מטרהורן
 | |
| מטרהורן, כפי שהוא נראה מצרמט | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| גובה | 4,478 |
| מיקום |
 שווייץ  איטליה |
| רכס הרים | הרי האלפים |
| העפלה ראשונה | 14 ביולי 1865, על ידי אדוארד וימפר ומשלחתו |
| קואורדינטות | 45°58′35″N 7°39′30″E / 45.97639°N 7.65833°E |
|
(למפת הרי האלפים רגילה)   מטרהורן | |
מַטֵרְהוֹרְן (בגרמנית: Matterhorn, בצרפתית: Mont Cervin, באיטלקית: Monte Cervino), הר הממוקם בגבול שווייץ-איטליה; המטרהורן מהווה חלק מרכס האלפים הפניניים, והוא אחד מן ההרים המוכרים ביותר ברכס זה.
ההר ממוקם על הגבול שבין שווייץ לאיטליה. בצד השווייצרי שוכנת לרגליו עיירת הקיט צרמט, ובצד האיטלקי - עיירת הקיט בריי-צ'רוויניה. על אף שפסגת ההר מושלגת במשך כל השנה, אין בהר אתרי סקי, בשל היותו תלול ולא נוח לגלישה. פסגת ההר מיתמרת לגובה של 4,478 מטרים וההעפלה הראשונה לפסגתו בוצעה בשנת 1865.
תיאור
ההר שוכן ברכס הרי האלפים על גבול איטליה - שווייץ, והוא בין ההרים הגבוהים באזור. בניגוד לרכסי הרים אחרים כגון הרי ההימלאיה או החרמון הישראלי, ההר אינו בנוי בצורה מוארכת שמשתרעת על שטח רב, אלא בנוי כפירמידה תלולה, בעלת צלעות חדות, לגובה. להר ארבע צלעות, כשכל צד נמצא לצד אחת מארבע רוחות השמיים: צפון, דרום, מזרח, ומערב. הצד המערבי הוא הגבוה ביותר. בדרך כלל מתרחשות על ההר מפולות שלגים רבות, כתוצאה מהצטברות השלג והקרח על הפסגות העליונות.
הרכס הצפון - מזרחי בהר הוא הדרך האופינית לטיפוס על ההר, משום שהיא תלולה פחות. בקרבת ההר נמצא אגם הקפוא רוב השנה.
למרות מזג האוויר והאקלים הקר בהר, צומחים בחלקיו התחתונים, בשוליו ולמרגלותיו מספר סוגי עצים. בעיקר, עצים מחטניים המסוגלים לצמוח ולחיות באקלים קר. על ההר ובסביבתו נפוצים מספר סוגי בעלי חיים הרגילים לחיות במזג אוויר קר, כגון שועלי שלג וכוס.
בשל היות ההר תלול כל כך, אין הוא מתאים לסקי כמו ההרים הקרובים אליו. דווקא בשל כך, הוא מושך אליו מטפסי הרים מקצועיים המסוגלים לעמוד באתגר הטיפוס על הר תלול כל כך. מאמצע ההר ועד פסגתו יש שלג תמידי, גם באמצע חודש יוני, שיא הקיץ, בשל האקלים הקר באזור.
היסטוריית העפלות
מטרהורן היה ההר האחרון מבין הרי האלפים העיקריים שמטפסים הצליחו לכבוש את פסגתו. זאת, לא רק בשל הקושי הטכני שבטיפוס עליו, אלא גם בגלל פחד כתוצאה מתאונות שאירעו למטפסים קודמים, שמתו בשל מפולות שלגים או בשל הצלעות התלולות של ההר.
הנסיונות הרציניים והמקצועיים הראשונים להעפלה להר היו בסביבות שנת 1858, בדרך כלל בתמיכת הממשלה האיטלקית.
למרות השכלולים בציוד הטיפוס עם השנים, חזרו רוב משלחות הטיפוס במקרה הטוב כלעומת שבאו, ובמקרה הרע נקברו תחת השלג. מפנה בניסיונות הטיפוס אירע ב-14 ביולי 1865, כאשר לאחר מספר ניסיונות כושלים, הצליחה משלחת בראשותו של מטפס ההרים הבריטי אדוארד וימפר להעפיל אל פסגת ההר דרך נתיב קל יחסית לטיפוס, שלא היה ידוע קודם. למרות ההעפלה המוצלחת, בדרך חזרה למטה החליק ראש המשלחת על אבן קרח חלקלקה, ומאחר שכל חמשת המטפסים האחרים במשלחתו היו קשורים אחד אל השני בחבל בטיחות, הדרדרו כל שאר החברים אחריו, דרך 1,400 מטרים של קרח ושלג, וכתוצאה מכך מתו רוב חברי המשלחת, מלבד אדוארד ווימפר ועוזרו, וגופותיהם נמצאו לאחר מכן מתחת לגוש קרח ענק.
בשנת 1871, הייתה לאקי ווקר לאישה הראשונה שהצליחה להעפיל אל ההר, בתמיכת לשכת המחקר האיטלקית.
מטרהורן כיום
כיום, ניתן לטפס על כל רכסי המטרהורן בכל עונות השנה, ומדריכי טיפוס עורכים הדרכות - טיפוס למטפסים מקצוענים וכן לחובבים בעיקר במשך הקיץ, על ידי אמצעים חדשניים וציוד מתקדם העוזרים בטיפוס. רק מטפסים מקצוענים יכולים לטפס עד פסגת ההר, אך ישנם מסלולים קלים יותר המתאימים גם לחובבים, שבהם ניתן להגיע רק עד לנקודה מסוימת.
בכניסה לנקודת תחילת הטיפוס, ממוינים המטפסים לפי מידת מקצועיותם. למרות הכל, בעקבות טיפוס של לא מקצוענים בלי ציוד מתאים ובלי ידע מוקדם עד לגבהים רמים וכן בעקבות מפולות שלגים, נהרגים כל שנה מספר מטפסים.
הדרך הרגילה לטיפוס היא נסיעה ברכבל עד לנקודת יציאה המתפקדת גם כאכסניה המגישה ארוחות חמות ונותנת אפשרות לינה בגובה 3,260 מטרים, ומשם להמשיך בטיפוס רגלי בהר, בעזרת מדריך או לבד.
רוב כלכלת הכפר השוכן לצד ההר, צרמט, מתבססת על המטרהורן, על ידי סיורים מודרכים בשטחו וכן מדריכי טיפוס להר ולאזור שמסביבו.
דגם מזערי של ההר קיים בדיסנילנד שבאנהיים, קליפורניה, ונקרא מזחלות מטרהורן. המתקן מוצב שם החל משנת 1959, והוא בנוי כדגם של ההר בקנה מידה של 1 ל-100 (גובהו 47 מטרים),אך הוא איננו מדויק.
ציור של ההר מופיע על גבי אריזת השוקולד "טובלרון".
ראו גם
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: מטרהורן |