המכלול:מדריך לכתיבת ערכים

מתוך המכלול
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
תוכן וסגנון כתיבה

המדריך לכתיבת ערכים הוא מבוא קצר שמטרתו לסייע לכותבים בהמכלול בכתיבת ערכים אנציקלופדיים.

מטרת מדריך זה אינה ללמד אתכם כיצד כותבים, לשפר את סגנונכם, להעשיר את לשונכם וידיעותיכם, או לחזק את שליטתכם בדקדוק או בלשון הקודש. יעדיו צנועים יותר: להדריך אתכם אל המסלול הנכון לכתיבת ערך אנציקלופדי, ולסייע לכם במידת האפשר לא לסטות ממנו.

המדריך יוצא מנקודת הנחה שהקפדה על מספר כללי "עשה" ו"אל תעשה" פשוטים, תאפשר לכם לכתוב ערך אנציקלופדי ברמה נאותה, או לכל הפחות ערך שאחרי עריכה ושיפוץ קל יוכל להיות כזה. לכן, גם אם אתם סבורים שיכולת הניסוח שלכם אינה מן המשובחות, או שהידע שלכם בתחום שעליו אתם רוצים לכתוב אינו אנציקלופדי, אל נא תאבדו תקווה: אם תעבדו לפי השיטה, השיטה תסייע לכם והערך שתפיקו יהיה מוצלח.

איזה ערך אתם מעוניינים לכתוב?

ההחלטה הראשונה שעליכם לבצע היא איזה ערך אתם מעוניינים לכתוב. ישנן מספר דרישות יסוד, שאם אינכם יכולים לעמוד בהן, כדאי שתימנעו מכתיבת הערך:

  • מקורות: אם עומד לרשותכם רק מקור אחד, אל תכתבו את הערך. התוצאה, כמעט בוודאות, תהיה בעייתית. אם המקור הוא אנציקלופדיה אחרת, מקוונת או לא, קרוב לוודאי שבמהלך כתיבת הערך תפרו או תתפתו להפר את זכויות היוצרים של הכותבים. אם המקור הוא ספר או מאמר בעיתון, סביר להניח שהערך שתכתבו יפר גם את זכויות היוצרים וגם את כללי הכתיבה מכתיבה ללא נגיעות. לכן, ודאו שעומדים לרשותכם מספר מקורות: ספרים, מאמרים או כתבות (בעיתונות רצינית) או ערך של ויקיפדיה (ממנה מותר לתרגם, תוך מתן קרדיט) ושניים או שלושה מקורות נוספים. אם עומד לרשותכם רק ערך של ויקיפדיה, נקטו משנה זהירות בזמן הכתיבה - ייתכן שהערך מכיל טעויות, ובלי יכולת הצלבה עליכם לנקוט גישה מחמירה כלפי פרטים שאמינותם אינה ברורה. עם זאת, זיכרון אישי של מאורעות אינו מקור מבוסס דיו ויש לגבותו במקורות נוספים.
  • עניין: כדי לכתוב ערך, עליכם להתעניין בנושא. אחרת, גדולים הסיכויים שתנטשו את כתיבת הערך באמצע.
  • חקר: כדי לכתוב או לערוך ערך, עליכם להתמצא באופן בסיסי בשפה, בעולם המושגים ובהקשר של הערך. כאשר אתם כותבים ערך בנושא שאינכם בקיאים בו, עלול הערך שכתבתם לכלול טעויות. למעשה, קרוב לוודאי שהוא יכלול טעויות, שיציגו את הערך באופן משונה ויערערו את אמינותו בעיני הקוראים. שגיאה קשה אחת עלולה להאפיל, בעיני הקוראים, על שאר תוכנו של ערך נרחב ומושקע.

בהמכלול ניתן לכתוב שלושה סוגים של ערכים: ערכים ערוכים, מתוקנים או מורחבים על בסיס ערך קיים; ערכים מועתקים מויקיפדיה, עם או בלי תוספות משלכם; ערכים עצמאיים, שנכתבו כולם על ידיכם.

