שרון הייז

שרון רות הֶייז (באנגלית Sharon Ruth Hays;‏ נולדה ב-1956) היא סוציולוגית פמיניסטית אמריקאית. היא משמשת כפרופסור בחוג לסוציולוגיה ובתוכנית ללימודי מגדר באוניברסיטת דרום קליפורניה (USC) ועוסקת בתחומים של סוציולוגיה תרבותית, סוציולוגיה של אי שוויון, לימודי מגדר ותאוריה סוציאלית. בעבודותיה היא מרבה לעסוק בתופעות חברתיות, כלכליות ופוליטיות בארצות הברית ובהשלכותיהן על האתגרים הלא מדוברים ולא מטופלים העומדים בפני האימהות האמריקאיות.

ביוגרפיה

שרון רות הייז נולדה ב-1956. אמה, דוריס הייז סודקמפ (2004-1921), גידלה אותה ואת ארבע אחיותיה והתחתנה בשנית עם דונלד סודקמפ (Donald Sudkamp). ב-1988 נישאה הייז לתומס ג'ורג' אלרס (Ehlers), ונכון לשנת 2014 הם מתגוררים בלוס אנג'לס. את ספרה הראשון The Cultural Contradiction of Motherhood היא הקדישה לאמה. את ספרה השני Flat Broke with Children: Women in Age of Welfare Reform היא הקדישה לבעלה ולזכרה של אמו ג'סיקה מרקס (1930-2000) שגידלה אותו בילדותו יחד עם שלוש אחיותיו כאם חד הורית בקצבת סעד.

קריירה אקדמית

הייז סיימה לימודיה לתואר ראשון בסוציולוגיה בשנת 1977 באוניברסיטת קליפורניה בסנטה קרוז. היא סיימה את לימודי המוסמך בסוציולוגיה בשנת 1989 והשלימה תואר דוקטור לסוציולוגיה בשנת 1993; שניהם באוניברסיטת קליפורניה בסן דייגו. משנת 1993 ועד שנת 2005 היא חקרה ולימדה באוניברסיטת וירג'יניה ומאז 2005 ועד היום היא פרופסור לסוציולוגיה ולנשים ומגדר באוניברסיטת דרום קליפורניה (USC).

הייז משמשת כעורכת במספר הוצאות ביניהן ההוצאה לאור של אוניברסיטת אוקספורד (Oxford University Press), ההוצאה לאור של אוניברסיטת שיקגו (University of Chicago Press) ו-Routledge. וכן בכתבי עת שונים, ביניהם כתב העת האמריקאי לסוציולוגיה (American Journal of Sociology) ובכתב העת מגדר וחברה (Gender and Society).

עבודותיה

אמהות אינטנסיבית (Intensive Motherhood)

בספרה The Cultural Contradiction of Motherhood בחנה הייז את יצירת המודל האמהי בתרבות. לצורך כך היא סקרה את ההיסטוריה של תאוריות לגידול ילדים וכן רבי מכר של שנות השמונים העוסקים בגידול ילדים. בנוסף היא ראיינה 38 עם אמהות לילדי בני 2-4 שנים מחתכי אוכלוסייה שונים בסן דייגו, קליפורניה. ב-1991 היא הציגה את מודל האמהות האינטנסיבית (Intensive mothering). לטענתה מודל אימהות זה הוא תרבותי וממוגדר ביסודו והוא מעודד אימהות להשקיע את מירב זמנן, מרצן וכספן בגידול הילדים. אידיאל אמהות זה מבנה סתירה תרבותית בין הספירה הביתית וערכי הנתינה ללא תמורה ובין הספירה הציבורית ועולם העבודה המקדש מימוש עצמי וקפיטליזם. סתירה תרבותית זו עשויה להיראות כבעיה פרטית אך היא נוגעת לכלל החברה ובפרט לאמהות, כאשר מעל ממחצית האמהות לילדים קטנים עובדות ונמצאות למעשה בין שתי הספירות ומתמודדות עם קונפליקט עבודה-משפחה זה.

מבקרי הספר טענו שהיה צורך לערוך את הבדיקה על מדגם רחב יותר של משפחות בארצות הברית ומחוצה לה כדי להבין את ההשפעה של התרבות והמדיניות הציבורית. בנוסף ומאחר והספר עוסק במגדור התפקיד ההורי לאימהות חסרה בדיקה גם של צד האבהות ולו כדי להבין יותר טוב את היווצרות אידאולוגיית האימהות האינטנסיבית.

ביקורת נוספת על עבודה זו הייתה שעל אף שהייז היא מהראשונים ששמו דגש ובחנו בצורה שיטתית את האמהות כאידאולוגיה בספרה, הטיעון שלה בנוגע לאמהות אינטנסיבית הוא בעייתי. היא הציגה את התפישות של אמהות שראיינה אך היא לא חקרה את מעשיהן בפועל כך שיכול להתקיים פער בין מה שהן חושבות ומה שהן עושות. כמו כן, היא העלתה שאלה מה הביא לאימהות האינטנסיבית ובסופו של דבר הגיעה לסתירה בטענה שגישה זו משרתת את האינטרסים של בעלי הכוח ומאידך משמשת ככלי לניגוח בערכי הקפיטליזם.

