המפלגה הפרוגרסיבית של העם העובד

המפלגה הפרוגרסיבית של העם העובד (ביוונית: Ανορθωτικό Κόμμα Εργαζόμενου Λαού (ΑΚΕΛ); לטיניזציה: Anorthotikó Kómma Ergazómenou Laoú (AKEL); בטורקית: Emekçi Halkın İlerici Partisi). היא מפלגה קומוניסטית מרקסיסטית-לניניסטית בקפריסין והמפלגה השנייה בגודלה במדינה. בין השנים 2008 ל-2013 כיהן יו"ר המפלגה, דמיטריס כריסטופיאס, כנשיא קפריסין. המפלגה גודלת ב הלאמה נרחבת, מדיניות רווחה ופתרון הסכסוך הקפריסאי וחלוקת קפריסין בדרך של הקמת פדרציה מפורזת ובלתי מזדהה החברה באיחוד האירופי. חלק מפעילות המפלגה עוסקת בפעילות קירוב לבבות בתחומים חברתיים ותרבותיים עם צפון קפריסין שבשליטה טורקית. המפלגה חברה בגוש השמאל האירופי המאוחד/השמאל הנורדי הירוק בפרלמנט האירופי.

היסטוריה

המפלגה נוסדה בקפריסין הבריטית בשם "המפלגה הקומוניסטית של קפריסין" וחרטה על דגלה שתי מטרות: מאבק מעמדי ומאבק לשחרור מן השלטון הבריטי, עצמאות והגדרה עצמית. בשנת 1931 הוציא מושל קפריסין, רונלד סטורס, את המפלגה אל מחוץ לחוק. בשנת 1941 הוקמה המפלגה מחדש כמפלגה לגיטימית בשמה הנוכחי. בבחירות המוניציפליות של 1943 הציגה המפלגה מועמדים לראשות הערים לימסול ופמגוסטה. בגלגולה החדש לא הביעה המפלגה התנגדות לרעיון האנוסיס (איחוד עם יוון). אך התנגדה להשגת האיחוד מבלי לעבור תהליך מקדים של הגדרה עצמית קפריסאית במסגרת ישות אוטונומית. ב-1949, לאחר כשלון יצירת הישות האוטונומית, שינתה שוב המפלגה את הקו לתמיכה באנוסיס, אף כי היא כללה חברים ממוצא טורקי. בעת מצב החירום בקפריסין, בין 1955 ל-1959 התנגדה המפלגה לפעילות הלוחמנית של ארגון אאוקה היווני-לאומני נגד הבריטים ואנשיה הפכו למטרה עבור אנשי אאוקה, כבוגדים (זאת על אף שגם AKEL הוצאה אל מחוץ לחוק ע"י הבריטים ב-1955) וחלקם נרצחו.

בבחירות הראשונות לנשיאות קפריסין, העמידה המפלגה את יאניס קלרידיס (אביו של גלפקוס קלרידיס, נשיאה השישי של קפריסין) כמתמודד מול הארכיבישוף מקאריוס השלישי. בשנת 1965 נרצח דרוויס עלי קבאזוגלו, החבר הטורקי האחרון במפלגה, על ידי המחתרת הטורקית בקפריסין (TMT).^[1]

המפלגה גילתה תמיכה באש"ף מאז הקמתו וסייעה בפגישות בין אנשי שמאל ישראלים לאנשי אש"ף.^[2]

ב-2001 נבחר יו"ר המפלגה, דמיטריס כריסטופיאס ליו"ר בית הנבחרים של קפריסין, בתמיכת התנועה לסוציאל-דמוקרטיה והמפלגה הדמוקרטית. הוא כיהן בתפקיד עד 2006. שנתיים לאחר מכן נבחר לנשיא קפריסין, הנשיא הראשון של חברה באיחוד האירופי שהגיע ממפלגה קומוניסטית.^[3]^[4]

הישגים בבחירות

בית הנבחרים

בית הנבחרים של קפריסין
בחירות	הצבעה			מושבים
בחירות	#	%	מקום	#	±
1960	51,719	35.0	שני	5/50	-
1970	68,229	34.1	ראשון	9/35	4
1976	יחד עם התנועה לסוציאל-דמוקרטיה והמפלגה הדמוקרטית			9/35	0
1981	95,364	32.8	ראשון	12/35	3
1985	87,628	27.4	שלישי	15/56	3
1991	104,771	30.6	שני	18/56	3
1996	121,958	33.0	שני	19/56	1
2001	142,648	34.7	ראשון	20/56	1
2006	131,237	31.1	ראשון	18/56	2
2011	132,171	32.7	שני	19/56	1
2016	90,204	25.7	שני	16/56	3