עריכת ערכים קיימים

עריכה משמעותית של ערכים קיימים היא בדרך כלל פעולה מורכבת, מסובכת ועדינה פי כמה מיצירת ערך משלכם: היא דורשת מכם להכיר היטב את הנושא, להיות בעלי שפה רהוטה ושוטפת, להכיר את המכלול, ורצוי גם בעלי ניסיון בעריכה.

ישנם שלושה סוגי עריכה שאתם יכולים לבצע:

  • עריכה לשונית: עריכת נוסח הערך כדי לשפרו, להבהיר נקודות סתומות בגלל ניסוח לקוי, לסלק מפגעי לשון, לתרגם מילים מלשון מדוברת ללשון תורנית וכן הלאה. אם אין לכם ניסיון קודם בעריכה, הימנעו מביצוע עריכה לשונית, כיוון שסביר להניח שתגרמו יותר נזק מתועלת. לפרטים נוספים על עריכה לשונית, ראו עריכה והמכלול:לשון תורנית.
  • עריכה טכנית: הוספת קישורים, הרחבות קלות, קישור לקטגוריות, וכן הלאה. כדי לבצע עריכה טכנית, רצוי שתהיה לכם היכרות טובה עם המכלול, או לכל הפחות עם מבנה הקטגוריות והערכים בהקשר שבו נמצא הערך. לדוגמה, אם אתם עורכים את הערך עורב המזרע, כדאי להכיר את המיון המדעי של בעלי חיים, הקטגוריות בנושא, והנהלים השוררים בין כותבי ערכים על ציפורי שיר. לפרטים נוספים על עריכה טכנית, ראו המדריך לעריכה טכנית.
  • עריכה מבנית: עריכת מבנהו ותוכנו של ערך, כדי לתקן שגיאות בסדר העניינים בתוכו ולצמצם או להרחיב חלקים מסוימים. סוג כזה של עריכה קרוב מאוד באופיו לכתיבת ערך עצמאי ולשם כך יש לקרוא את המשך המדריך להלן.

ערכים שיש לשכתב או לערוך אותם נמצאים בקטגוריות הבאות:

העתקת ושכתוב ערך מויקיפדיה

העתקת ערכים המופיעים בויקיפדיה ושכתובם הוא אחת התרומות הנפוצות והחשובות להרחבת המכלול.

כאשר אתם מעתיקים ערך קיים בויקיפדיה, ייתכן שחלק ניכר מבעיות החקר והמבנה כבר באו על פתרונן, כיוון שאתם יכולים להישען על תכנים קיימים ומבנה קיים. הסיכוי שהבעיות טופלו משתפר אם הערך שבחרתם לתרגם נבחר כערך מומלץ, אך יורד מאוד אם הערך מסומן בתבנית שמצביעה על ליקויים שזוהו בו. לשם התאמתו לסטנדרטים של המכלול יש לשכתב את הערך באספקלריה תורנית וללשון תורנית. שים לב בכל העתקה מויקיפדיה חובה לציין בסוף הערך כי הערך מועתק מויקיפדיה ובאמצעות קישור לתת קרדיט כנדרש.

ערכים הממוקמים בשם מרחב "חול" יש להשאירם בלשון העברית המדוברת ולא לשכתבו ללשון תורנית, אולם חובה להסיר מהם כל דבר הנוגד את השקפת התורה.

למידע נוסף ראו המכלול:מדריך להעתקה ושכתוב ערכים מויקיפדיה.

כתיבת ערכים

כתיבת ערכים היא התרומה החשובה והמשמעותית ביותר שאתם יכולים להעניק להמכלול. נוסף על–כך, גם אם אינכם חשים כי אתם מסוגלים לכתוב ערך באופן עצמאי או מעדיפים להעתיק או לערוך ערכים, חשוב שתבינו כיצד נבנה ערך מבחינה טכנית ותכנית, כדי שתוכלו להעתיק ולערוך ערך אחר באופן מוצלח.