מדיניות סעד, עבודה ומשפחה

בשנת 1996 יצאה לדרכה רפורמת סעד בארצות הברית (PRWORA) שנועדה לעודד אנשים מאוכלוסיות עוני לקחת אחריות אישית על חייהם ולצאת לעבוד בעזרת תוכנית הכשרות ותמריצים. בספרה Flat Broke with Children: Women in the Age of Welfare Reform הייז בחנה את רפורמה זו ואת תוצאותיה ומצביעה על כך שבשונה מגישות רווחה קודמות שהניחו שהאישה צריכה לגדל את הילדים והגבר הוא המפרנס רפורמה זו מטפלת בשני מישורים שהיא הגדירה כ"תוכנית המשפחה" ו"תוכנית העבודה". לטענת הייז מערכת העידוד והעונשים של הרפורמה מושתת על הנחה שנשים עניות הזקוקות לסעד הן נשים בעלות מוסר עבודה ירוד שלא לקחו אחריות מספקת על מצבן ועל גידול ילדיהן ומעודדת הבאת ילדים במסגרת משפחה בה יש בעל מפרנס ("תוכנית המשפחה") או לחלופין מעודדת את האם לצאת לעבוד ("תוכנית העבודה"). בפועל, מעל 90% ממקרי הסעד שטיפלה בהן התוכנית היא של אמהות חד הוריות שבסופו של דבר יצאו לעבוד במשכורות רעב אצל מעסיקים שנצלו את תלותן במקום העבודה. פתרון זה פגע גם באמהות שנמצאו במצב בלתי אפשרי וגם בילדיהן שלא קיבלו טיפול הולם וגם לא הטבה במצבם הכלכלי. הייז הביאה את הפן האישי של נזקקות הסעד. היא הציגה נשים שהן בעלות מוסר וערכים נורמטיביים והציפה את ההתמודדויות והשיקולים העומדים בפניהן.

מבקרי הספר טענו כי הייז מניחה שיש תהליכים פוליטיים העומדים מאחורי רפורמה זו. היא מדברת על סתירה תרבותית בין הרציונל של שוק העבודה וערכי המחויבות והמשפחה אך היא לא העלתה אלטרנטיבות והסברים אפשריים נוספים כפי עשתה בספרה הקודם.

פרסומים

ספרים

• Flat Broke With Children: Women In The Age Of Welfare Reform. (2003). Oxford U Press
• The Cultural Contradictions Of Motherhood. (1996). New Haven. Yale University Press

מאמרים, עבודות ופרקים

• Stalled At the Alter? Conflict, Hierarchy, and Compartmentalization in Burawoy's Public Sociology. (2007). Public Sociology. University of Chicago Press.
• Studying the Quagmire of Welfare Reform. (2003). Chronicle Review, Chronicle of Higher Education. Vol. L. No. 8. pp. 7-9.
• Off the rolls. Dissent (00123846). (2003). 50(4). 48
• Constructing the Centrality of Culture -- and Deconstructing Sociology?. (2000). Contemporary Sociology 29 (4):594-602.
• The fallacious assumptions and unrealistic prescriptions of attachment theory: A comment on "parents' socioemotional investment in children". (1998). Journal of Marriage and Family, 60(3), 782-790.
• Reconsidering the "choice": Do americans really prefer the workplace over home?. (1998). Contemporary Sociology, 27(1), 28-32.
• The Ideology of Intensive Mothering: A Cultural Analysis of the Bestselling 'Gurus' of Appropriate Child-Rearing. (1997). Pp. 286-321 in From Sociology to Cultural Studies: New Perspectives, edited by Elizabeth Long. Blackwell.
• Structure and Agency and the Sticky Problem of Culture. (1994). Sociological Theory 12 (1): 57-72.
• Sharon Hays, & Laura Miller. Informed Control: Dun & Bradstreet and the 'Information Society'. (1994) Media, Culture, and Society 16: 117-140.

סקירות ספרים ופרסומים נוספים

• Sharon Hays, & Butler, j. Low-calorie feminism. (2008). Contexts, 7(3, sociology in the people's republic), 72-74
• Whose Welfare?. (2001). edited by Gwendolyn Mink. Contemporary Sociology 30 (4): 392-393.
• The Modernization of Fatherhood: A Social and Political History by Ralph LaRossa. (1998). Social Forces 76 (4): 1560-1562.
• Engendering Motherhood by Martha McMahon, Reproducing Persons by Laura Purdy, and Mothers in Law edited by Martha Albertson Fineman and Isabel Karpin. (1998). Signs 23(2): 559-562.
• Women Writing Culture, edited by Ruth Behar and Deborah A. Gordon. (1997) Contemporary Sociology 26(1): 116-117.
• Mothering: Ideology, Experience, and Agency, edited by Evelyn Nakano Glenn, Grace Chang, and Linda Rennie Forcey. (1995) Contemporary Sociology 24 (3): 369-371.
• The Velvet Glove: Paternalism and Conflict in Gender, Class, and Race Relations by Mary Jackman. (1995). Social Forces 73 (4): 1635-1636.
• The cultural contradictions of contemporary motherhood: The social construction and paradoxical persistence of intensive child-rearing. (1994) Dissertation Abstracts International, A:The Humanities and Social Sciences,, 3605-A.

לקריאה נוספת

• סברן בלה, בחזרה למשמרת השניה
• משפחות עובדות: הורים בשוק העבודה בישראל, היבטים חברתיים, כלכליים ומשפטיים. ראשון לציון: פלס, תש"ע 2010.

קישורים חיצוניים

• הדף של שרון הייז באוניברסיטת דרום קליפורניה

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

23613945שרון הייז