הלן בלאו

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הלן בלאו
Helen M. Blau
לידה 8 במאי 1948 (גיל: 76)
ענף מדעי ביולוגיה
מקום מגורים

ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית

בריטניהבריטניה בריטניה
תרומות עיקריות
ביסוס העובדה שמצב ההתמיינות של תאי היונקים הוא הפיך

הלן בלאו (נולדה ב-8 במאי 1948) היא ביולוגית אמריקאית, המנהלת של מעבדת בקסטר לביולוגיית תאי גזע בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת סטנפורד. היא ידועה בביסוס העובדה שמצב ההתמיינות של תאי היונקים הוא הפיך.[1] מחקריה הראו שתכנות הגרעין מחדש והפעלת תוכניות חדשות של ביטוי גנים הם אפשריים. גילוייה פתחו את הדלת לתכנות תאי מחדש והיישום שלו לביולוגיית תאי הגזע.[2][3]

ביוגרפיה

הלן בלאו נולדה בשנת 1948 בלונדון, והיא בעלת אזרחות אמריקאית ואזרחות בריטית. היא עשתה את התואר הראשון שלה באוניברסיטת יורק שבבריטניה, ואת התואר השני והדוקטורט בביולוגיה עשתה באוניברסיטת הרווארד עם פוטיס קאפאטוס (Fotis C. Kafatos). לאחר סיום הדוקטורט המשיכה בלאו לפוסט-דוקטורט עם צ'אלרס אפשטיין (Charles J. Epstein) במחלקות הביוכימיה והביופיזיקה והמכון לגנטיקה רפואית באוניברסיטת קליפורניה שבסן פרנסיסקו. פרופ. בלאו הצטרפה לפקולטה באוניברסיטת סטנפורד ב-1978. במהלך שהותה באוניברסיטת סטנפורד קיבלה פרופ. בלאו Endowed chair ב-1999 וזכתה בתואר "המנהלת של מעבדת בקסטר לביולוגיית תאי גזע" ב-2002.[4] בלאו ידועה בתמיכתה בנשים במדע ובהצלחתה בחונכות מדעניות צעירות רבות שמהוות את הדור הבא של המנהיגות האקדמאיות בביולוגיית השריר ורפואה רגנרטיבית.

מחקרה

בשנות ה-80 ממצאיה של בלאו אתגרו את הדעה הרווחת שמצב תאי היונקים בשלב ההתמיינות, השלב שבו התאים מקבלים את תפקידם המוגדר (לדוגמה: תא גזע שמתמיין לתא דם אדום), הוא קבוע ובלתי הפיך.[1] בניסויי ההטרוקריון (Heterokaryon) המפורסמים שלה היא מיזגה תאים מתמיינים של שני זנים כדי ליצור הטרוקריונים יציבים שהם לא מתחלקים.[5] כך גילתה שגנים שבעבר היו שקטים יכולים לפעול שנית. כתוצאה מכך, קרטינוציטים (Keratinocytes), הפטוציטים (Hepatocytes) ופיברובלסטים (Fibroblasts) של בני אדם ביטאו גני שריר שבדרך כלל הם מעולם לא היו מבטאים. ממצאי העבודה הראו שהמצב בשלב ההתמיינות דורש רגולציה מתמשכת, באופן כזה שיונע תכנות הגרעין מחדש למצב מתמיין אחר.[6][7] תגליותיה קידמו את התחום של ביולוגיית תאי הגזע ורפואה רגנרטיבית.[8]

בלאו אפיינה תאי גזע בשריר והראתה שהם לא מתפקדים בהזדקנות ובניוון שרירים.[9][10][11] היא הראתה שתאי גזע מאבדים את הפוטנציאל ההתחדשותי שלהם כשהם גדלים בצלחות פלסטיק מסורתיות. היא התגברה על המגבלה הזאת בכך שדימתה מיקרו-סביבות ביו-מהונדסות שמחקות מאפייני רקמה ונישה של תאי גזע.[12][13][14] בלאו יישמה גישה זו כדי לזהות מולקולות שמסוגלות "להחיות מחדש" את הפונקציה של אוכלוסיית תאי הגזע הזקנים ולשפר את התחדשות השריר.[11]

