המלחמה האנגלו-בורמזית השלישית
 | ||||||||||||||
| טקס חתימת הסכם הכניעה של בורמה ב-27 בנובמבר 1885 | ||||||||||||||
| מערכה: המלחמות האנגלו-בורמזיות | ||||||||||||||
| תאריכים | 7 בנובמבר 1885 – 29 בנובמבר 1885 (3 שבועות ויומיים) | |||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| קרב לפני | המלחמה האנגלו-בורמזית השנייה | |||||||||||||
| מקום | בורמה | |||||||||||||
| עילה | דחיית האולטימטום הבריטי | |||||||||||||
| תוצאה | ניצחון בריטי וסיפוח מלא של בורמה | |||||||||||||
| שינויים בטריטוריות | בורמה | |||||||||||||
| ||||||||||||||
המלחמה האנגלו-בורמזית השלישית פרצה ב-7 בנובמבר 1885 והסתיימה ב-29 בנובמבר 1885. המלחמה התחוללה ברחבי בורמה ובסיומה סופחה כל המדינה לאימפריה הבריטית בהודו והפכה לפרובינציה של הודו עד קבלת העצמאות ב-1948.
רקע
עם סיום המלחמה האנגלו-בורמזית השנייה נקבעו גבולות השליטה הבריטית בדרום בורמה אד-הוק וללא חתימה על הסכם שלום מוסדר. במסגרת זו שלחה בריטניה שגריר שישב באופן קבוע בבירת המדינה מנדליי. ב-1878, כחלק ממאבקי ירושה בבורמה, נאלץ הנציג הבריטי בבירת בורמה לעזוב את המדינה ולסיים, למעשה, את היחסים הדיפלומטים בין בורמה לבריטניה. פעולה זו החזירה לשולחן את התוכניות למלחמה נוספת מול בורמה אך מלחמות של האימפריה הבריטית באזורים אחרים בעולם דחו את פתיחת המערכה.
ב-1880 התגברה הדאגה בבריטניה עקב הידיעות על הידוק היחסים בין בורמה וצרפת, שהייתה יריבתה של בריטניה והייתה מעורבת במלחמות בהודו-סין ממזרח לבורמה. שיאם של יחסים אלו התבטא במשלחת בורמזית שהגיעה לפריז[1], נפגשה עם שר החוץ הצרפתי ודנה איתו בחתימה על ברית פוליטית וברכישת נשק. ב-1885 מימשה צרפת את ההסכם והקימה שגרירות בבירת בורמה והחלה לפעול בתחומים הכלכליים. בריטניה, שהתנגדה להתערבות זו בבורמה, פנתה לממשלת צרפת וזו החזירה את השגריר ועצרה את יוזמותיו.
ב-1881 החלה לעבוד ועדה אנגלו-בורמזית לסימון הגבול החדש בין שתי המדינות ובמסגרת זו אותרו מספר כפרים ש"פלשו" לשטח הבריטי ורק לאחר ויכוחים רבים הסכימו הבורמזים להסיג כפרים אלו מזרחה.
האירוע שהיה "הקש ששבר את גב הגמל" ביחסים בים שתי המדינות התרחש ב-1885 כשממשל בורמה הטיל קנסות על "חברת הסחר בומביי-בורמה" (אנ') הבריטית בטענה של סילוף נתוני כריתת עצי טיק בבורמה. בריטניה דחתה טענות אלו והציבה אולטימטום לבורמה שכלל את הסעיפים הבאים:
- מינוי שגריר קבוע בבירת בורמה, מנדליי.
- הקפאת התביעות נגד "חברת הסחר בומביי-בורמה" עד שהשגריר יברר תביעות אלו.
- שליטה של בריטניה על יחסי החוץ של בורמה.
- פתיחת הגבול בין בורמה לסין למסחר בריטי.
ב-9 בנובמבר 1885 הודיעה ממשלת בורמה, באופן רשמי, על דחיית האולטימטום דבר שהביא להחלטת ממשלת בריטניה לכבוש את בורמה ולהדיח את המלך.
מהלך המלחמה
כמפקד הכוח לכיבוש בורמה מונה מייג'ור גנרל הארי פרנדרגאסט (אנ') ולרשותו הועמדו כ-3,000 חיילים אנגלים, כ-6,000 חיילים הודים ו-65 תותחים. מאחר שבנתיב היבשתי צפונה עבר בג'ונגלים צפופים החליט הפיקוד הבריטי להשיט את החיילים על גבי 55 סירות קיטור ודוברות.
