הלבנת מטבעות מבוזרים

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הלבנת מטבעות מבוזריםאנגלית: Cryptocurrency Laundering; גם Cryptocurrency Tumbler או Cryptocurrency Mixer)[1] היא פעולת ערבוב מטבעות מבוזרים הניתנים לזיהוי והטמעתם בכספים דיגיטליים אחרים, במטרה לטשטש את מקורם[2]. גוף המציע שירותים מסוג זה נקרא לרוב "מיקסר", ועושה זאת על ידי הטמנת מטבעות ממקורות שונים במאגר כספי משותף למשך תקופת זמן ארוכה, שבסופה נשלח הכסף לכתובות ארנקים מרובות בפרקי זמן אקראיים.

על מרבית רשתות הבלוקצ'יין בנויים כלים שבאמצעותם ניתן לאתר את כלל העסקאות שנעשו ברשת ולעקוב אחר שבילי המטבעות, כגון יומן מבוזר או אקספלורר, אולם התהליך המתואר לעיל מקשה מאוד על השימוש בהם לשם כך.

תהליך ההלבנה

ספקי שירותי ההלבנה פועלים לרוב בדמות פלטפורמות אינטרנטיות המציעות ללקוחותיהן דרך להסתיר את הקשר בינם לבין כספם. מדינות רבות מחייבות חברות בלוקצ'יין ובורסות למטבעות מבוזרים ונכסים דיגיטליים לערוך תהליכי זיהוי בטרם יאפשרו למשתמשים לסחור בהן, כחלק מהמאבק בהלבנת הון וארגוני טרור, וכן לשם יישום פיקוח על ציות לחוקי מס. מצב זה מונע את האנונימיות שהובטחה מלכתחילה על ידי טכנולוגיית הבלוקצ'יין, ויוצר צורך בקרב משתמשיה להחזיר את פרטיותם לידיהם.

התערבותם של גופים ממשלתיים בענף כגון הסוכנות לביטחון לאומי או מחלקת המשפטים של ארצות הברית נודעה זה מכבר[3], אם כי יכולות האיתור שלהן אינן יוצאות דופן במורכבותן. כל אדם יכול לעקוב אחר עסקאות הנעשות על גבי רשתות בלוקצ'יין, אשר מטבען דוגלות בשקיפות, ומציגות את כלל התנועות הכספיות הנעשות עליהן ואת כתובות הארנק אליהן הכספים נשלחים, ביומן מבוזר.

במערכת הכלכלית המסורתית הלבנת כספים נעשית בדרך כלל על ידי שימוש בחברות קש, מקלטי מס, ובנקים הדוגלים במדיניות נוקשה של פרטיות פיננסית, במקומות כגון איי קיימן או איי הבהאמה. בעולם הבלוקצ'יין, לעומת זאת, טבעם המבוזר של ארגונים וישויות מחייב הסתגלות עסקית מתאימה.

ההלבנה נעשית על ידי שבירת המטבעות המבוזרים לחלקיהם, כאשר נכסים מסוימים ניתנים לחלוקה עד למיליונית היחידה ואף מעבר לכך (כלומר 0.0000000), וערבובם בבריכה כספית משותפת המכילה הון השייך למשתמשים רבים. לעיתים מוחלפים המטבעות המקוריים במטבעות מסוג אחר, מועברים בין רשתות בלוקצ'יין שונות, נשלחים לפלטפורמות מסחר המכילות בריכות נזילות משלהן, וכיוצא בזאת.

בתום התהליך, ולאחר גביית עמלות שירות הנעות במרבית המקרים בין 0.3 ל-3 אחוזים מסך המטבעות שהולבנו, מוחזר הכסף ללקוח[4][5]. לעיתים נשלח הכסף לכתובת ארנק שונה מהכתובת המקורית אשר העבירה אותו לספק השירות, וייתכן כי יישלח גם למספר רב של כתובות. אמצעי זהירות נוסף עשוי להיות החזרת מטבעות מסוג אחר ללקוח, לדוגמה אם ביקש משתמש מסוים להסוות מטבעות ביטקוין, יוחזרו לו מטבעות אתריום השווים בערכם למטבעות המקוריים.

הלבנת המטבעות עוזרת אמנם להגן על פרטיות הכסף ועל זהות בעליו, אולם עשויה לכסות על קיומה של פעילות פלילית נסתרת כגון הלבנת הון והתחמקות מתשלומי מס, או להסוות כספים תמימים למראה השייכים למעשה לארגוני טרור או לחברים בפשע מאורגן.