כיצד ניגשים לכתיבת ערך

כתיבת ערך אנציקלופדי היא בראש ובראשונה כתיבה טכנית. היא אינה דורשת השראה מיוחדת או אפילו כשרון כתיבה מיוחד. היא דורשת, עם זאת, יכולת לעבוד באופן מדויק בהתאם למערכת כללים מוגדרת ולשלב את הידע בתוך תבנית מסוימת. במלים פשוטות: בכתיבת ערך אנציקלופדי הידע מותאם לתבנית, לא להפך.

מה צריך הערך לכלול

כל ערך אנציקלופדי בהמכלול צריך לענות בראש ובראשונה על שבע שאלות מי, מה, למי, מתי, איה, איך ולמה: מהו נושא הערך, מתי ואיה (היכן) מתרחשים הדברים, מי מעורב בהתרחשות ומדוע הדברים מתרחשים. הסיבה לכך שכל ערך חייב לענות על שאלות אלו נעוצה באופן שבו בני אדם חושבים ומרגישים. ערכים הם תיאור מסוים של המציאות או רעיונות ותפישות הקשורות בה. עבור בני אדם, הקישור לדבר מה קונקרטי: זמן, מקום, אדם והאינטראקציה ביניהם הוא דבר חיוני כדי שניתן יהיה להבין ולהפיק תועלת מקריאת הערך.

  • מי: כל ערך חייב להיות קשור לאדם מסוים, לקבוצת אנשים או לאזור מסוים שבו חיים אנשים, ולספר לקוראים משהו עליהם. הסיפור יכול להיות שלדי ותמציתי (לדוגמה, התפוצה של ציפור מסוימת עלתה או ירדה באזור מסוים, הציפור מופיעה בתנ"ך, וכן הלאה), אך הוא חייב להתקיים באופן כלשהו בערך מוצלח.
  • מה: בהמשך לשאלה מי מעורב בדבר, כל ערך חייב לענות על השאלה המתבקשת מה קרה.
  • למי: לשם למי התרחש הדבר ולאיזה תכלית, לשם ה' ותורתו או לשם אלילים ואידאולוגיות זרות, או שמא לשם דבר הרשות ותו לא. וכן לשם מי ולאיזה תכלית פעל ה' את המאורע הזה להיטיב לבריותיו ולמען כבוד שמו או להגדיל תורה ולהאדירה או שמא לתכלית נעלמת ונסתרת מעיני כל חי.
  • מתי: בערכים העוסקים באישים, באירועים, במקומות, וכדומה יש להגדיר את מסגרת הזמן שבה מתרחשים הדברים. לדוגמה, בערך על אישיות יצוין מתי היא חיה, לגבי אירוע יצוין מתי הוא התרחש, לגבי מקום - מתי הוא הוקם, וכן הלאה. לגבי ערכים על מושגים או עצמים שאינם "מתרחשים" בזמן ספציפי (לדוגמה, ערך על חיה או מושג מתמטי) חשוב להעניק לקוראים גם מסגרת זמן. מחרשה, לדוגמה, הופיע בעולם בנקודה מסוימת בזמן ושכיחותו השתמשותו ירדה במהלך המאה האחרונה. יש לציין עובדות אלו. מושג תורני מסוים, גם כן אינו מתרחש בחלל ריק: תלמיד חכם מסוים חידש את החידוש הזה בזמן מסוים, הוא חלק מבית מדרש של תקופה מסויימת, חידושו נתפרסם בבתי מדרשות פחות או יותר או פחות בנקודת זמן מסוימת, חכמי הדור קיבלו והסכימו לדבריו בזמן מסויים, וכן הלאה.
  • איה: ממש כפי שכל ערך מתרחש או מתייחס לזמן מסוים, כך הוא גם מתייחס למקום מסוים. דבר זה ברור מאליו כאשר מדברים על אנשים, מקומות או אירועים, אך בדיוק כמו שאלת הזמן, המקום חשוב לא פחות גם לגבי מושגים קונקרטיים ומופשטים.
  • איך: איך היה כל פרט ופרט במדויק ובפרוטרוט, ולא רק מה היה באופן כללי.
  • למה: זו השאלה הקריטית ההופכת כל ערך מצירוף סתמי של עובדות ואירועים, לערך אנציקלופדי. לא די שנדע מה קרה, מתי, היכן, ועל ידי מי – ערך טוב חייב לספק לנו מפתחות להבנת השאלה למה התרחשו הדברים כפי שהתרחשו.

