הכתרת זמרי-לים
 | |
| ציור הקיר במוזיאון הלובר | |
| פרטי הממצא | |
|---|---|
| סוג | ציור קיר או תמשיח |
| חומרים | טיח, טמפרה, צבעי פרסקו |
| רוחב | 2.5 מטרים |
| גובה | 1.7 מטרים |
| יצירת הממצא | |
| תאריך יצירה | המאה ה־18 לפנה"ס |
| הוזמן על ידי | זמרי־לים, מלך מָרי |
| תרבות | אמורית |
| פרטי האתר והחפירה | |
| תאריך גילוי | 1935–1936 |
| התגלה בידי | אנדרה פארו (אנ') |
| שם אתר | הארמון המלכותי (אנ') במָרי |
| פרטי הממצא כיום | |
| מיקום נוכחי | מוזיאון הלובר |
| מזהה קטלוגי | AO 19826 |
הכתרת זמרי־לים הוא ציור קיר צבעוני גדול שהתגלה בארמון המלכותי (אנ') בעיר העתיקה מָרי שעל הפרת. התמשיח, שראשיתו במאה ה־18 לפנה"ס, מתאר את זמרי־לים, מלך מָרי, המקבל טבעת ומטה (אנ'), סמלי השלטון, מהאלילה עשתרת/אישתר.[1]
הציור התגלה באתרו על הקיר המקורי הממוקם מול הפתח הגדול אל הפודיום המוביל לחדר הכס של הארמון. הוא התגלה על ידי הארכאולוג הצרפתי אנדרה פארו (אנ') במהלך חפירות במָרי בשנים 1935–1936. הציור מוצג כעת במוזיאון הלובר.[1]
סקירה כללית
תיאור
הציור מורכב משלושה לוחות אנכיים המסודרים בסימטריה, כאשר שני החלקים החיצוניים ממסגרים את המרכזי.[2] הלוח האמצעי מחולק אופקית לשני חדרים מלבניים הממוסגרים בשישה קווים מקבילים בצבעים שונים.[3] הסימטריה בציור מקלה על שחזור החלק הפגוע בלוח השמאלי.[2]
החדר העליון בלוח האמצעי הוא מרכז ציור הקיר ומתאר את זירת האינווסטיטורה, ההמלכה. הוא מכיל חמישה אנשים העומדים על רקע ריק. אישתר עטורת הקובע האלילי שלה, כשכלי נשק בולטים מאחורי כתפיה וחרב מגל בידה השמאלית, מציגה בפני המלך את טבעת ומטה (אנ'), סמלי שלטון. המלך מושיט את ידו השמאלית אל האלילה, ואילו ידו הימנית מתוארת כנגד פניו בתנוחת כבוד או תפילה. משני צדי המלך ואישתר עומדת האלילה לַמַה, אלילת התפילה לשלום המלך (אנ') הזוטרה במסופוטמיה, חובשת קובע עם קרניים. מימין ניצב נינשובור (אנ'), הסוּכַּל (אנ') (המשרת) של אישתר.[3]
החדר התחתון הוא סימטרי. בחדר נראית האלילה לַמַה נוסכת מים מכד עגול. צמחים נובטים מהאגרטל, ודגים שוחים בנהר הננסך וזורם מהכד.[4]
שני הלוחות החיצוניים מתארים גן של דקלים ועץ מיתולוגי נוסף עם גזע אדום ועלים כחולים. האלילה לַמַה עומדת בגן, משני צדי הסצנה המרכזית, ומרימה את ידיה בתפילה. שלוש חיות מיתיות, אריה, כרוב, ושור עם ראש אדם, מתוארות כל אחת על קו מקביל לקרקע. החיות ממוקמות באופן סימטרי מכל צד, ופונות לעבר הסצנה המרכזית בציור. יונים מעופפות מופיעות מעל הדקלים.[3]
פרשנות
הציור ככל הנראה משקף את המבנה האמיתי של הארמון שבו נמצא ציור הקיר. החדר התחתון בלוח האמצעי משקף את חדר הפודיום שבו התגלה גוף פסל של אֵלילה הדומה לאלילה לַמַה המתוארת בציור הקיר. הפסל החזיק אגרטל שממנו זרמו מים ממש. חדר הפודיום נפתח לחדר הכס, שם מתרחשת החקירה. עצי הדקל המתוארים בלוחות הצדדיים מייצגים עצים ממשיים שנשתלו בחצר הארמון.[1][5]
