הכתרת ויליאם הרביעי ואדלייד
הכתרתם של ויליאם הרביעי ורעייתו אדלייד למלך ומלכת הממלכה המאוחדת התרחשה ביום חמישי, 8 בספטמבר 1831, למעלה מארבעה עשר חודשים לאחר שעלה לכס המלכות של הממלכה המאוחדת בגיל 64. הוא היה האדם המבוגר ביותרלעלות על כס המלוכה עד צ'ארלס השלישי ב-2022. הטקס נערך במנזר וסטמינסטר לאחר תהלוכה פומבית ברחובות לונדון. התהלוכה יצאה מארמון סנט ג'יימס, אליו חזרו המלך והמלכה מאוחר יותר כחלק מתהלוכה שנייה לאחר הטקס.
רקע
ויליאם הרביעי ירש את אחיו ג'ורג' הרביעי ב-26 ביוני 1830. ראש הממשלה הראשון בתקופת מלכותו היה ארתור ולסלי, הדוכס הראשון מוולינגטון, שהנהיג ממשל טורי כאוטי מאז ינואר 1828. באותה תקופה ועד 1867, הורשת הכתר הובילה אוטומטית לפיזור הפרלמנט, ולכן היה צורך בבחירות כלליות עם הצבעה בין ה-29 ביולי ל-1 בספטמבר 1830. למרות שמותו של המלך ג'ורג' הרביעי היה הסיבה הרשמית לבחירות, חשיבותם בהיסטוריה החוקתית הבריטית הייתה שהרפורמה האלקטורלית הייתה הנושא המרכזי של הבחירות. המפלגה הטורית (השמרנית) בראשות ארתור ולסלי זכתה לרוב בבחירות אך מחלוקות מתמשכות בנושא הרפורמה הביאו להצבעת אי אמון ב-15 בנובמבר 1830. ולסלי נאלץ להתפטר, וב-22 בנובמבר הקים צ'ארלס גריי ממשלה עם רוב של המפלגה הוויגית אשר העבירה בסופו של דבר את חוק הרפורמה של 1832. הכתרתו של ויליאם הרביעי עמדה בצל הסערה הפוליטית של אותה תקופה, בזמן שהצעת החוק הרפורמית עדיין הייתה בדיונים.[1]
"אומת חצי-הכתר"
ההכתרה של ויליאם, בעקבות זו של ג'ורג' הרביעי ב-19 ביולי 1821, הייתה השנייה מבין שלוש שנערכו במאה התשע-עשרה. ההכתרה הבאה הייתה זו של אחייניתו ויורשתו, המלכה ויקטוריה, ביום חמישי, 28 ביוני 1838.
לפי ההיסטוריון רוי סטרונג, לוויליאם הרביעי הייתה "סלידה מטקסים" והוא רצה לוותר לחלוטין על טקס ההכתרה.[1] הוא הודה שיש הכרח חוקתי אך התעקש שאסור לטקס או לתהלוכה להיות קשורים לאולם וסטמינסטר. הכרזה זו הכעיסה את השמרנים, שכינו את האירוע "אומת חצי הכתר". כפי שסטרונג אומר, ההתעקשות של ויליאם "סימנה את סופה של שורה שלמה של טקסים סמליים שהיו נהוגים עוד מימי הביניים, כולל משתה ההכתרה, הטקס של אלוף המלך של השלכת הכפפה, ופעולות אינסופיות הקשורות לבעלות על הקרקע".[2]
המלך ויליאם והמלכה אדלייד נסעו אל הטקס וממנו בכרכרת זהב הקרויה גם כרכרת ההכתרה שנוצרה עבור ג'ורג' השלישי ב-1762 והשתמשו בו בכל ההכתרות משנת 1831. היה זה מחזה פומבי להמונים.[2] המלך לבש את מדי האדמירל שלו והמלכה לבשה שמלה לבנה עם זהב.[1]
מבחינת עלות, המלך והממשלה סירבו לחזור על הקיצוניות של ההכתרה המפוארת של אחיו ב-1821, שעלתה 240,000 ליש"ט (השווה ל-£21,800,000 בשנת 2021), אז הם הלכו לקיצוניות הפוכה והוציאו רק 30,000 ליש"ט על אירוע "במחיר מוזל" (שווה ערך ל-£2,900,000 בשנת 2021). שבע שנים מאוחר יותר, ההכתרה של המלכה ויקטוריה תוקצבה ב-70,000 פאונד כדי להשיג פשרה בין שני הקצוות.