בלאו הראתה שתפקוד לקוי של טלומרים, בשילוב מחסור בדיסטרופין, משחק תפקיד מרכזי בהתנוונות השריר השלדי, ומאפיין קרדיומיופתי קטלני של ניוון השרירים (על שם דושן).[15] טכנולוגיות המעבדה החדישות שלה מאפשרות הארכה מהירה ועמידה של טלומרים כדי להתגבר על תפקוד לקוי תאי עקב טלומרים קצרים.[16]

במעבדתה של ד"ר בלאו יישמו שיעורים אבולוציוניים מטריטונים וסלמנדרות, אשר מחדשים את גפיהם, כדי לזהות גנים שמהווים מחסומים להתחדשות.[17][18]

סימן היכר של מחקרה של בלאו הוא הפיתוח והיישום של טכנולוגיות חדשניות. אחד מגילוייה נמצא בשימוש נרחב בגילוי סמים.[19] הדמיה פולטת אור לא פולשנית מאפשרת אבחנה ברגישות גבוהה של פונקציית ההתחדשות תאי גזע של שריר אין ויוו (באורגניזם חי).[11][12][20]

פרסים ותוארי כבוד

חיים אישיים

הלן בלאו נולדה באנגליה ובילתה את רוב הילדות שלה בארצות הברית. לאחר מכן גרה באירופה עד שעברה לארצות הברית כדי לסיים את לימודיה בתיכון. היא יודעת צרפתית וגרמנית. אביה, ג'ורג' בלאו (George E. Blau), היה ראש ההיסטוריונים באירופה של ממשלת ארצות הברית. אימה, גרטרוד בלאו (Gertrud M. Blau), הייתה מדריכה לספרות השוואתית באוניברסיטת היידלברג. הוריה של בלאו עודדו אותה ואת אחותה, אווה בלאו, להתמיד בהשכלה גבוהה. היא נשואה לפרופסור דייוויד שפיגל (David Spiegel), חוקר פסיכיאטר באוניברסיטת סטאנפורד. יש להם שני ילדים: דניאל בלאו שפיגל, ארכיטקט,[21] ויוליה בלאו שפיגל, עורכת דין.[22]