החדר התחתון בלוח האמצעי מסמל את מסמל את הפריון והשגשוג של שלטונו של זמרי־לים, כפי שמבטאים המים, הצמחים הנובטים והדגים.[4] היונים בגינה מסמלות את היבט השלום של אישתר, ומאזנות את האריה המסמל את התוקפנות של אותה אלילה.[3]
הסמלים והאיקונוגרפיה בציור הקיר מושווים לעיתים קרובות לדמויות על גבי מצבת עמורפי.[6]
תיאור המלך מקבל את סמלי המלוכה מהאלילים במבנה באמצע גן עם חיות מיתולוגיות, בינהן כרובים, וכן הדמויות המחזיקות כדים מהם בוקעים נהרות ב”אַרְבָּעָה רָאשִׁים” (בראשית, ב', י'), הושוו לסיפור גן עדן, ובעיקר לתיאור מלך צור בו בקינת יחזקאל על צור.[7]
שחזור
הפרסקו השתמר בצורה גרועה בשל תנאי האזור והרס הארמון בשריפה כאשר חמורבי בזז את העיר ב־1760 לערך לפנה"ס. הציור עבר מספר שחזורים וצביעה מחדש, רובם נוקו לאחרונה על ידי הלובר. הניקוי חשף כמה פרטים שלא נראו עד כה, כולל הדגים במים שננסכו. הניקוי גם החזיר קצת ברק לצבעי הציור.[1]
גלריה
-
החדר המרכזי המתאר את האינווסטיטורה -
האריה המכונף מסמל את התקיפות של אישתר -
האלה לַמַה נוסכת מים מכד עגול -
הלוח השמאלי והאמצעי -
הלוח הימני והאמצעי
ראו גם
לקריאה נוספת
- André Parrot, Les fouilles de Mari, Syria. Archéologie, Art et histoire 18, 1937, עמ' 54–84 doi: 10.3406/syria.1937.4032 – דו"ח החפירה בה התגלה ציור הקיר
- André Parrot, Peintures du Palais de Mari, Syria. Archéologie, Art et histoire 18, 1937, עמ' 325–354 doi: 10.3406/syria.1937.4006
- Schmandt-Besserat, Denise (2007). When Writing Met Art: From Symbol to Story. Austin, Texas: University of Texas Press. ISBN 9780292713345.
- Kuhrt, Amélie (1997). Ancient Near East C. 3000–330 BC. London: Routledge. ISBN 978-0-415-16763-5.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 Iselin, Claire. "Mural painting". Musée du Louvre. נבדק ב-17 ביולי 2022.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ 2.0 2.1 Schmandt-Besserat, Denise (2007). When Writing Met Art: From Symbol to Story. Austin, Texas: University of Texas Press. p. 55. ISBN 9780292713345.
- ^ 3.0 3.1 3.2 3.3 Schmandt-Besserat, Denise (2007). When Writing Met Art: From Symbol to Story. Austin, Texas: University of Texas Press. p. 58. ISBN 9780292713345.
- ^ 4.0 4.1 Schmandt-Besserat, Denise (2007). When Writing Met Art: From Symbol to Story. Austin, Texas: University of Texas Press. p. 59. ISBN 9780292713345.
- ^ André Parrot, Les fouilles de Mari, Syria. Archéologie, Art et histoire 18, 1937, עמ' 79–78 doi: 10.3406/syria.1937.4032
- ^ Kuhrt, Amélie (1997). Ancient Near East C. 3000–330 BC. London: Routledge. p. 102. ISBN 978-0-415-16763-5.
- ^ אליה שמואל הרטום, יחזקאל – צלומים ומפות מקוריים בצבעים, יבנה, 1989, תורה נביאים כתובים – מפורשים פרוש חדש בצרוף מבואות, עמ' 31
35674613הכתרת זמרי-לים