מבנה הערך

לערך אנציקלופדי תורני יש מבנה אחיד למדי, החייב לחזור בכל ערך, לבד ממקרים חריגים מיוחדים. למבנה זה יש שתי מטרות עיקריות, הקשורות זו בזו: להעביר לקוראים מידע מקיף, ולעשות זאת כך שהקוראים יוכלו להפיק את המידע מהערך. הואיל והקוראים, כמוכם, הם בן אנוש, הערך חייב להיות מותאם לאופן, לקצב ולמתכונת שבה בני אדם רגילים לתפוש דברים. במלים פשוטות: ערך אנציקלופדי חייב להיבנות במתכונת של סיפור שיש לו התחלה, אמצע וסוף. להציב בפני הקוראים שאלה מסקרנת, ולנסות לענות עליה במסגרת הערך.

מבנה נכון לערך יכלול שלושה חלקים: פתיח, חלק אמצעי וסיום. לאחר "סיום" הערך, יפורטו המקורות לכתיבת הערך וכן הפניות למידע נוסף עבור הקורא, ואופציות ניווט שנועדו להקל על הקורא במעבר בין ערכים הקשורים עניינית זה לזה.

ראו גם: המכלול:מדריך לעיצוב דפים

פתיח

הפתיח הוא חלק חשוב ביותר בערך. הוא חייב לעמוד במשימה הקשה של מתן מענה תמציתי לששת השאלות (המענה לשאלה "איך" יינתן בחלק האמצעי ולא בפתיח) ולהיבנות כך שמי שיקרא רק את הפתיח יצליח להפיק ממנו את המידע הבסיסי והחשוב ביותר שעליו ללמוד. הפתיח צריך לענות גם על השאלה השישית, הנסתרת - מה חשיבותו של הערך? מה מייחד אדם זה מאחרים? במה שונה המאורע הזה מאלפי המאורעות אחרים המתרחשים מדי יום? מדוע טרחו הכותבים על הערך, ומדוע הוא עשוי להיות חשוב לקוראים? הימנעו מהתייחסות מפורשת לשאלה ("חשיבותה של האורז בכך שבו ה' זן את כמזון העיקרי את יותר ממחצית אוכלוסית עולמו ובכך שהחל מיום אלף הרביעי עלה האורז להיותו כחלק ממאכלי עם ישראל.") - אם התשובה לשאלה אינה מובנת מאליה בתום הפסקה הראשונה, כנראה שהערך באמת לא ראוי להיכתב.

תמונה או איור גרפי כלשהו המופיעים בראש העמוד עשויים לעתים קרובות להיות חלק חשוב בפתיח ולמצות עבור הקוראים את הדברים החשובים ביותר בערך.

