מספר קוונטי יסודי
במכניקת הקוונטים, מספר קוונטי יסודי (principal quantum number), אשר מסומן ב-, הוא אחד מתוך 4 מספרים קוונטיים אלקטרוניים המתארים אלקטרון באטום.
הראשון שבהם הוא המספר הקוונטי היסודי, מתאר את הקליפה, או רמת האנרגיה של אלקטרון.[1]
תכונות
- כמשתנה בדיד, המספר הקוונטי היסודי הוא תמיד מספר שלם.
- ככל שמספר זה גדל, מספר הקליפות האלקטרוניות גדל והאלקטרון נמצא זמן רב יותר רחוק מהגרעין.
- ככל שמספר זה גדל, האנרגיה הפוטנציאלית של האלקטרון גדלה ולכן הוא פחות קשור לגרעין.
היסטוריה
המספר קוונטי היסודי נוצר לראשונה במסגרת מודל האטום הסמי-קלאסי של בוהר, כדי להבדיל בין רמות אנרגיה שונות. עם התפתחותה של מכניקת הקוונטים המודרנית, מודל בוהר הפשוט הוחלף בתאוריה מורכבת יותר - אורביטלים אטומיים. ההבדל העיקרי הוא שבמודל בוהר, מסלולי האלקטרונים, קרי האורביטלים, משויכים חד-חד ערכית לרמות האנרגיה ואילו במודל המודרני, רמות האנרגיה של האלקטרונים יכולות להיות מנוונות, כלומר, מסלולים שונים משויכים לרמות אנרגיה זהות.
עם זאת, התאוריה המודרנית עדיין כוללת את המספר קוונטי היסודי. מלבד המספר הקוונטי היסודי, ישנם מספרים קוונטים אחרים המתארים אלקטרונים קשורים כגון: מספר קוונטי זוויתי, מספר קוונטי מגנטי ומספר קוונטי ספיני.
פיתוח מתמטי
הפתרון הכללי של משוואת הגלים של שרדינגר מורכב מסופרפוזיציה של המצבים העצמיים ושל האנרגיות העצמיות המהוות ערכים עצמיים של ההמילטוניאן. אנרגיות המצבים הקשורים (האנרגיות העצמיות) של האלקטרון באטום המימן נתונות על ידי:
ערכו של הפענוח נכשל (SVG (אפשר להפעיל MathML בעזרת הרחבת דפדפן): תשובה בלתי־תקינה ("Math extension cannot connect to Restbase.") מהשרת "https://wikimedia.org/api/rest_v1/":): {\displaystyle n} נע במרווחים שלמים בין 1 לבין מספרה של הקליפה החיצונית ביותר באטום אשר מכילה את אלקטרוני הערכיות. סימון זה של רמות האנרגיה כבדידות (לא רציפות) הוצג לראשונה במודל האטום של בוהר. הרעיון פותח במשוואת שרדינגר ממודל בוהר הדו ממדי למודל פונקציית הגל התלת ממדי.
במודל בוהר, המסלולים המותרים לתנועת האלקטרונים נגזרו מהערכים המקוונטטים (הבדידים) של התנע הזוויתי המרחבי, הפענוח נכשל (SVG (אפשר להפעיל MathML בעזרת הרחבת דפדפן): תשובה בלתי־תקינה ("Math extension cannot connect to Restbase.") מהשרת "https://wikimedia.org/api/rest_v1/":): {\displaystyle L} , על פי המשוואה הבאה:
כאשר: הפענוח נכשל (SVG (אפשר להפעיל MathML בעזרת הרחבת דפדפן): תשובה בלתי־תקינה ("Math extension cannot connect to Restbase.") מהשרת "https://wikimedia.org/api/rest_v1/":): {\displaystyle n=1,2,3,\ldots} ונקרא מספר קוונטי יסודי ו-הפענוח נכשל (SVG (אפשר להפעיל MathML בעזרת הרחבת דפדפן): תשובה בלתי־תקינה ("Math extension cannot connect to Restbase.") מהשרת "https://wikimedia.org/api/rest_v1/":): {\displaystyle h} הוא קבוע פלאנק. נוסחה זו אינה נכונה במכניקה קוונטית, שבה התנע הזוויתי המרחבי, הפענוח נכשל (SVG (אפשר להפעיל MathML בעזרת הרחבת דפדפן): תשובה בלתי־תקינה ("Math extension cannot connect to Restbase.") מהשרת "https://wikimedia.org/api/rest_v1/":): {\displaystyle L} , מתואר על ידי מספר קוונטי אחר - מספר קוונטי זוויתי שסימנו הפענוח נכשל (SVG (אפשר להפעיל MathML בעזרת הרחבת דפדפן): תשובה בלתי־תקינה ("Math extension cannot connect to Restbase.") מהשרת "https://wikimedia.org/api/rest_v1/":): {\displaystyle \ell} . עם זאת נוסחה זו מתארת באופן מדויק את רמות האנרגיה הכוללת השווה לסכום האנרגיות הקינטית והפוטנציאלית.
