המלחמה הסינו-ווייטנאמית (1075–1077)

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
המלחמה הסינו-ווייטנאמית
מפה של שתי השושלות: שושלת לי בסגול, שושלת סונג בכתום
מפה של שתי השושלות: שושלת לי בסגול, שושלת סונג בכתום
תאריכים 10751077 (כשנתיים)
מקום שושלת סונג ודאי ויאט
תוצאה

ללא הכרעה

  • נסיגה של שני הצדדים הלוחמים
  • שטחים שנכבשו על ידי כל צד הוחזרו לצד האחר ב-1082 יחד עם שבויי המלחמה[1]
הצדדים הלוחמים

שושלת לי (ממלכת דאי ויאט)

מפקדים

לי ת'ונג קיט
נונג טון דאן
טאן קאן פוק
לו און קי

גואו קואי (郭 逵)
ג'או שי (趙 禼)
ג'אנג שוג'י 張 守節)
סו ג'יאן(蘇 緘)

כוחות

הפלישה לגואנגשי: 100,000-80,000 חיילים[2]
במהלך מתקפת הנגד של שושלת סונג: כ-60,000[3]

קרב יונגז'ו: למעלה מ-2,800 חיילים[4]
מתקפת הנגד: כ-300,000 חיילים ואזרחים[5]

אבדות

20,000 חיילים נהרגו בקרב גואנגשי, מספר הנפגעים במקפת הנגד לא ידוע

כ-250,000–400,000 חיילים ואזרחים (כולל טבח ביונגז'ו); יותר ממחצית הכוחות מתו ממחלות

המלחמה הסינו-ווייטנאמית (ידועה גם כמלחמת לי-סונג) הייתה מלחמה בין שושלת לי של וייטנאם (דאי ויאט) לשושלת סונג של סין בין השנים 1075–1077. המלחמה החלה כאשר הקיסר לי הורה לפלוש לסין עם למעלה מ-100,000 חיילים. לאחר ארבעים ושניים ימי מצור על יונגז'ו (עיר הבירה של מחוז גואנגשי), הצליחו כוחות הדאי ויאט לכבוש את העיר. בתגובה לכך, ב-1076 הוביל הקיסר סונג כ-300,000 מחייליו לוייטנאם, וב-1077 הם כמעט הצליחו להגיע עד עיר הבירה טאנג-לונג, אך נהדפו על ידי הגנרל לי ת'ונג קיט. שני הצדדים נאבקו אחד בשני במשך ימים ארוכים, אך לבסוף הגנרל ת'ונג קיט הציע למפקד גואו קואי לחדול מהלחימה ולכונן שלום. קואי הסכים, ושני הצדדים הסיגו את כוחותיהם.

הערות שוליים

  1. ^ Anderson 2008, pp. 208–209.
  2. ^ 《越史略》(《欽定四庫全書·史部》第466冊),588頁。
  3. ^ 潘輝黎等. 第一章 如月大捷. 《越南民族歷史上的幾次戰略決戰》. 戴可來譯. 北京: 世界知識出版社. 1980年: 26頁.
  4. ^ 脫脫等《宋史》,卷四百四十六,列傳第二百五,13157頁。
  5. ^ 李燾《續資治通鑑長編》卷二百七十四,6700頁。
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

28538487המלחמה הסינו-ווייטנאמית (1075–1077)