קחו לדוגמה את הפסקה הפותחת בערך שד"ר:

שַׁדָּ"ר (ראשי תיבות של שָׁלִיחַ דְרַבָּנָן) היה כינויים של יהודים שנשלחו מארה"ק לקהילות הגולה כדי לאסוף תרומות לקיומו וחיזוקו של היישוב הקדוש באה"ק. צורת ההנהגה של שליחי ארץ הקודש אשר החלה בתחילת האלף השישי, והלכה וגדלה ככל שהלך וגדל הישוב בארה"ק במשך האלף השישי, הנהגה זו תרמת רבות לקשר בין בני חו"ל לבין בני ארה"ק, ולהווי של הקהילות ישראל שבכל אתר ואתר, וכעין צורת ההנהגה זו עומדת במתכונתה עד ימינו. .

הפתיח מעניק לקוראים באופן מסודר את התשובה לשאלות המתבקשות: מי (שד"ר), מה (שליח לאסוף כסף) היכן (מארץ הקודש לקהילות חו"ל), למי (לשם החזקת היישוב הקדוש בארה"ק) מתי (באלף השישי) ומעניק רמז מסקרן לגבי ההמשך לשאלה "למה" — היינו, הקשר בין צורת הנהגה זו מראשית האלף לבין מתכנתה בימינו והשפעתה בכל דור ודור על הווי של קהילות חו"ל.

חלק אמצעי

אחרי הפתיח, המשמש כפותח את התיאבון עבור הקוראים לקריאת הערך, צריך לבוא ה"איך" תוכן הערך עצמו בפרוטרוט,או אם תרצו, סיפור המעשה. גם לאופן בניית הערך יש כללים, שיוסברו להלן בחלק העוסק באופן כתיבת הערך בפועל.

סיום

לכל ערך צריך להיות סיום, שיבהיר לקוראים כי כאן מסתיים סיפור המעשה של הערך. הסיום יכול להיות בסיסי (לדוגמה, מותו של אדם, סיומה של תקופה, תוצאותיו של אירוע, השלכות של רעיון, וכדומה) ואפילו שרידי (לדוגמה, הפניה לקטגוריה הכוללת מידע נוסף).

פרקי מקורות ומידע נוסף

בכתיבה בדור המלקטים מקובל למקם בסיומו של מאמר את רשימת מקורותיו, וכן הפניות למקורות למידע נוסף. בסיום הערך יימצאו ההפניות האמורות לפי הסדר הבא:

  1. פסקה שכותרתה "עיין עוד" - פסקה זו תכיל קישורים פנימיים בתוך המכלול לנושאים בעלי חשיבות הקשורים לערך וכן לפורטלים קשורים.
  2. פסקה שכותרתה "עיין בספר" - פסקה זו תכיל רשימת ספרים בהם מידע נוסף (שאינה בהכרח רשימת מקורות של הערך). כללי כתיבת המקורות מפורטים בהמכלול:ביבליוגרפיה.
  3. פסקה שכותרתה "הערות שוליים" - פסקה זו תכיל הן הערות שוליים המכילות הערות טקסטואליות, והן הערות המהוות אסמכתאות.

אזור הניווט

בסיומו של כל ערך ישנו אזור המיועד להקל על ניווט בין ערכים שונים הקשורים זה לזה. באיזור זה ממוקמות הקטגוריות, וכן תבניות הניווט השונות.

כיצד לכתוב את הערך

בכתיבת ערך אנציקלופדי כדאי ללכת באופן שיטתי בהתאם לשלבים מוגדרים. כותבים מנוסים יכולים לדלג על שלב מסוים או לבצע את השלבים בסדר שונה, אך התוצאה הסופית היא בדרך כלל טובה פחות מאשר אילו שפסעו במשעול המותווה מראש.

לימוד וחקר

לפני שאתם מתחילים לכתוב, לימדו על הנושא שעליו בכוונתכם לכתוב. שאלו את עצמכם האם אתם מכירים את הסוגיה שממנה נגזר הערך, המראי מקומות החשובים שבה היא נידונה, המושגים, היסודות וכו' וכו'. וכן אם אתם כותבים ערך על היסטוריה האם אתם מכירים את התקופה ההיסטורית שבה מתרחש הערך, הסביבה, האנשים, המדינה, וכדומה. אינכם צריכים להחזיק בידע מושלם כדי לכתוב על נושא מסוים, אך רצוי שתדעו לכל הפחות "מי נגד מי".

