המשחק בקוביא
 |
||
| יש לשכתב ערך זה. ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים. | |
המשחק בקוביא ביהדות מתאר פעילות שנעשית באמצעות קוביות משחק או אבנים דמויי קובייה, שנועדו לשמש להימורים. המונח מתייחס בעיקר לעיסוק במשחקי מזל, שבהם תוצאת המשחק לא תלויה בכישוריו של השחקן, אלא במזל בלבד. משחקים אלו היו נפוצים בימי הבית השני, ונמצא כי קוביות משחק נתגלו באתרים ארכאולוגיים שונים בארץ ישראל, כגון בקבר יאסון ובמצדה[1].
הגישה ההלכתית והפסיקה
ביהדות, המשחק בקוביה נתפס כעיסוק לא ראוי, בעיקר כאשר הפך לעיסוק עיקרי של אדם. חכמים במשנה הציבו את המשחק בקוביה כפעילות פסולה לעדות ולדון. הסיבה לכך היא שהתפיסה הייתה כי המשחקים הללו מבוססים על מזל ואקראיות, ולא על עבודה או יישוב העולם. כמו כן, נטען כי העוסקים בכך חשודים בהונאה ובגזל, שכן הם זוכים בכספי אחרים ללא הסכמתם המלאה[2][3],במשנה, במשנה במסכת סנהדרין, יש התייחסות לפסול לעדות של "המשחקים בקוביה", וחשיבות זו נמסרה גם בהקשרים משפטיים ודתיים. משחקים אלו היו נחשבים לעיסוק חסר ערך, והיו נתפסים ככאלה שמסיטים את האדם ממסלול חיים תורני.
ראו גם
לקריאה נוספת
- הטלת גורל, אלוקים ואדם במסורת היהודית, שרגא בר און, הוצאת אוניברסיטת בר-אילן מכון שלום הרטמן, שנת 2020.
הערות שוליים
- ↑ שרגא בר און, הטלת גורל, אלוקים ואדם במסורת היהודית, 2020
- ↑ משחק בקוביה באתר ויקישיבה
- ↑ מסכת סנהדרין
המשחק בקוביא40051135