תהלוכה ציבורית והמוני העם
_-_The_Coronation_Procession_of_William_IV_(X)_-_RCIN_405998_-_Royal_Collection.jpg)
ההכתרה היוותה בסיס למה שנהוג כיום בהכתרת מלכי בריטניה. החלר מהשילוב בין טקסים דתיים לחילוניים. עד ההכתרה הזו היה נהוג טקס דתי באולם וסטמינסטר שלאחריו יש תהלוכה רגלית מעבר לכביש אל מנזר וסטמינסטר. המונרך החדש היה הראשון לנסוע במרכבת ההכתרה בליווי פרשים.[2] המונרך החדש נסע במרכבה אל המנזר וממנו, והחל במסורת שנהוגה מאז בכל ההכתרות. התקציב הושקעכ כולו בתהלוכה ולכן לא היה משתה הכתרה שהיה נהוג קודם לכן.[2] בניגוד להכתרת המלכה ויקטוריה ב-1838, לא ניתן שיקול אמיתי לעניין הבידור הציבורי והאנשים נאלצו להסתפק בשתי התהלוכות בין סנט ג'יימס למנזר ובחזרה. בשעה 5 בבוקר נורו יריות תותח בהייד פארק. בשעה 9 בבוקר עזבה משפחת המלוכה את הארמון במרכבה מלכותית. שעה לאחר מכן המלך והמלכה יצאו אף הם במרכבת הזהב. המרכבות, בליווי חיל הפרשים הבריטי, משמר החיים, עברו לאורך רחוב המאל אל צ'רינג קרוס ולאחר מכן לאורך וייטהול אל המנזר. לאורך המסלול, שלאורכו הוצבו שומרים רגליים, נבנו יציעים זמניים לצופים, אלו בצ'רינג קרוס יכלו להכיל עד שלושת אלפים איש. תהלוכת השיבה יצאה מהמנזר בשעה 15:30 במזג אוויר נאה. באותו ערב, "השדרה החדשה", הידועה כיום בשם המאל, הוארה ונפתחה לראשונה לקהל.
הטקס
למרות השמטת חלקים גדולים מהטקס, הטקס נותר ללא שינוי במידה רבה מאז ההכתרה הקודמת, שהתבססה בעצמה על התיקון שנעשה בטקסטים המסורתיים ב-1761. כמה תיקונים בוצעו על ידי הארכיבישוף מקנטרברי, וויליאם האולי, אשר ניהל את הטקס, כולל הוספת תפילות חדשות שנועדו לשקף את השינויים החוקתיים שהביאה הצעת החוק הרפורמית. בהתאם לסלידתו של המלך מטקסים, הושמט החלק בו הוא חובש את השריון והחרב. ויליאם עצמו לבש גלימה על מדי האדמירל שלו, במקום בגדי ההכתרה המסורתיים.
משתתפים
הנוכחים בהכתרה כפי שצוין בלונדון גאזט כללו:[3]
- הדוכס והדוכסית מקמברלנד וטביוטדייל, אחיו וגיסתו של המלך
- הדוכס מסאסקס, אחיו של המלך
- סר אוגוסטוס ד'אסטה, אחיינו של המלך
- הדוכסית מקיימברידג', גיסתו של המלך
- הדוכסית והדוכס מגלוסטר ואדינבורו, אחותו וגיסו של המלך (גם בן דוד ראשון)
- הרוזן ממונסטר, בנו הבלתי חוקי של המלך
- לורד פרדריק פיצקלרנס, בנו הבלתי חוקי של המלך
- לורד אדולפוס פיצקלרנס, בנו הבלתי חוקי של המלך
- הרוזנת ורוזן ארול, בתו וחתנו הבלתי חוקיים של המלך
קישורים חיצוניים
- Sandars, Mary F. (1915). The life and times of Queen Adelaide. London: Stanley Paul & Co.
- Strong, Sir Roy (2005). Coronation: a History of Kingship and the British Monarchy. London: Harper Collins. ISBN 978-0007160549.
- Range, Matthias (2012). Music and Ceremonial at British Coronations: From James I to Elizabeth II. London: Cambridge University Press. ISBN 978-1-107-02344-4.
- Worsley, Lucy (2018). Queen Victoria – Daughter, Wife, Mother, Widow. London: Hodder & Stoughton Ltd. ISBN 978-1-4736-5138-8.
- "Westminster Abbey - William IV Coronation Music, 1831" (PDF). www.westminster-abbey.org. The Dean and Chapter of Westminster Abbey. נבדק ב-11 באפריל 2023.
{{cite web}}: (עזרה) - "King William IV (1830 – 1837)". www.britroyals.com. Britroyals. נבדק ב-15 באפריל 2019.
{{cite web}}: (עזרה)
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 PixelToCode pixeltocode.uk, William IV, Westminster Abbey (באנגלית)
- ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 Queen Victoria's Journals - Information Site, qvj.chadwyck.com
- ^ Page 1861 | Issue 18848, 13 September 1831 | London Gazette | The Gazette, www.thegazette.co.uk
37837442הכתרת ויליאם הרביעי ואדלייד