התוויית המבנה

הואיל ועל כל ערך להיות מקיף את כל תחומי מקצועות התורה לכן על כל ערך להיות מחולק לשערים שערים, שער ההלכה, שער הסוגיות, שער האגדה, שער הדרושים, שער התולדות, שער הבחינה וכו' וכו'. יש ללקט את כל הדברים המרכזיים שנכתבו בספרות התורנית על אודות מושא הערך ולתמצתו ולסדרו על פי חלקה לשערים ובכל שער ושער לסדרו לפי סדר כרונולוגי מהמקדם אל המאוחר.

התוויית המבנה היא החלק החשוב ביותר בכתיבת ערך והיא כוללת, בראש ובראשונה, את קביעת סדר הדברים: מה יבוא אחרי מה. זו המשימה שכותבים רבים, מתחילים כמנוסים, נוטים להיכשל בה, אך למעשה אין סיבה: יש מתכון פשוט ומוצלח כדי לבצע זאת. בכל ערך, יש ללכת תמיד מן המוקדם למאוחר, מן הקודש לחול, מן החשוב לשולי, מן הכלל אל הפרט, מן הגדול אל הקטן, ומן הפנים אל החוץ.

לדוגמה, אם הערך עוסק באדם, מבנה הערך יכול להיצמד לקורות חייו, מלידה ועד מוות (מוקדם למאוחר). אם מדובר במלחמה מפורסמת, יש לתאר קודם כל את הרקע לה, אחר כך את המלחמה, את תוצאותיה ואת ההשלכות על המדינות, על הצבאות, ועל האנשים שעמדו בראש הצבאות. אם מדובר במוסד, יש לתאר מתי נוסד, איך עלה לגדולה ואיך דעכה חשיבותו (או נותרה בעינה), אחר כך את השלכותיו העיקריות, ולבסוף את הזוטות, אם יש בהן צורך.

דרך טובה לדעת אם המבנה שיצרתם מוצלח, היא לשאול את עצמכם לגבי כל שלב בפיתוח המבנה, האם הוא מוביל באופן טבעי לשלב הבא אחריו. לדוגמה, קחו את המבנה הבא של ערך על ר' חיים מבריסק

פתיח
שיטתו הלמדנית
קורות חייו
השלכת שיטתו הלמדנית
משפחתו
פעיליותיו הנוספים

ברור למדי כי החלקים אינם "מובילים" זה אל זה. הקוראים על יצירתו המרכזית אינם שואלים עצמם היכן נולד אלא מה היו השלכות יצירתו, אך אינם באים על סיפוקם. מבנה חלופי היה מספק לנו תוצאה טובה בהרבה:

פתיח
קורות חייו (עם אזכור לעבודותיו העיקריות ושילוב תיאור משפחתו)
'שיטתו הלמדנית
השלכות שיטתו הלמדנית
פעילויותיו הנוספים

מילוי החסר

מילוי החסר הוא השלמת המידע שהותווה בראשי הפרקים בשלב תכנון המבנה. בשלב זה תוכלו לעמוד על טיבו של המבנה שלכם, ובאיזו מידה הוא "עובד". כל פסקה בערך צריכה להיבנות כמו סיפור ממוזער: היא צריכה להיפתח בשאלה מרומזת (אף פעם לא ישירה!) והמשפט האחרון בפסקה צריך לענות על השאלה ולהוביל באופן טבעי לפסקה הבאה. לדוגמה:

