הישראלי המכוער

הישראלי המכוער הוא כינוי גנאי לישראלי המתנהג לפי סטריאוטיפים של התנהגות שלילית המיוחסים ליחידים ולקבוצות בחברה הישראלית. עם הזמן הפך הביטוי שגור בשיח הישראלי ומיוחס לתופעות שליליות רבות שעלולות להתקיים גם בקרב עמים אחרים. המונח עצמו, מזכיר את הביטוי "האמריקני המכוער^[1]" שמקורו בספר הנושא שם זה, ומתאר אפיונים שליליים דומים של תיירים אמריקאים, וניתן להניח כי הושאל ממנו. גם השימוש בשני המונחים החל כנראה בזמנים עוקבים בתחילת ובשלהי שנות ה-60 של המאה ה-20.

תופעת הישראלי המכוער באה לידי ביטוי רב בתקשורת בישראל, ובין האנשים בינם לבין עצמם. מעבר לשיח עצמו ננקטות פעולות מעשיות לשנות ולהקטין את ממדי התופעה. כך למשל קמה עמותת שגרירים של רצון טוב אשר שמה לה למטרה להילחם בתדמיתו של הישראלי המכוער בחו"ל.

מאפיינים

לישראלי המכוער מייחסים בריונות, אלימות, יהירות, וולגריות, אגרסיביות, חוסר כבוד ונחמדות לזולת ולסביבה, חמדנות ולעיתים גם עבריינות. בין הדוגמאות המייצגות מאפיינים אלה:

עקיפה בתורים.
השלכת פסולת בשטחים ציבוריים, בין השאר בשמורות טבע.
נהיגה פרועה בכביש.
עישון במקומות ציבוריים בניגוד לחוק.
תקיפות מכל מיני צורות וסוגים כלפי הזולת והסביבה.

הישראלי המכוער תופס מקום נרחב בהקשר של ביקורי ישראלים במקומות שונים בעולם. הוא מתואר כמייצג שלילי של המדינה, הגורם נזק לתדמיתה בעיני המקומיים. בהקשר זה נוספות דוגמאות ייחודיות המאפיינות אותו:

השחתה וגניבה של ציוד בבתי מלון.
קולניות של יחידים וקבוצות בין התיירים הישראלים ומעורבותם במעשי אלימות.
השארת כתובות גרפיטי בעברית באתרי תיירות בינלאומיים.
מעשי הונאה ומרמה בעיקר כלפי נותני שירות תיירותיים.