית על פיה הן הגבר והן האישה חולקים באופן שווה את נטל הפרנסה ואת עבודות הבית. ובין שתי גישות אלו קיימת אידאולוגיית המעבר שנמצאה כרווחת ביותר. בגישת מעבר זו פעמים רבות מתקיים פער בין הגישה המוצהרת ובין המעשים בפועל. הוכשילד הביאה כדוגמה טיפוסית לאישה המתנהלת על פי אידאולוגיית מעבר אישה שמצד אחד בניגוד לגישה המסורתית מזהה עצמה גם כאישה עובדת אך גם כאישה של בית וילדים ומצד שני בניגוד לגישה השוויונית היא מצפה שבעלה יבסס עצמו יותר כאיש של עבודה. כדוגמה לגבר טיפוסי המתנהל על פי אידאולוגיית מעבר, הוכשילד תיארה גבר שמעודד את זוגתו לעבוד אך מצפה ממנה לקחת אחריות גם על הבית והילדים. על פי המחקר, משנות ה-80 של המאה ה-20, שעליו התבססה הוכשילד היא הסיקה כי כל גבר ואישה בוחרים אידאולוגיית מגדר המתאימה לצרכיהם לפי ההיצע העומד בפניהם באותה נקודת זמן כגון בני זוג אפשריים בעלי אידאולוגיות מגדר שוויוניות יותר או פחות והזדמנויות תעסוקתיות. הפערים בין האידאולוגיה המוצהרת לזו שבפועל מייצרים קונפליקטים ומתחים רבים בין בני הזוג במבנה המשפחה המשתנה המשליכים הן על בריאותם ותפקודם של בני הזוג והן על חינוך הילדים, ועל מנת לחזק את החוסן המשפחתי יש להתייחס אליהם ולטפל בהם[11].

השפעת המשמרת השנייה על נשים

חלוקת העבודה המגדרית בין בית ועבודה מתחילה לבוא לידי ביטוי אצל מרבית הזוגות כאשר מצטרפים הילדים למשפחה[12]. נשים נשארות בבית עם הילד בחודשים הראשונים שלאחר הלידה, מתוקף חופשת הלידה, ומתחילות לצבור ידע ומומחיות בטיפול בילדים ובמשימות הבית. ככל שהשהייה בתחומי הבית מתארכת האישה צוברת אליה את משימות הבית והילדים ובה בעת הגבר מעמיק את מחויבותו והזדהותו עם העבודה שהיא מקור הפרנסה. וכך כאשר האישה כבר חוזרת למעגל העבודה היא תבחר עבודות שיאפשרו לה להמשיך ולטפל בילדים גם במחיר של שכר נמוך יותר ותפקידים פחות משמעותיים. בסופו של דבר זהו מעגל שמזין את עצמו (Circular Feedback Loop) ומקבע את חלוקת התפקידים המסורתית[13] ואת חיזוק דמותו של "העובד האידיאלי" ככזה שמחויבותו הראשונה והכמעט בלעדית היא למקום העבודה. וכך נשים ממשיכות לחוות הן חוסר שוויון במקומות העבודה והן קשיים במימוש תפקידן כאימהות. גם גברים עובדים המעוניינים לממש את הורותם מתקשים לעשות זאת תחת חלוקת התפקידים המסורתית ובפרט תחת ההגמוניה לה זוכה דמותו של "העובד האידיאלי".

נמצא כי רבים מאלו שמחלקים את חייהם בין התפקידים מדווחים כי הם יותר מסופקים בחייהם, פחות דיכאוניים ובעלי הערכה עצמית גבוהה יותר ולמעשה החיים בשני התפקידים, תחת לחץ סביר, מאפשרים איזון ולמידה בין שני התפקידים[14]. ואכן גברים המעוניינים לממש את הורותם הם תופעה רווחת[15], הן אם בשל אבהות חד-הורית שנכפתה כתוצאה מגירושין והן בשל מודעות גוברת לצורך.