החיד"א קיבל תורה בירושלים מפי גדולי הרבנים, (כאן שואלים הקוראים: ומה הוא למד?) בתחילה למד תורת הנגלה בישיבתו של רבינו יונה נבון שרבינו הפך לתלמידו המובהק. (מה קרה אחר כך?) אחרי כן למד זמן מה אצל רבינו חיים אבן עטר (האור החיים), ואצל רבי יצחק ראפאפורט, והיה לחבירו של רבינו יום טוב אלגאזי, ובישיבת המקובלים בית אל למד תורת הנסתר אצל הראש ישיבה וגדול המקובלים רבינו שלום שרעבי (הרש"ש) שהיה ראש הישיבה.(מה היה עם החיד"א אחרי לימודיו בירושלים?) ב-ה'תקט"ו נבחר מרבני ירושלים להיותו השד"ר של הישוב בארה"ק, (איך מילא את תפקידו?) ובתפקידו זה סייר רבות באירופה, על-פי חלק מהרישומים הוא יצא מארץ הקודש שלוש פעמים. (מה קרה בעקבות זאת?) מסעותיו הביאוהו לרחבי אירופה וסייר בה רבות, רבנו הותיר רושם רב בקהילות ישראל שביקר בהן, וכן בכל מקום אליו הגיע הוא בחן את אוספי הספרים שמצא, בספריות ובארכיונים, רבים מהם בכתבי יד שלא הודפסו, מהם גם העתיק בספריו.

ישנן שתי בעיות טיפוסיות שכל כותבי ערך נתקלו בהן לפחות פעם אחת בכל ערך:

  • פתיחות מיתרות: הן פתיחות פסקה שהן מיותרות דוגמאות טיפוסיות לפתיחות כאלו הן פתיחות פסקה בביטויים כמו: "אך מדוע...", "נשאלת השאלה", "עולה התהייה", "כמו כן", "למרות זאת", "עם זאת", "אחר כך", "חשוב להזכיר", "יש לציין", "כפי שראינו", "כפי שצוין לעיל", "כך התברר/הסתבר/מוכח/וכו'". הבעיה העיקרית עם פתיחות מיותרות: שהן חושפות את מבנה הכתיבה שלא לצורך ומנסות לעורר שאלות או לענות על שאלות שהקוראים היו אמורים לשאול באופן טבעי.
  • זנבות: משפטים שאינם מקושרים לפסקה שלפניהם או אחריהם ונותרו מיותמים. הכותבים הותירו אותם משום שסברו כי הם חשובים, אך לא הצליחו לקשר אותם לתוכן הערך.

כתיבת הפתיח

את הפתיח לערך עדיף לכתוב רק אחרי כתיבת הערך כולו. הסיבה לכך פשוטה: פעמים רבות, כאשר אתם מתחילים לבנות ערך ולמלא את תוכנו, אינכם יודעים לאן בדיוק יוליך אתכם הערך. ייתכן מאוד שתגלו עובדות חדשות ומפתיעות שיחייבו אתכם לשכתב את הפתיח כך שישקף אותן, או שהדגשים בערך ישתנו. הפתיח, מאחר שהוא מהווה גם פתיחה וגם מעין סיכום מראש של הערך, יצטרך להשתנות כדי לשקף את השינויים. כתיבתו אחרי השלמת כתיבת הערך תחסוך לכם את הצורך בעבודת שכתוב מיותר.

עריכת הערך

בתום כתיבת הערך עליו לעבור עריכה, הכוללת שלושה שלבים עיקריים:

  • עריכה עניינית: בחינת תוכנו של הערך, השמטת מידע טפל שראוי להשמיטו והשלמת מידע חסר, הצגת הנושאים בסדר הנכון, חלוקה לסעיפים ועוד.
  • עריכה לשונית: קריאה נוספת של הערך ותיקון שגיאות לשוניות וסגנוניות. ראו הערך עריכה והמדריך לענייני סגנון ולשון.
  • עריכה טכנית: הוספת קישורים לספרים בהיברובוקס , מיון לקטגוריות, שיפוץ קישורים פנימיים, וכדומה. ראו המדריך לעריכה טכנית.

באדיבות ויקיפדיה