טכנולוגיה מובנית

רשתות בלוקצ'יין מסוימות מסוגלות לספק אנונימיות וסודיות בעצמן וללא כל צורך בשירותי תיווך של צד שלישי. מערכת המטבע המבוזר מונרו, לדוגמה, משלבת טכניקות טשטוש שונות כגון חתימות טבעת דיגיטליות, הוכחות באפס ידיעה ושימוש בכתובות חשאיות. הרשת מכילה יומן מבוזר פומבי המציג את כלל העסקאות שנעשו באמצעות המטבע, אך אינה חושפת את כתובות המוענים והנמענים[6].

רשתות עמית לעמית

פלטפורמות הלבנה הפועלות בשיטת עמית לעמית משמשות כמקום מפגש לבעלי מטבעות בו הם יכולים לתקשר ביניהם ולהגיע להסכמה משותפת על אופן הפעילות הרצויה. שיטה זו יעילה במניעת תשלום עמלות שירות לצד שלישי, ועשויה למנוע גניבות בידי ספקי שירות זדוניים.

היסטוריה

אתר האינטרנט "ערפל הביטקוין" (Bitcoin Fog) שימש בדצמבר 2013 כפלטפורמת הלבנה ל-96 אלף מטבעות ביטקוין אשר נגנבו משוק הכבשים, אתר למסחר אנונימי אשר היה בנוי על דפדפן התוכנה תור[7]. בפברואר 2015 נגנבו כ-7,170 מטבעות ביטקוין בשווי של כ-1.75 מיליון דולר מהבורסה הסינית Bter, אשר תיעוד עסקאותיהם זיהו מאוחר יותר כי הולבנו באותו אתר[8]. באפריל 2021 עצרו הרשויות הפדרליות של ארצות הברית את מייסד האתר, אדם ממוצא שוודי-רוסי בשם רומן סטרלינגוב, באשמת הלבנת הון, הפעלת עסק לא מורשה להחלפת כספים, והחלפת כספים ללא רישיון, בטענה כי במהלך עשר שנות הפעילות של האתר הוא שימש להלבנת 1.2 מיליון מטבעות ביטקוין בשווי מוערך של כ-335 מיליון דולר[9][10][11].

הערות שוליים

  1. ^ "How to steal Bitcoin in three easy steps", The Verge, Adrianne Jeffries, December 19, 2013; Archived From The Original On December 29, 2021.
  2. ^ "The Cryptocurrency Tumblers: Risks, Legality and Oversight", Usman W. Chohan, November 30, 2017; PDF; Archived From The Original On December 29, 2021.
  3. ^ "The NSA worked to 'track down' Bitcoin users, Snowden documents reveal", The Intercept, Sam Biddle, March 20, 2018; Archived From The Original On December 29, 2021.
  4. ^ "What is a tumbler and is cryptocurrency tumbling safe", Freeman Law; Archived From The Original On December 29, 2021.
  5. ^ "Bitcoin tumbler: The business of covering tracks in the world of cryptocurrency laundering", International Business Times, Ian Allison, June 23, 2021; Archived From The Original On December 29, 2021.
  6. ^ "Monero, the Drug Dealer's Cryptocurrency of Choice, Is on Fire", Wired, Andy Greenberg, January 25, 2017; Archived From The Original On December 10, 2018.
  7. ^ "A Thief Is Attempting To Hide $US100 Million In Stolen Bitcoins —  And You Can Watch It Live Right Now", Business Insider, Jim Edwards, December 4, 2013; Archived From The Original On December 29, 2021.
  8. ^ "Chinese Bitcoin exchange Bter will pay back users after losing $1.75 million in cyberattack", The Next Web, Abhimanyu Ghoshal, March 12, 2015; Archived From The Original On December 29, 2021.
  9. ^ "Feds Arrest an Alleged $336M Bitcoin-Laundering Kingpin", Wired, Andy Greenberg, April 27, 2021; Archived From The Original On December 29, 2021.
  10. ^ "Feds arrest founder of bitcoin ‘mixer’ they say laundered $335 million over ten years", The Verge, Kim Lyons, April 29, 2021; Archived From The Original On December 29, 2021.
  11. ^ "Individual Arrested and Charged with Operating Notorious Darknet Cryptocurrency 'Mixer'", The United States Department Of Justice, April 28, 2021; Archived From The Original On December 29, 2021.
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0