הורות פעילה

ערך מורחב – הורות פעילה

הקר ופרנקל בחנו את יחס החוק והמשפט ביחס לתפקידי ההורות כראי לחברה בישראל[16] באמצעות מקרה בג"ץ טננבאום העוסק בשוטרת שהמשך עבודתה הותנתה ביציאה לקורס בתנאי פנימיה כאשר טענתה הייתה שהיא הופלתה כהורה מאחר שלא היה הכרח בהיעדרות שכזו על מנת לבצע את התפקיד. הקר ופרנקל טענו שככלל ניתן לראות שהחוק והמשפט מעודדים ותומכים בהבאת ילדים לעולם אך אינם תומכים ומעודדים עובדים להיות הורים פעילים בגידול ילדיהם לאחר שנולדו. הן טענו שתפיסת העובד האידיאלי העומדת בבסיס החוק הופכת את השוויון המגדרי בשוק העבודה לבלתי אפשרי. הן השוו את התייחסות החקיקה הישראלית להורות הפעילה לעומת חקיקה במדינות אחרות בהן ישנם חוקים המעודדים הורות פעילה בתחומי חופשת הלידה, שעות עבודה מוגבלות, קיצור יום העבודה להורים, משרות חלקיות והסדרי עבודה גמישים. בהתאם לכך הן הציעו דרכים שונות בחקיקה ובמשפט שיאפשרו להורים, אבות ואמהות, לקחת חלק פעיל יותר בגידול ילדיהם. אחת הדרכים המוצעות היא חקיקה המתייחסת לתפישת העובד האידיאלי כדוגמת צימצום השעות הנוספות והתאמת ימי החופשה השנתיים לחופשות הילדים. עם זאת הן מציינות שאין די בשינוי החוק ויחס מערכת המשפט אלא יש גם חשיבות רבה לשינוי חברתי הן בצד המעסיקים שיכירו בחשיבות ההורות הפעילה כתורמת ליעילות ויציבות העובדים והן בקרב כלל החברה.

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

.

הערות שוליים

  1. ^ The Second Shift
  2. ^ Moen P. (1989). Working Parents. University of Wisconsin Press. P.4
  3. ^ פולברה, נ. (1996). עקרת הבית והחשבונאות הלאומית. תיאוריה וביקורת, 9, 175-188.
  4. ^ Hays S., The cultural contradictions of motherhood. (1996). New Haven. Yale University Press
  5. ^ Williams J.,(2000), Unbending gender: Why family and work conflict and what to do about it. New York. Oxford University Press
  6. ^ רנן-ברזילי, א., (2012), הורים א/עובדים: רב־ממדיות והפמיניזם החברתי של מעמד הפועלות — תשתית תאורטית לשילוב משפחה ועבודה בישראל, עיוני משפט, 35 (2): 307-352
  7. ^ שטייר ח., (2005), קשרי הגומלין בין עבודה בשכר לעבודה במשפחה, סוציולוגיה ישראלית, ז'(1), עמודים 143-160.
  8. ^ הררי קמר ר., הריס ר., (2013), 'הסדרים תעסוקתיים תומכי משפחה בשוק העבודה - ממצאים ראשוניים מסקר שילוב בין חיי העבודה למשפחה בישראל', משרד הכלכלה
  9. ^ גליקמן א., אורן ע., לוין-אפשטיין נ., (2003), תפקידי מין וחלוקת עבודה במשפחה בראשית המאה ה-21, דעות בעם, 8, עמוד 1-8
  10. ^ Hochshild, A. R., with Machung A. (1989). The second shift: Working parents and the revolution at home. New York: Viking. p.15-18
  11. ^ סברן, ב. (2001). בחזרה ל"משמרת השנייה": אמהות נשואות ועובדות - קשיים וסיכויים. בתוך: ג. רוזמן ברנר, ב. סברן וא. סינגר (עורכות). נשים במרחב הטיפולי: קובץ מאמרים ממרכז ייעוץ לאישה (עמ' 35-55). רמת גן: מרכז ייעוץ לאישה.
  12. ^ Perkins, H. W., & DeMeis, D. K. (1996). Gender and family effects on the “second-shift” domestic activity of college-educated young adults. Gender & Society, 10(1), 78-93.
  13. ^ סברן, ב. (2001). בחזרה ל"משמרת השנייה": אמהות נשואות ועובדות - קשיים וסיכויים. בתוך: ג. רוזמן ברנר, ב. סברן וא. סינגר (עורכות). נשים במרחב הטיפולי: קובץ מאמרים ממרכז ייעוץ לאישה (עמ' 35-55). רמת גן: מרכז ייעוץ לאישה
  14. ^ סברן, ב. (2001). בחזרה ל"משמרת השנייה": אמהות נשואות ועובדות - קשיים וסיכויים. בתוך: ג. רוזמן ברנר, ב. סברן וא. סינגר (עורכות). נשים במרחב הטיפולי: קובץ מאמרים ממרכז ייעוץ לאישה (עמ' 35-55). רמת גן: מרכז ייעוץ לאישה
  15. ^ אתר למנויים בלבד נעמי דרום, תסביך אבות || שבעה אבות צעירים במסע אל השוויון, באתר הארץ, 17 במאי 2013
  16. ^ הקר ד., פרנקל מ., (2005), הורות פעילה ושוויון הזדמנויות בעבודה: הצורך בשינוי מאפייניו של שוק העבודה, עבודה, חברה ומשפט, כרך יא (התשס"ו) 275
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

25918013המשמרת השנייה

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=המשמרת_השנייה&oldid=727420"