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 Blau, H. M.; Pavlath, G. K.; Hardeman, E. C.; Chiu, C. P.; Silberstein, L.; Webster, S. G.; Miller, S. C.; Webster, C. (1985-11-15), Plasticity of the differentiated state, Science
  2. ^ pubmeddev, Blau HM - PubMed - NCBI, www.ncbi.nlm.nih.gov
  3. ^ Blau Lab, web.stanford.edu (באנגלית)
  4. ^ Brian K. Kennedy, PhD, in conversation with Helen M. Blau, PhD, Director, Baxter Laboratory for Stem Cell Biology, Vimeo (באנגלית)
  5. ^ Jason H. Pomerantz, Semanti Mukherjee, Adam T. Palermo, Helen M. Blau, Reprogramming to a muscle fate by fusion recapitulates differentiation, Journal of Cell Science 122, 2009-04-01, עמ' 1045–1053 doi: 10.1242/jcs.041376
  6. ^ H. M. Blau, D. Baltimore, Differentiation requires continuous regulation., The Journal of Cell Biology 112, 1991-03-01, עמ' 781–783 doi: 10.1083/jcb.112.5.781
  7. ^ Helen M. Blau, Differentiation Requires Continuous Active Control, Annual Review of Biochemistry 61, 2003-11-28, עמ' 1213–1230 doi: 10.1146/annurev.bi.61.070192.010025
  8. ^ Shinya Yamanaka, Helen M. Blau, Nuclear reprogramming to a pluripotent state by three approaches, Nature 465, 2010-06-10, עמ' 704–712 doi: 10.1038/nature09229
  9. ^ Alessandra Sacco, Foteini Mourkioti, Rose Tran, Jinkuk Choi, Short Telomeres and Stem Cell Exhaustion Model Duchenne Muscular Dystrophy in mdx/mTR Mice, Cell 143, 2010-12-23, עמ' 1059–1071 doi: 10.1016/j.cell.2010.11.039
  10. ^ Foteini Mourkioti, Jackie Kustan, Peggy Kraft, John W. Day, Role of Telomere Dysfunction in Cardiac Failure in Duchenne Muscular Dystrophy, Nature cell biology 15, 2017-02-27, עמ' 895–904 doi: 10.1038/ncb2790
  11. ^ 11.0 11.1 11.2 Benjamin D. Cosgrove, Penney M. Gilbert, Ermelinda Porpiglia, Foteini Mourkioti, Rejuvenation of the aged muscle stem cell population restores strength to injured aged muscles, Nature medicine 20, 2017-02-27, עמ' 255–264 doi: 10.1038/nm.3464
  12. ^ 12.0 12.1 PM Gilbert, KL Havenstrite, KEG Magnusson, A Sacco, Substrate elasticity regulates skeletal muscle stem cell self-renewal in culture, Science (New York, N.Y.) 329, 2010-08-27, עמ' 1078–1081 doi: 10.1126/science.1191035
  13. ^ Penney M. Gilbert, Stephane Corbel, Regis Doyonnas, Karen Havenstrite, A single cell bioengineering approach to elucidate mechanisms of adult stem cell self-renewal, Integrative Biology 4, 2017-02-27, עמ' 360–367 doi: 10.1039/c2ib00148a
  14. ^ Matthias P. Lutolf, Penney M. Gilbert, Helen M. Blau, Designing materials to direct stem-cell fate, Nature 462, 2009-11-26, עמ' 433–441 doi: 10.1038/nature08602
  15. ^ Alessandra Sacco, Foteini Mourkioti, Rose Tran, Jinkuk Choi, Short Telomeres and Stem Cell Exhaustion Model Duchenne Muscular Dystrophy in mdx/mTR Mice, Cell 143, 2010-12-23, עמ' 1059–1071 doi: 10.1016/j.cell.2010.11.039
  16. ^ John Ramunas, Eduard Yakubov, Jennifer J. Brady, Stéphane Y. Corbel, Transient delivery of modified mRNA encoding TERT rapidly extends telomeres in human cells, The FASEB Journal 29, 2017-02-27, עמ' 1930–1939 doi: 10.1096/fj.14-259531
  17. ^ Helen M. Blau, Jason H. Pomerantz, Re“evolutionary” Regenerative Medicine, JAMA : the journal of the American Medical Association 305, 2011-01-05, עמ' 87–88 doi: 10.1001/jama.2010.1938
  18. ^ Winslow, Gautam Naik And Ron (2010-08-06). "New Clues on Regrowing Tissue". Wall Street Journal. ISSN 0099-9660. נבדק ב-2017-02-27.
  19. ^ Georges von Degenfeld, Tom S. Wehrman, Helen M. Blau, Imaging β-Galactosidase Activity In Vivo Using Sequential Reporter-Enzyme Luminescence, Methods in molecular biology (Clifton, N.J.) 574, 2009-01-01, עמ' 249–259 doi: 10.1007/978-1-60327-321-3_20
  20. ^ Alessandra Sacco, Regis Doyonnas, Peggy Kraft, Stefan Vitorovic, Self-renewal and expansion of single transplanted muscle stem cells, Nature 456, 2008-11-27, עמ' 502–506 doi: 10.1038/nature07384
  21. ^ SAW, SAW // Spiegel Aihara Workshop (באנגלית)
  22. ^ Julia Spiegel | LinkedIn
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

33640592הלן בלאו

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=הלן_בלאו&oldid=2055535"