במודל המודרני במכניקה קוונטית, המספר קוונטי היסודי,הפענוח נכשל (SVG (אפשר להפעיל MathML בעזרת הרחבת דפדפן): תשובה בלתי־תקינה ("Math extension cannot connect to Restbase.") מהשרת "https://wikimedia.org/api/rest_v1/":): {\displaystyle n} , מייצג את האנרגיה הכוללת היחסית של כל אורביטל. אנרגיה זו עולה ככל שגדל המרחק מהגרעין. אוסף כל האורביטלים האטומיים בעלי אותו הערך , מכונה קליפת אלקטרונים או רמת אנרגיה.
האנרגיה המינימלית הפענוח נכשל (SVG (אפשר להפעיל MathML בעזרת הרחבת דפדפן): תשובה בלתי־תקינה ("Math extension cannot connect to Restbase.") מהשרת "https://wikimedia.org/api/rest_v1/":): {\displaystyle E} המוחלפת במהלך אינטראקצית גל-חומר שווה למכפלת תדירות הגל הפענוח נכשל (SVG (אפשר להפעיל MathML בעזרת הרחבת דפדפן): תשובה בלתי־תקינה ("Math extension cannot connect to Restbase.") מהשרת "https://wikimedia.org/api/rest_v1/":): {\displaystyle f} בקבוע פלאנק הפענוח נכשל (SVG (אפשר להפעיל MathML בעזרת הרחבת דפדפן): תשובה בלתי־תקינה ("Math extension cannot connect to Restbase.") מהשרת "https://wikimedia.org/api/rest_v1/":): {\displaystyle h} :
עבור חלקיק קוונטי, האנרגיה אינה רציפה אלא מורכבת ממנות בדידות מעין אלו הנקראות קוונטות. ההפרש האנרגטי בין רמות אנרגיה בעלות מספר קוונטי יסודי, הפענוח נכשל (SVG (אפשר להפעיל MathML בעזרת הרחבת דפדפן): תשובה בלתי־תקינה ("Math extension cannot connect to Restbase.") מהשרת "https://wikimedia.org/api/rest_v1/":): {\displaystyle n} , שונה, קובע את ספקטרום הפליטה של החומר.
בסימון המקובל לפי הטבלה המחזורית, קליפות האלקטרונים העיקריות מצוינות כך בהתאם ל-הפענוח נכשל (SVG (אפשר להפעיל MathML בעזרת הרחבת דפדפן): תשובה בלתי־תקינה ("Math extension cannot connect to Restbase.") מהשרת "https://wikimedia.org/api/rest_v1/":): {\displaystyle n} :
- הפענוח נכשל (SVG (אפשר להפעיל MathML בעזרת הרחבת דפדפן): תשובה בלתי־תקינה ("Math extension cannot connect to Restbase.") מהשרת "https://wikimedia.org/api/rest_v1/":): {\displaystyle K \bigl(n=1\bigr)}
- הפענוח נכשל (SVG (אפשר להפעיל MathML בעזרת הרחבת דפדפן): תשובה בלתי־תקינה ("Math extension cannot connect to Restbase.") מהשרת "https://wikimedia.org/api/rest_v1/":): {\displaystyle L \bigl(n=2\bigr)}
וכן הלאה.
הקשר בין המספר קוונטי היסודי,הפענוח נכשל (SVG (אפשר להפעיל MathML בעזרת הרחבת דפדפן): תשובה בלתי־תקינה ("Math extension cannot connect to Restbase.") מהשרת "https://wikimedia.org/api/rest_v1/":): {\displaystyle n} , והמספר הקוונטי הרדיאלי, הפענוח נכשל (SVG (אפשר להפעיל MathML בעזרת הרחבת דפדפן): תשובה בלתי־תקינה ("Math extension cannot connect to Restbase.") מהשרת "https://wikimedia.org/api/rest_v1/":): {\displaystyle n_r} מבוטא כך:
כאשר, הפענוח נכשל (SVG (אפשר להפעיל MathML בעזרת הרחבת דפדפן): תשובה בלתי־תקינה ("Math extension cannot connect to Restbase.") מהשרת "https://wikimedia.org/api/rest_v1/":): {\displaystyle \ell} הוא המספר הקוונטי הזוויתי ו-הפענוח נכשל (SVG (אפשר להפעיל MathML בעזרת הרחבת דפדפן): תשובה בלתי־תקינה ("Math extension cannot connect to Restbase.") מהשרת "https://wikimedia.org/api/rest_v1/":): {\displaystyle n_r} הוא מספר הצמתים (nodes) בפונקציית הגל הרדיאלית.
ראו גם
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ Concepts of Modern Physics (4th Edition), A. Beiser, Physics, McGraw-Hill (International), 1987, מסת"ב 0-07-100144-1