הלנה דוניץ' ניווינסקה
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית מוזיקאי ריקה. הלנה דוניץ-ניווינסקה (בפולנית: Helena Dunicz-Niwińska; 28 ביולי 1915 – 12 ביוני 2018) הייתה כנרת פולנייה, חברה בתזמורת הנשים באושוויץ מתרגמת וסופרת פולנייה.
ביוגרפיה
ילידת וינה, גדלה בלבוב, שם התגוררה עם הוריה ואחיה עד שנת 1943. היא החלה לנגן בכינור בגיל עשר בקונסרבטוריון לבוב של החברה המוזיקלית הפולנית והמשיכה בלימודי פדגוגיה בשנים 1934–1939.
לאחר פרוץ מלחמת העולם השנייה היא נותרה בלבוב ונעצרה שם יחד עם אמה ב -1943. באוקטובר אותה שנה גורשה למחנה הריכוז אושוויץ-בירקנאו. ככנרת היא שולבה בתזמורת הנשים במחנה, בניהולה של אלמה רוזה.
התזמורת ניגנה בשער המחנה בשעות יציאתם וחזרתם של עובדי המחנה. בקיץ יצאו העובדים בין השעות 6–5 ושבו ב-8 בערב, ובחורף יצאו בין 8 ל-7 וחזרו ב-5. לפי אחת הגרסאות, בשלבים הסופיים של השואה, עם הגירושים ההמוניים של יהודי מזרח אירופה שנשלחו ישירות לתאי הגזים, נועדה נגינת התזמורת להרגיע את הקורבנות. המוזיקה שימרה את האשליה, שהיהודים מובלים "אל המזרח", ואיפשר לאס אס להרוג באופן יעיל יותר. עם זאת, חברת התזמורת פניה פנלון (Fénelon) הכחישה בספרה האוטוביוגרפי שהתזמורת ניגנה במהלך הסלקציות, וכינתה זאת אגדה. הנגניות נאלצו גם להופיע בקונצרטים פרטיים בימי ראשון עבור קציני המחנה, וניגנו לעיתים קרובות עבור יוזף מנגלה, שהיה חובב מוזיקה קלאסית. ביום ראשון אחד הוטל על התזמורת להופיע יחד עם קרקס גמדים; הגמדים נתנו אמון מסוים ברופא האס אס, שהתלוצץ עמם, ולאחר מכן שלח אותם לתא הגזים. התזמורת נגנה גם בקונצרטים ערב מיוחדים לאנשי האס אס, שם נוגנו יצירותיהם של אדוורד גריג, רוברט שומאן ומוצרט. היא הופיעה בתזמורת מחנה בירקנאו עד ינואר 1945, ואז פונתה למחנות ריכוז אחרים בראוונסבריק ובנוישטאדט-גלווה, שם שוחררה בשנת 1945.
לאחר השחרור נסעה לקרקוב. עד 1975 עבדה כסגנית ראש מערכת ההוצאה לאור לחינוך מוזיקלי בהוצאת המוזיקה הפולנית. היא תרגמה ספרות מקצועית.
דוניץ' ניווינסקה נפטרה ב־12 ביוני 2018 בגיל 102.
קישורים חיצוניים
- הלנה דוניץ' ניווינסקה, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