הכוח יצא מבסיסיו ב-14 בנובמבר 1885 והחל לשוט במעלה נהר איריוואדי (אנ'). הצבא הבורמזי לא היה מוכן למלחמה והופתע מהקצב המהיר של ההתקדמות. בשיתוף הנחתות של כוחות רגלים וירי מהאוניות הצליח הכוח להתקדם מהר במעלה הנהר ולכבוש ערים לאורכו. ב-26 בנובמבר 1885 הגיע הצי לקרבת עיר הבירה שם נפגש פרנדרגאסט עם שליחיו של מלך בורמה, ת'יבאו מין (אנ'), כדי לדון בהסכמי הכניעה.
ב-28 בנובמבר נכנע המלך וחייליו נדרשו להניח את כלי נישקם. בדיעבד הסתבר שהוראת המלך לא התקבלה על ידי רבים מהחיילים שברחו מהעיר והמשיכו לנהל מלחמת גרילה כנגד הבריטים.
המסע צפונה של השייטת הבריטית הסתיים ב-28 בדצמבר כ-400 ק"מ מצפון למנדליי ובקרבת הגבול עם סין. צעד זה נועד להדוף תביעות בעלות של סין לגבי שטחים של בורמה.
סיפוח והתנגדות
הסיפוח הרשמי של בורמה על ידי בריטניה הוכרז ב-1 בינואר 1886 ובורמה הפכה לפרובינציה של שלטון הראג' בהודו. פילדמרשל סר פרדריק רוברטס מונה כמושל בורמה כחלק מתפקידו כראש הצבאות של צבא הודו הבריטית. מול הבריטים התייצבו מורדים בורמזים שרובם היו חיילים חמושים שערקו מהצבא והתארגנו ביחידות. רוברטס התווה תוכנית ביטחונית להתמודד עם המורדים על ידי הקמת מוצבים ברחבי בורמה בהם הוצבו יחידות תגובה מהירות שנועדו להתקיף התארגנויות של המורדים. חלק מהלקח שנלמד מהמלחמה במורדים היה הצורך להחליף את היחידות הרגליות ביחידות רגלים רכובות (אנ') בעלות ניידות גדולה יותר.
על אף המאמצים הבריטים לדיכויו נמשך המרד הבורמזי עד 1896. ב-1937 נותקה בורמה מהשלטון בהודו והפכה לקולוניה עצמאית בשלטון בריטניה. ב-1948 זכתה בורמה בעצמאות.
ראו גם
לקריאה נוספת
- Hall, D.G.E. (1960). Burma. 3rd ed. London: Hutchinson University Library.
- Htin Aung, Maung (1967). A History of Burma. New York: Columbia University Press.
- Myint-U, Thant (2006). The River of Lost Footsteps: Histories of Burma. New York: Farrar, Straus and Giroux.
- Cox, Hiram (1821). Journal of a Residence in the Burmhan Empire and More Particularly at the Court of Amarapoorah. London: John Warren. Retrieved 29 October 2019.
- Charney, Michael W. Powerful Learning: Buddhist Literati and the Throne in Burma's Last Dynasty, 1752–1885. Ann Arbor: University of Michigan. 2006.
- Martin D. W. Jones, 'The War of Lost Footsteps. A Re-assessment of the Third Burmese War, 1885–1896', Bulletin of the Military Historical Society, xxxx (no.157), August 1989, pp. 36–40
- Prendergast, H.D.V. (2016). 'Memorials and trophies' - cannon in Britain from the Third Anglo-Burmese War. Journal of the Society for Army Historical Research 94, pp. 106-128.
- T R Blackburn Terence R Blackburn, The Defeat of Mandalay: The Third Anglo-Burmese War of 1885, APH Publishing Corporation, 2010
קישורים חיצוניים
- ההיסטוריה של מלחמות בורמה, באתר mission.itu.ch
- המלחמה האנגלו-בורמזית השלישית, באתר onwar.com
- המלחמה האנגלו בורמזית השלישית, באתר "בריטניקה"
- המלך ת'יבאו והמלחמה האנגלו בורמזית השלישית, באתר royalhampshireregiment
- המלחמה האנגלו בורמזית השלישית, באתר sansarlochan
המלחמות האנגלו-בורמזיות על ציר הזמן, סרטון באתר יוטיוב- המלחמות האנגלו-בורמזיות - חלק 1, סרטון באתר יוטיוב
- המלחמה האנגלו בורמזית השלישית, סרטון באתר יוטיוב
- המלחמה האנגלו-בורמזית השלישית, בביצוע תמונות מהמלחמה האנגלו בורמזית השלישית, סרטון באתר יוטיוב
הערות שוליים
- ^ הסיבה הרשמית להגעת המשלחת הייתה לימודים בתחום התעשייה
32648359המלחמה האנגלו-בורמזית השלישית